לפייס נכון או בכלל לא.

הרב בנימין זר מו"צ בבית ההוראה "שלמות המשפחה" מרצה ויו"ר מרכז עזר לענייני נישואין משפחה ופסיכותרפיה

הרב בנימין זר מו"צ בבית ההוראה "שלמות המשפחה" מרצה ויו"ר מרכז עזר לענייני נישואין משפחה ופסיכותרפיה

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב print
Print

מורנו הגדול הרמב"ם, בספרו הייחודי "משנה תורה" בהלכות תשובה (1) מלמד אותנו את דרך התשובה. תשובה איננה בקשת סליחה גרידא אלא היא כוללת בתוכה פרטים רבים. עיקר דברי הרמב"ם כי התשובה כוללת בתוכה ג' עיקרים שהם חרטה, וידוי, קבלה לעתיד. החרטה היא הריצוי והסליחה על החטא.  וידוי הוא הכרה בחטא. והקבלה לעתיד היא הדרך שתמנע פגיעות לעתיד. במידה ופגע בחברו צריך גם לפייסנו.

חודש אלול או בשמו הנוסף חודש הרחמים והסליחות, הוא זמן של הזדמנות לבקש סליחה ולהתפייס. כפי שמבואר במשנ"ב סי' תרו' ס"ק א' וכ"פ במטה אפרים דאע"פ שבכל השנה מחויב לבקש סליחה מ"מ אם אין לו פנאי יכול להמתין. אך לקראת יום כיפור מחויב לפייס חברו. 

הסליחה היא מתנה עוצמתית ואדירה עד שגם הבורא יתברך, מקבל אותה מאתנו מידי שנה. יש ביכולתה של הסליחה לברוא מציאות חדשה, ולרפא את העבר הכואב. מתנת הסליחה היא כל כך חשובה באינטראקציה בין בני אדם ובעיקר בין אדם לאשתו. שכן ככל שבני אדם קרובים זה לזה, יהיו בניהם אינטראקציות רבות יותר שסביר להניח שחלקם יהיו שליליות ואף כואבות יותר. לעיתים הפגיעה כ"כ קשה עד שאיננו מסוגלים לסלוח. מתוכנו עולות אמירות של תסכול וכאב כמו 'איני מסוגל לסלוח" או "אני לא מסוגלת לוותר לו יותר'. במקרים רבים הפגיעות אף נעשות קשות יותר עד שהן דורשות פעולות תגמול. 

כדי שבני הזוג יוכלו להתרומם מעל משברים שפוקדים אותם מעת לעת באופן טבעי, יש להבין שהסליחה אינה מתרחשת מתוך מקום של הכרח ואונס אלא מתוך תהליך בחירה שבסופו בני הזוג אמורים לחדול מלהרגיש כאב, כעס או טינה. זה מתאפשר כאשר בני הזוג ידעו לטפל בפגיעה או לעבד אותה נכון, כפי האמור לעיל בדברי הרמב"ם, כי הסליחה כוללת בתוכה פרטים רבים שמטרתם בין היתר לרפא את הכאב. כאשר בני הזוג מדחיקים או אינם משוחחים על רגשותיהם סביב הפגיעה, גם אם חזרו לשגרה, הפגיעה ממשיכה להתקיים.  הד"ר ג'ון גוטמן ניסח זאת היטב בספרו "שבעת העקרונות לנישואין מאושרים": פציעות רגשיות שאינן מטופלות, נוטות להפוך למטרד קבוע- כמו אבן בנעל שדורכים עליה כל הזמן. אנשים נוטים להמשיך לחשוב על האירועים הללו ועם הזמן נוצר מרחק רגשי". סליחה איננה אמירת קסם שמוחקת עבר כואב, אך באפשרותה לרפא עבר כואב. אך כדי לרפא עבר כואב יש לבצע תהליך פיוס דרכו הנפגע יגיע להכרה ותחושת שחרור מתוך הבנה כי עליו לא להשקיע אנרגיות ומחשבות בעבר ע"י שימוש בפנקס הווירטואלי שלו, בו הוא שומר את הטינה והכאב, אלא לתת הזדמנות לעתיד הצופן בחובו אושר ושלווה. 

עיבוד נכון של פגיעה מתרחש ברגע שהנפגע מתחיל להתייחס ברחמים כלפי הפוגע אשר מבקש את סליחתו. לא לחינם מכונה 'חודש אלול' חודש 'הרחמים והסליחות' שכן כדי לקבל את סליחתו של הפוגע יש להתייחס אליו ברחמים ולא בדין. ואדרבא יש לראות בבקשתו של הפוגע לסליחה, הזדמנות לרפא את הפגיעה הקשה, ע"י כך שהנפגע יאמר לעצמו "נכון נפגעתי, אבל סך הכל מדובר בבני אדם שלעיתים פוגעים, אבל יחד עם זאת גם יודעים להתפייס. ולכן למרות המעידות, עדיין המצב טבעי ונורמלי לחלוטין". רק ההחלטה עצמה לקבל את הסליחה, מקנה תחושת שחרור וניתוק מהכאב. אי קבלת הפיוס היא בעצם המשכת הפגיעה. וכאשר אנו נמנעים מלקבל את הפיוס אנחנו מונעים מהחיים שלנו להיות טובים ושלווים יותר.

אחד הסיבות שבני אדם מתקשים לקבל את הסליחה, היא מפני שלמרבה האירוניה נראה שאין מידתיות בין הפגיעה לפיוס. בני אדם פוגעים בעוצמה אך מסתייגים מבקשת הסליחה ואינם לוקחים אחריות באופן מלא על מעשיהם. ולכן כדי שהנפגע ישחרר את כאבו ויהיה מוכן לקבל את סליחתו של הפוגע, ראשית, על הפוגע לקחת אחריות מלאה על מעשיו ולהכיר בחטאו על כך שנהג שלא כשורה, שכן במידה ואינו מכיר בחטאו, הרי שאינו לוקח אחריות על מעשיו וא"כ עדיף שלא יביע את סליחתו. 

כאשר הפוגע מציע את סליחתו אך הנפגע מתקשה לסלוח, ההתייחסות לכך צריכה להיות כמו לכל קונפליקט אחר. שכן הפוגע מעוניין לפייס אך מאידך הנפגע מתקשה לסלוח. כמו בכל קונפליקט, לפני שעוסקים בפתרונות, חשוב ורצוי להכיל ולהבין את רגשותיו של הנפגע, ועל מה שעבר עליו בשעת הפגיעה. לכן על הפוגע להיות קשוב מבלי לנסות ולשכנע, אלא לנסות להבין טוב יותר את חווייתו של הדובר. לכן גם אם במידה והפוגע נושא בליבו את תחושת הצדק עמו, כרגע היא איננה רלוונטית, שכן תחושת או הרגשת הפגיעה אצל הנפגע חיה ונושמת. לכן למרות תחושת הצדק, בשלב הזה על הפוגע לא לנסות להצדיק את התנהגותו אלא לנסות להזדהות עם הכאב של הנפגע ע"י הקשבה שבסיומה יאמר לו את המשפט "אני מבין שנפגעת באופן שהתנהגתי כלפיך, אני מצטער שגרמתי לך להרגיש כך".  

בשלב הבא, כדאי שהנפגע יברר מהם המניעים שגרמו לפוגע להתנהג בצורה פוגענית כלפיו.

לאחר מכן יתכננו יחד דרך חדשה שתמנע מצבי פגיעה מעין אלו בפעמים הבאות, שהרי פגיעה לאחר בקשת מחילה כואבת כפליים. 

לעיתים אחר מריבה בני זוג אינם מוכנים לגשת ולהביע את סליחתם האחד כלפי השני, הם רואים בבקשת הסליחה כחולשה. אך ככל שבני הזוג יחזקו את מערכת הנישואין שלהם ע"י שימנעו ממרכיבי סיכון בקשר הזוגי, ויפתחו תקשורת נכונה ודפוסי התנהגות וחשיבה חיוביים, יוכלו לפתח חוזק מבלי לחשוש להביע חולשה. זוגות מאושרים יש בניהם די אינטימיות רגשית כדי להיות חלשים האחד בפני השנייה.

לסיכום: עיבוד נכון של הפגיעה וריפוי הכאב נעשה ע"י 

  • שבני הזוג מחזקים את מערכת הנישואין שלהם ואינם רואים ע"י בקשת הסליחה כאקט של הבעת חולשה
  • נתינת הזדמנות לרפא את הכאב.
  • לקיחת אחריות על הפגיעה.
  • הזדהות עם כאבו של הנפגע.
  • שיח סביב המניעים שגרמו לפגיעה.
  • תכנון דרך חדשה שתמנע פגיעות בעתיד.

ביבליוגרפיה

1.הרמב"ם משנה תורה ספר המדע הלכות תשובה פרק ב' הלכה ב' 

2. הד"ר גוטמן, ג'. (2019). שבעת העקרונות לנישואין מאושרים. שבעת העקרונות לנישואין. הוד השרון ישראל: אגם הוצאה לאור .

3.אלכוהוליסטים אנונימיים, (1993) הספר הגדול עמ' 57

הרב זר נתן מענה בבית ההוראה "שלמות המשפחה" בימים א' עד ה' בין השעות 13.00-14.00

לפניות: 02-6321628

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *