דיני ברכות התורה

הרב יניב דהן שליט"א

Facebook
Email
Twitter
WhatsApp
Print

שאלה: מה הגדר של שנת קבע לעניין ברכות התורה ?

תשובה: אם ישן בלילה לפחות חצי שעה בשכיבה על מטה אפילו בבגדיו הוי שנת קבע, ואם ישן באותו אופן אך פחות מחצי שעה נחלקו פוסקי זמננו האם הוי שנת קבע, ולכן אם עדיין לא התפלל ערבית יכווין בברכת “אהבת עולם” לצאת י”ח ברכות התורה וילמד מיד אחר התפילה. ואם כבר התפלל נחלקו פוסקי זמננו האם יברך ברה”ת כמבואר בגוף התשובה.

סימן ב’: כתב השו”ע (סימן מ”ז סעיף י”ג) ששנת קבע בלילה מהוה הפסק לעניין ברה”ת, ולכן אם רוצה ללמוד אחר שהתעורר משנתו צריך לברך שוב ברה”ת. והשאלה היא מה נחשב לשנת קבע.

וכתבו האחרונים שכל שישן על מטה במצב שכיבה אפילו בבגדיו הוי שנת קבע, אלא שנחלקו האחרונים האם יש גם שיעור זמן מסוים דיש שכתבו שצריך גם שישן למשך חצי שעה לפחות, כך כתבו הגרשז”א בהליכות שלמה תפילה (חלק ו הלכה א) האול”צ (חלק ב ע”מ מ”א), בפסקי תשובות (סימן מ”ז הלכה טו) ועוד.   אך הגר”ע יוסף ביבי”א (חלק ח סימן ה בסוף ההערה) פסק דאפילו שישן זמן קצר חשיב שנת קבע.

וכן פסק בספר שבות יצחק (נר שבת פרק כ אותיות ב, ג) בשם המהרש”ם והגרי”ש אלישיב. ואם חשב לישון שנת קבע אע”פ שישן פחות מחצי שעה לכו”ע הוי שנת קבע (הגרח”פ שנייברג בחידושי בתרא סימן מז). ואם ישן במצב ישיבה אפילו לזמן מרובה חשיב שנת עראי כמו שכתב הטור  (סימן מז). וכן פסקו האחרונים.