האם אפשר להעתיק במבחנים

הרב בן סדיקלר שליט"א

הרב בן סדיקלר שליט"א

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב print
Print

נשאלתי לגבי אדם העושה תואר או שאר הכשרות ולימודים המצריכים בסופם עשיית מבחן. האם יורשה לו להעתיק ממבחנו של אדם אחר שעושה את תהליך ההכשרה והלימודים יחד איתו?

הנה קיימ"ל שכשם שיש איסור אונאה במקח וממכר כך יש איסור מן התורה באונאת דברים כדכתיב (ספר ויקרא פרשת בהר פרק כה פסוק יז) ל֤א תוֹנוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת־עֲמִית֔וֹ וְיָרֵ֖אתָ מֵֽאֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוה אֱלֹהֵיכֶֽם", ועוד כתוב בויקרא (פרשת בהר פרק כה פסוק יד) וְכִֽי־תִמְכְּר֤וּ מִמְכָּר֙ לַעֲמִיתֶ֔ךָ א֥וֹ קָנֹ֖ה מִיַּ֣ד עֲמִיתֶ֑ךָ אַל־תּוֹנ֖וּ אִ֥ישׁ אֶת־אָחִֽיו ע"כ.

על כן איתא בב"מ (דף נח עמ' ב) תנו רבנן לא תונו איש את עמיתו באונאת דברים הכתוב מדבר. אתה אומר באונאת דברים או אינו אלא באונאת ממון כשהוא אומר וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך – הרי אונאת ממון אמור הא מה אני מקיים לא תונו איש את עמיתו – באונאת דברים ע"כ. וכן איתא בגמ' מסכת חולין (דף צ"ד ע"א) כדאמר שמואל שאסור לגנוב דעת הבריות ואפילו דעתו של עכו"ם ע"כ. וכך פוסק הרמב"ם (בפ"ב מה' דעות ה"ו) וז"ל: ואסור לגנוב דעת הבריות ואפילו דעת הנכרי וכו' ואפילו מלה אחת של פיתוי ושל גניבת דעת אסור אלא שפת אמת ורוח נכון ולב טהור וכו' עיי' שם

עוד יעויין בספר שערי תשובה דרבינו יונה שער ג' (סי' קפ"ד) שכתב דהחטא הזה דאיסור לגנוב דעת הבריות ואפילו דעת נכרי הוא חמור אצל חכמי ישראל יותר מגזל הנכרי יען כי שפת שקר אשמה רבה ונתחייבנו על גדרי האמת כי הוא מיסודי הנפש ע"ש. וכ"כ הטור, ואחריו נמשך השו"ע (חו"מ סימן רכח סעיף ו) וז"ל: אסור לרמות בני אדם במקח וממכר או לגנוב דעתם, כגון אם יש מום במקחו צריך להודיעו ללוקח. אף אם הוא עובד כוכבים, לא ימכור לו בשר נבילה בחזקת שחוטה ע"כ. וכ"כ ערוך השולחן (חו"מ סימן רכח סעיף א) כשם שיש איסור אונאה במקח וממכר כך יש איסור מן התורה באונאת דברים דכתיב (ויקרא כה, יד) ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך אני ה'. ודרשו חז"ל דאתי לאונאת דברים דלאונאת ממון כתיב קרא אחרינא וכי תמכרו ממכר וגו' אל תונו. ולכן כתיב ויראת מאלהיך לפי שהם דברים המסורים ללב דלפני בני אדם יכול לומר שלא כוון כלל לאנותו ולצערו לכך כתיב ויראת מאלהיך שהוא בוחן לבבות וסיים הפסוק אני ה' שעתיד ליפרע ממך. וגדולה אונאת דברים מאונאת ממון שממון ניתן להשבון ודברים לא נתנו להשבון. ע"כ. וכן כותב גם בספר יראים (סי' רנ"ה) וז"ל: חמור גונב דעת הבריות מגונב ממון ונפשות, שגונב ממון ונפשות הותר לבני כותים וכו' וגונב דעת הבריות אסור שלא מצינו לו היתר עיי' שם.

על כן ראיתי לגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל בשו"ת אגרות משה (חו"מ חלק ב סימן ל) בדין העתקה במבחנים וז"ל: הכא שהוא גניבת דעת לכולי עלמא אף לישראל, אלא דהוא גם גניבת דבר ממש דהא כשירצה לפרנסתו במשך הזמן להשכיר עצמו אצל אחד לעבוד בעסקיו ורוצים ברוב הפעמים במי שגמר היטב למודיו דחול והוא יראה לו התעודה איך שגמר בטוב ועל סמך זה קבלוהו שזהו גניבת ממון ממש עיי' שם. ובקודש חזיתי' לרב בשו"ת שבט הלוי (ח"י סימן קסג) שיש בזה גם איסור של מדבר שקר תרחק עיי' שם.
וע"ע למה שכ' בשו"ת 'משנה הלכות' לרב מנשה קליין זצ"ל שכתב במתק שפתיו (חלק ז' סימן רע"ה) וז"ל: למשל ראובן מחפש אחר רואה חשבון מצוין ובא הוא (המעתיק במבחניו) ומעמיד עצמו ומראה לו שקבל הציונים הכל א' א' או כיוצא בזה ולכן הוא משלם לו 15000 דולר, אילו היה יודע האמת שהוא אינו בקי כלל ולא קבל הציונים הנ"ל אלא ע"י הערמה וכיוצא בו לא היה נותן לו המשרה ולא היה מקבלו כלל או שלא היה נותן לו אלא 10000 דולר. נמצא אומדנא דמוכח שע"י מה שהטעה והערים לקבל הציונים הטובים עכשיו מטעה את ראובן (בעל הבית) ונוטל ממנו הרבה כסף עיי' שם. וכ"כ בשו"ת עשה לך רב. והוסיף שגם כשחבר מרשה להעתיק ממנו, אולי מתוך בושה או מתוך רצון שמירת יחסי חבירות, גם הוא עובר על איסור "מסייע הוא בידי עוברי עבירה".

לכן נראה להלכה ולמעשה, אסור להעתיק במבחנים מאחר והוא איסור חמור של אונאת דברים, ועובר גם על לאו של "לא תשקרו". וכן אסור לאף אדם לתת רשות שיעתיקו ממנו שהרי הוא בכלל "מסייע בידי עובר עבירה".

הרב בן סדליקר
מו"צ מטעם בית ההוראה שערי הלכה ומשפט
נותן מענה בבית ההוראה בימי ראשון וחמישי
בין השעות 21:00-22:00

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *