גיזום גדר חי בשביעית לנוי או להשבחה

הרב חגי שושן

הרב חגי שושן

Facebook
Email
Twitter
WhatsApp
Print

שאלה:

אני מכהן כמשגיח כשרות לבית מלון בצפון הארץ איך אני אמור להנחות את הגנן של הבית מלון בגיזום גינות הנוי הנמצאים מסביב למלון בשנת השמיטה?

תשובה:

איסור זמירה מבואר בתורה פרשת בהר (ויקרא כה ד) "וכרמך לא תזמור" דהיינו כל פעולה שבאה לטובת הפירות אסורה מן התורה, וכלשון הרמב"ם בפירוש המשניות (פ"ד מ"ה) שכורתים האילן במקום ידוע ממנו כדי שיתחזק כוחו וייתן פריו רק בעתו כמו בכרמים. ובגמרא בבא בתרא (פ:) אמרו אין קוצצין בתולת השיקמה בשביעית מפני שהיא עבודה – ופירש רש"י (שם) שיגדל יותר וכתיב וכרמך לא תזמור.

נמצינו למדים שעיקר מהות איסור גיזום מהתורה בשביעית שמתכוון לגזום כדי שיצמחו ענפי האילן. בדרך כלל בכל האילנות ישנם שתי מטרות בגיזום: האחת. לגידול ענפים נוספים באילן ובגפן, דהיינו לאחר שכבר גדלו העלים והפירות, עושים גיזום נוסף והוא להסיר חלק מן האשכולות כדי שהשאר יגדלו יותר טוב. והשנייה. להסיר ענפים רבים המכבידים על האילן, וכמו כן לפעמים מסירים העלים היבשים לצורך פתחי אוורור או שלא יכחישו את האילן אבל לא למטרת גידול ענפים נוספים.

והיוצא מכל זה שישנם שני סוגי זמירה – האחד לצורך השבחת הפרי – והשני למנוע הכבדת הענפים על האילן וכיוצא בזה. סוג גיזום הראשון הרי הוא בכלל זמירה שאסור מהתורה (לכל הדעות) משום שהוא דומה לזורע שמטרתו להצמיח פירות – והוא נקרא בלשון חז"ל (ע"ז נ:) "לאברויי" (להשביח). וישנו גיזום שהוא לשמור את המצב הקיים שהוא נקרא בלשון חז"ל "לאוקמי" (להעמיד). ונחלקו הראשונים אם מותר לעשות מלאכה כדי לשמור על המצב הקיים בשנת השמיטה גם באיסורי תורה כמו במלאכת זמירה, ומו"ר הראשל"צ הגאון הרב יצחק יוסף שליט"א הכריע בספרו ילקוט יוסף (שביעית פ"ז סעיף ו) כיון דשביעית בזמן הזה מדרבנן ניתן לסמוך על הראשונים הסוברים שמותר לעשות מלאכה זו.

בנוסף נחלקו הראשונים אם גיזום "בשאר אילנות" אסור מהתורה או רק מדרבנן, בהיות והתורה אסרה גיזום רק בגפן (כרמך לא תזמור), דעת הרשב"ם (ב"ב פ) דקציצת בתולת שיקמה בשביעית (שהוא אילן רגיל ולא גפן) אסור מן התורה, וכן דעת הריטב"א ועוד ראשונים, ונחלקו הפוסקים בדעת הרמב"ם (פ"א שמיטה ויובל הל' ב), ומרן האור לציון זצ"ל (שביעית, בפירוש הרמב"ם פ"א הל' ג) כתב שמשמעות דברי הרמב"ם שבכל האילנות הזימור הוא מן התורה. אולם הגאון החזון איש שביעית (סימן כא אות סו) כתב שדעת הרמב"ם דרק בכרם יש איסור מדאורייתא אבל בשאר אילנות אין איסור מן התורה, וכן דעת רש"י (מו"ק ג. ד"ה מקרסמין), והערוך (ערך קרסם), והר"ש, וכן הלכה. ע"ש. גם הגר"ח קנייבסקי שליט"א בספרו דרך אמונה (פרק א' ה"ג ס"ק יב) נקט כדברי החזו"א, ולפי זה יוצא שיש להקל בזמירה בשאר אילנות בזמן הזה כשהוא צריך לזמירה זו לשמור על האילן ולא להשביח אותו. ובהיות כן שהרבה מהראשונים נקטו שגיזום בשאר אילנות מדרבנן ושביעית בזה"ז מדרבנן, וכמו שנקט החזו"א בדעת הרמב"ם, פסק מרן הראשל"צ ילקוט יוסף (שביעית פ"ט הל' ב), שאף שגיזום גדר חיה שבחצרות הבתים גורמת להצמחת ענפים, עם כל זה מותר לגזום גדר חי אשר בצידי הבית, אם הגיזום נעשה בכדי שלא יגדל יותר וישאר בנויו ויופיו, שהואיל ואינו מתכוין שיצמח יותר אלא לנוי בעלמא אין זה בכלל זמירה לצמוחי פירא אלא לאוקמי פירא ומותר.

הרב חגי שושן שליט"א ראש בית ההוראה "שערי הלכה ומשפט" יועץ הלכתי לראשל"צ ונשיא מועצת הרבנות. רב קהילת "משכן אברהם" ביתר עלית. הרב נותן מענה בימי רביעי בין השעות 18:00 – 20:00

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *