שלושת אלפים שנות מרחק – שבטי ישראל האבודים שבאפריקה השחורה

הרב מאיר שמעון עשור, מנכ"ל מרכז י.נ.ר

הרב מאיר שמעון עשור, מנכ"ל מרכז י.נ.ר

טוען רבני, משפטן ( B.LL M.A ) מגשר ובורר
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב print
Print

תקציר: על הפערים הגדולים שנוצרו ממרחק השנים, על שנאת הזר שבתוכנו, וגם על אהבת החינם. המשך תיאור המאורעות מאז פגשנו את מלך אפריקה. מה התרחש, מי היה שם, וקצת תובנות.

fotolia

תגיות: מלך אפריקה | מלך האי | מלך היי | שבטי ישראל שבאפריקה השחורה | תאולוגיה

שלושת אלפים שנה של ריחוק עשו את שלהם. היו לנו המון שאלות, חשדות, אי הבנות. בשבוע שהאיש שהתיימר להיות מלך אפריקה שהה בביתנו היינו עסוקים בעיקר בלמידת האחר. והוא היה מאוד אחר עבורנו. תוצאות ה'בדיקה' היו שאנחנו רואים מולנו אדם מרתק, עדין, רגיש וחכם, ומצד שני תקיף וחד. האמנו לו שצאצאי השבטים ששומרים את המצוות הם רבים באפריקה וכי יש לנו מחוייבות כל שהיא כלפייהם – ליצור קשר ראשוני אתם ולבדוק כיצד ממשיכים הלאה משם. (כמובן שהוא הסתמך על עובדות שהפכו בפיו להיות שקרים ואשליות – אולם את זה הבנו רק מאוחר מאוד, כמעט מאוחר מדי)

לאחר מספר ימים קרה משהו. שבת הגיעה… המלך התארח אצלנו בשבת. לקחנו אותו לטיול קטן במקום בו אנו גרים. הכרנו לו משפחה של אתיופים שגרה בסמוך אלינו – בקרוון. הוא שמע אותם, נחשף לסבל שהם עוברים בישראל, את קשיי ההתאקלמות ואי הקבלה של החברה הישראלית הלבנה. למרות זאת הם כאן, נאבקים על הזהות הדתית חרדית שלהם, מגדלים את הילדים אל הזהות הזו.

הרחובות של השכונה ושל שכונת הקרוונים הסמוכה שקקו ילדים. כשעברנו ליד קבוצת ילדים מהקרוונים אורו עיניו. חלק מהילדים היו אתיופים, חלקם לבנים, היו שם גם ילדים של משפחות מקסיקניות שהתגיירו (צאצאי האנוסים מספרד שברחו למקסיקו והסתתרו שם ביערות. הם לא יכלו לגלות לילדים שלהם שהם יהודים מפחד האינקוויזיציה, והילדים כשגדלו התקשו להתמודד עם יהדותם והתבוללו בקרב האוכלוסייה המקומית האינדיאנית. היום יש המונים בקרב האוכלוסייה המדוברת שנמשכים ליהדות, משמרים מנהגים יהודיים ומנסים לחזור אל השורשים היהודים שלהם. הם עוברים גיור ועולים לארץ. באזור מגורנו קיימת נציגות מכובדת של אנשים אלו). כולם שיחקו כדורגל ביחד. 'זה העם שלי!' הצהיר. כולם יהודים, לבנים, שחורים, צהובים, ירוקים, כולם יהודים וכולם אוהבים! הכריז בשמחה. הצהרה שמאז הוא שב ומזכיר בכל מקום אליו הוא מגיע. 'כך צריכה להיראות יוניטד קינדם אוף יזראל!' (הממלכה הישראלית המאוחדת – בהקבלה לממלכה המאוחדת של אנגליה).

למנחה הוא הובל לאחר כבוד לבית הכנסת החסידי, שם פגש את הנכד של התולדות אהרון – הרב אהרון ראטה. השטריימלים המפוארים ובגדי השבת המפוספסים או הארוכים שחורים לא הפריעו לו להתחבר אל הרב בגובה העיניים. ההתרגשות הייתה גדולה. עבור הרב – גילוי אדם שמזהה את עצמו כאחד מאחינו האובדים מלפני אלפי שנים, עבור המלך – הקבלה והשמחה שבגילוי. השוני לא הפריע לשמחה, אולי הוא רק הגדיל אותה. שהרי לא ציפינו שהם יראו ממש בדיוק כמונו, לא כן?

לפרק הבא המפגש הראשון של מלך האי עם גדולי ישראל

לפרק הקודם מלך אפריקה ואני חלק ה' – שבטי ישראל האבודים באפריקה השחורה

לפרק הראשון בסדרה מלך אפריקה ואני חלק א'

לפרק האחרון – מלך האי נוכל מקצועי

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *