פרשת יתרו

הרב דניאל עשור, רב מרכז י.נ.ר

הרב דניאל עשור, רב מרכז י.נ.ר

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב print
Print

בפרשיות השבוע הקודמות סיפרה לנו התורה על הניסים הגדולים שעשה ה' לישראל ביד משה ובכללם עשרת המכות במצרים וקריעת ים סוף בו נחצה הים וכל ישראל עד האחרון שבהם עברו בתוך הים ביבשה והמים להם חומה מימינם ומשמאלם כאשר הצבא המצרי טבע כולו בים סוף ורק פרעה מלך מצרים נותר על מנת להיווכח ולהודות שה' הוא האלוקים. התורה מספרת לנו שכאשר עם ישראל ראה את היד הגדולה ואת נס ההצלה של עם ישראל מצבא האימפריה המצרית פרעונית שהייתה החזקה ביותר במזרח התיכון שהיה מרכז החיים של העולם כולו, הגיעו לכלל אמונה בה' ובמשה כפי שכתבה התורה מפורשות:
"וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְהוָה וַיַּאֲמִינוּ בַּיהוָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ"
( פרשת בשלח פרק י"ד פסוק ל"א)

הרמב"ם בהלכות יסודי התורה שואל מדוע לאחר שכבר עם ישראל הגיע לכלל אמונה בה' ובמשה עבדו בעקבות נס ההצלה מידי הצבא המצרי שרדף אחריהם להרגם ולאחר נס חציית הים , מדוע יש צורך בפסוק הבא שאומר ה' למשה?
"יֹּ֨אמֶר ה' אֶל־משֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָֽנֹכִ֜י בָּ֣א אֵלֶ֘יךָ֘ בְּעַ֣ב הֶֽעָנָן֒ בַּֽעֲב֞וּר יִשְׁמַ֤ע הָעָם֙ בְּדַבְּרִ֣י עִמָּ֔ךְ וְגַם־בְּךָ֖ יַֽאֲמִ֣ינוּ לְעוֹלָ֑ם"
(פרשת יתרו פרק י"ט פסוק ט"ו)

אם כבר האמינו מדוע צריך שידור חוזר? הרי כבר האמינו?
הרמב"ם מגלה לנו את היסוד החשוב ביותר שעליו עומדת הדת והאמונה היהודית. הרמב"ם מבהיר שאלוקים לא רצה לבסס את אמונתו על ניסים ואפילו לא על ניסים גדולים ובין לאומיים כמו קריעת ים סוף בהם עם אחד טובע בים ועם אחד ניצל עד האחרון שבהם. מפני שהמאמין על פי אותות לאחר זמן יש דופי בליבו ובמרחק זמן מתעוררים ספקות לגבי הנס האם הייתה זו יד ההשגחה או יד המקרה האם יהיה זה נס אלוקי או קסם אחיזת עיניים או כישוף?
רצה האלוקים לבסס את דתו לא על ניסים אלא על "עדות לאומית להתגלות האלוקית" בו כל עם ישראלי יהיו עדים להתגלות האלוקית במעמד הר סיני וכל העם ישמע יתעלו למדרגת נביאים וכל העם כולו ישמע את קולו של אלוקים לא כאוסף של בודדים כל אחד בזמנו ובשעתו אלא כולם יחד כלאום "כאיש אחד בלב אחד" "כולם יחד בו זמנית ובבת אחת"

כולם ישמעו את אלוקים מדבר גם אליהם "אנוכי ולא יהיה מפי הגבורה שמענום" אלא שהרמב"ם מדגיש שהאמונה שהאמינו אחר קריעת ים סוף איננה אמונה "לעולם" אלא רק בבחינת "ויאמינו בה' ובמשה עבדו" לשעתו. ולכן, על מנת שעם ישראל יאמינו בה' ובמשה עבדו לעולם כלומר לתמיד, יש צורך בהתגלות האלוקית לאומית של מעמד הר סיני. ואילו הניסים שעשה משה לא על מנת להוכיח את נבואתו אלא על מנת להציל את ישראל ולפי צורכי ההישרדות והקיום של העם כדי להצילם מידי המצרים במצרים או מידי רדיפת הצבא המצרי הבא להרגם או על מנת להצילם מהרעב או מהצמא במדבר או מידי הנחשים השרפים או מידי עמלק ועוד ועוד. נמצא שעיקר אמונתנו מתבססת על "העדות להתגלות האלוקית הלאומית" ולא על הניסים הגדולים ואפילו לא אילו בעלי משמעות הישרדותית שמבלעדי התרחשותם אנו לא היינו קיימים פה בדורנו היום.

כך כתב הרמב"ם: "משה רבינו לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה שהמאמין על פי האותות יש בלבו דופי שאפשר שיעשה האות בלט וכשוף אלא כל האותות שעשה משה במדבר לפי הצורך עשאם לא להביא ראיה על הנבואה היה צריך להשקיע את המצריים קרע את הים והצלילן בתוכו צרכנו למזון הוריד לנו את המן צמאו בקע להן את האבן כפרו בו עדת קרח בלעה אותן הארץ וכן שאר כל האותות. ובמה האמינו בו במעמד הר סיני שעינינו ראו ולא זר ואזנינו שמעו ולא אחר האש והקולות והלפידים והוא נגש אל הערפל והקול מדבר אליו ואנו שומעים משה משה לך אמור להן כך וכך וכן הוא אומר פנים בפנים דבר ה' עמכם ונאמר לא את אבותינו כרת ה' את הברית הזאת ומנין שמעמד הר סיני לבדו היא הראיה לנבואתו שהיא אמת שאין בו דופי שנאמר הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם מכלל שקודם דבר זה לא האמינו בו נאמנות שהיא עומדת לעולם אלא נאמנות שיש אחריה הרהור ומחשבה.(הלכות יסודי התורה פרק ח')

שימו לב לעובדה שאנו עם ישראל נחשבים ל"עדים" אנו מעידים בפני כל האנושות כולה לדורותיה, ושליחותינו היא לבשר לאנושות שיש קשר בין האנושות לאלוקים רק דרכנו דרך העדים שנכחו במעמד הר סיני ובניהם אחריהם שקבלו מהם את השליחות ואת העדות בחפיפת דורות לאורך ההיסטוריה ורק מעמד הר סיני באופן בלעדי הינו מקור החיבור של אלוקים לאנושות כולה דרכנו בלבד! ולכן כל מה שסותר את המעמד הנשגב הזה איננו אלוקי אלא רק פרי דמיון ופרי הגות אנושית בלבד.

"אָנֹכִ֞י הִגַּ֤דְתִּי וְהוֹשַׁ֙עְתִּי֙ וְהִשְׁמַ֔עְתִּי וְאֵ֥ין בָּכֶ֖ם זָ֑ר וְאַתֶּ֥ם עֵדַ֛י נְאֻם־יְהֹוָ֖ה וַאֲנִי־אֵֽל׃"(ישעיה מ"ג י"ב)
זוהי המשמעות האמתית של סגולת עם ישראל שנחשבים למקשרים בין עמי האנושות לאלוקים דרך עם ישראל ממש כמו שהכוהנים במקדש מקשרים בין עם ישראל לאלוקים. לכן, בפרשתנו נוכל למצוא את הפסוקים הבאים אשר מורים על השליחות הזו של עם ישראל כמשיח הלאומים כממלכת כוהנים וגוי קדוש שכלאום תפקידו לקרב את האנושות כולה דרכו לאלוקים באמצעות ה"עדות" כך כתבה התורה בפרשתינו :
"וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִֽהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכָּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כָּל־הָאָֽרֶץ: וְאַתֶּ֧ם תִּֽהְיוּ־לִ֛י מַמְלֶ֥כֶת כֹּֽהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:" (פרק י"ט פסוקים ה'-ו')

שימו לב לעובדה שהמילה "עדות" היא גם כינויי לספר התורה שנקרא "ספר העדות" ואם נהפוך את האותיות של "עדות" נקבל את המילה "דעת" מפני שעל מעמד הר סיני כותבת התורה : "אַתָּה֙ הָרְאֵ֣תָ לָדַ֔עַת כִּ֥י יְהוָ֖ה ה֣וּא הָאֱלֹהִ֑ים אֵ֥ין ע֖וֹד מִלְבַדּֽוֹ: (דברים פרק ד פסוק לה)

נמצאנו למדים שהתורה היא המרשם מאת הרופא העליון של הבריאה כולה הלו הוא בורא עולם שנתן לנו את המרשם ואת התרופה לתיקון חטא עץ הדעת לתיקון החטא הקדמון של האכילה מפרי המרד מעץ הדעת בגן עדן מקדם חטא שהביא אסון ומוות על האנושות ועל העולם כולו ובאמצעות ה"עדות" של עם ישראל ובזכות קיום ספר ה"עדות" שהוא ספר התורה וקיום הברית הכתובה בה אנו בעצמנו מתקנים את העולם כולו עבור האנושות והעולמות כולם משיבים את העולם חזרה ומחדשים ימינו כמו בגן עדן מקדם קודם החטא.

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *