חודש אדר וחג הפורים

הרב מאיר שמעון עשור, מנכ"ל מרכז י.נ.ר

הרב מאיר שמעון עשור, מנכ"ל מרכז י.נ.ר

טוען רבני, משפטן ( B.LL M.A ) מגשר ובורר
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב print
Print

כתוב את הכותרת כאן

בס"ד

"משנכנס אדר מרבים בשמחה"

חודש אדר הינו החודש בו חל חג הפורים. חג הפורים הוא חג של שמחה על רקע הניסים הגדולים אשר עשה הקב"ה לעם ישראל.

בכל קהילות ישראל בארץ ובעולם, נוהגים לקיים את מצוות החג: משלוח מנות איש לרעהו, מתנות לאביונים וסעודת פורים. בנוסף נוהגים להתחפש ולשנות את המלבושים לזכר נסי חג הפורים.

נשאלת השאלה: מה הקשר בין שינוי המלבושים לניסים שנעשו לעם ישראל? מסתבר כי לא דבר ריק הוא, מאחר וידוע הכלל "שמנהג ישראל תורה היא". אם כן מה היא הסיבה לכך?

כתוב בזוהר1 (מתורגם): "אמר לו רבי שמעון בר יוחאי (לראש הישיבה של מעלה), יודע אני שאתם מלובשים שם בעולם הנשמות בגן עדן בלבוש נכבד של גוף זך וקדוש. שואל רבי שמעון, האם יש מלבוש כמו זה שלכם כאן בעולם שלנו, האם נראה אדם בעולם הזה, עם אותו גוף ומלבוש כמו שאתם לובשים בעולם הנשמות ?

ענה להם ראש הישיבה שאכן קרה שהתלבשו במלבוש זה בעולם הזה. אומר הזוהר, מניין לנו שאכן היה ? כמו שכתוב במגילת אסתר2 " וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת" אסתר התלבשה באותה דמות של העולם ההוא, מלכות – זו רוח הקודש.

אסתר התלבשה מלכות מהשמיים, מאותה רוח הנושבת מהאוויר של אותו עולם. רוח הקודש היא המלבוש של הצדיקים בגן העדן. וכאשר אסתר נכנסה לפני המלך אחשוורוש והוא ראה את אותו המלבוש של אור, דמותה נדמתה לו כמלאך האלוקים וכמעט שפרחה נשמתו ממנו.

על אותה דרך כתוב במגילה "3ויהי כראות המלך את אסתר" (אומרת הגמרא4 "אמר רבי לוי ואיתימא רבי יונתן דבר זה מסורת בידינו מאנשי כנסת הגדולה כל מקום שנאמר ויהי אינו אלא לשון צער") למה באמת כותב המגילה השתמש בלשון צער ? לכאורה היה על המלך לשמוח כאשר רואה הוא את מלכתו ועל כותב המגילה היה לכתב "וכראות המלך" מלשון שמחה. כותב המגילה השמיענו כי הגיע ווי וצער למלך, שכן המלך נבהל מרוח הקודש של המלכה.

ממשיך הזוהר וכותב שגם לגבי מרדכי כך נעשה, כמו שכתוב5 "וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת". אומר הזוהר לבוש מלכות זה הלבוש של אותו עולם הנשמות ולכן כתוב שם6 "כִּי נָפַל פַּחַד מָרְדֳּכַי עֲלֵיהֶם". פחד מרדכי ולא פחד אחשוורוש.

ומעתה מובן, "מנהג ישראל תורה היא", שנהגו ביום הפורים בשעת השמחה להתלבש בלבושים שונים לזיכרון הנס והפלא שהתנוסס השם יתברך עם מרדכי ואסתר, ולזכר המלבושים הרוחניים השייכים לעולם הנשמות שהתלבשו בהם בעולם הזה.

אלו דברי חכמינו בזוהר. אולם בקריאת המגילה בעיני הקורא הפשוט אירועיה יכולים להיתפס כסיפור מופתי, אוסף של צירופי מקרים ואולי אף פרשיית ריגול מוצלחת7. יתירה מכך, הקורא לא ימצא בה את שם ה'. אם כן נשאלת השאלה באילו ניסים מדובר בחג הפורים? היכן התערבות ה' בסיפור?

התשובה היא, שבפורים דרך ההנהגה של השם היא בדרך ההסתר. ה' מסתתר מאחורי סיפור המגילה8 והוא זה שגלגל את כל המאורעות "מתחת לאפם" של תושבי הממלכה בשושן הבירה.

סיפור המגילה מלמד אותנו ערך חשוב. על מנת לראות את הנס שבתוך הטבע ולדלות את הסיפור הרוחני עלינו להשתחרר מאחיזת העיניים של עצמאות הטבע ומתעתועי המחשבה כי האירועים הפוקדים את חיינו אז וכן היום הנם מקריים. עלינו לקרוא את המגילה בעיניים אמוניות, לחפש את הנהגת ה' בתוך אירועי המגילה ולהבין כי יש בורא לעולם המנהיג את עולמנו.

יהי רצון שיתחדש עלינו חודש אדר בשמחה, בקץ המגיפה ובהתגלות ה' בחיינו כפרטים וכאומה!

1 בזוהר,(שלח דף קס"ט ע"ב).

2 מגילת אסתר,(פרק ה).

3 מגילה אסתר,(פרק ה פסוק ב), "ויהי כראות המלך את אסתר המלכה עמדת בחצר נשאה חן בעיניו ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב אשר בידו ותקרב אסתר ותגע בראש השרביט"

4 בבלי, מסכת מגילה,( דף יב), "ויהי בימי אחשורוש " (אסתר א, א).

5 מגילה,(פרק ה).

6 שם, (פרק ט).

7 להרחבה בהסתכלות של "פרשיית ריגול" שבסיפור המגילה, תוכלו לקרוא במאמרו של הרב עדין שטיינזלץ בספרו "חיי שנה".

8 "מגילה" מרמזת על "גילוי", אנו צריכים לגלות את ה' בתוך הסיפור, "אסתר" מרמז שהנס "מוסתר", כל מקום שכתוב במגילה המלך בלי אחשוורוש, הכוונה למלכו של עולם.

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *