נשאלנו במסגרת בית ההוראה האם מותר לצאת מבית הכנסת בשעה שאומר “עלינו לשבח”, שכן ראינו להרבה מתפללים נוהגים כן, או שאע”פ שאין איסור בדבר לא כהוגן הם עושים.

בגודל מעלת אמירת “עלינו לשבח” מצינו לראשונים גם אחרונים ונקדים בדבריהם הנאמרים באמת. הנה הטור (או”ח סימן קלג) מציין שיש לומר עלינו לשבח בסוף תפילת שחרית, והרמ”א בהגה (סימן קלב סעיף ב) כתב וז”ל: ואומרים אחר סיום התפילה ‘עלינו לשבח’ מעומד ויזהר לאומרו בכוונה וכשמגיע אל ‘אל לא יושיע’ יפסיק מעט קודם שיאמר ‘ואנחנו כורעים וכו’ עכ”ל. ועיין בב”ח (ריש סי’ קל”ג) שנתן טעם עפ”י הנגלה לאמירת ‘עלינו לשבח’ אחר התפילה כדי לתקוע בלבינו קודם שנפטרים לבתינו יחוד מלכות שמים וחיזוק האמונה בלבנו, שאז גם כשנעסוק במשא ומתן עם העכו”ם לא נפנה אל האלילים וכו’. ע”כ. וכתב המג”א (בס”ק א) בשם האר”י (פרי עץ חיים שער קריאת ס”ת פ”ו) שיאמרוהו אחר כל ג’ התפלות. וכן הוא בכתבים, ובכנסת הגדולה (סימן רלד). וכתב במטה משה (סימן ריב) שיש לומר עלינו לשבח באימה וביראה ולא בחופזה, כי כל צבא השמים שומעים והקב”ה עומד עם פמליא של מעלה, וכולם עונים ואומרים אשרי העם שככה לו אשרי העם שה’ אלהיו. עכ”ל.

וכתב מרן החיד”א בספר דבש לפי (מערכת ע’ אות ט’) וז”ל: עלינו לשבח תיקן יהושע בן נון, שבא מיוסף הצדיק ע”ה, שנקרא שור, ועלינו לשבח גימטריא שו’ר, תקנו בזמן שכבש את יריחו וסבב אותה שבע פעמים, ובכל פעם הזכיר שם אחד משם מ”ב, והשם הראשון הוא ראשי תיבות אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה, גימטריא עלינ’ו לשב’ח, וכו’. ע”כ. ורבינו האי גאון ז”ל בתשובותיו כת”י, כתב, דרבן יוחנן בן זכאי תיקן שיאמרו עלינו לשבח אחר תפלה, ושם בתשובה הנזכרת האריך הגאון בסודות עלינו לשבח, ואחר זמן ראיתי שרבינו האר”י זצ”ל רמז תשובת רבינו האי גאון. וגם במחזיק ברכה (סימן קלב סק”ב) הביא בשם רב האי גאון שהאריך בסוד עלינו לשבח, ושיש לומר אותו בכוונה בעטיפת ראש, מפני שאין שבח כמוהו ליוצרנו, ועלה על כל השבחות שבעולם.

והנה מצאתי שנשאל הרדב”ז (חלק ח סימן לג) איך ינהג אדם בענין עלינו לשבח בתפלת מנחה, לפי שראית כמה בני אדם אין אומרים אותו, ואומרים כיון שאין בה קריאת שמע שהוא היחוד, שאין לומר עלינו לשבח שנתקן בסוד היחוד. והשיב כך: איני רואה לבטל ממני עול מלכות שמים אפילו שעה אחת, ושבח נאה כזה ראוי לאדם לומר אותו כמה פעמים ביום, וכל שכן בתפלת המנחה, ואדרבה מפני שאין באותה תפלה קריאת שמע, צריך לומר עלינו לשבח שהוא במקום קריאת שמע, והוא הייחוד הגמור. והרי בתפלת מוסף שאין בה קריאת שמע תקנו אותו מסדרי התפלות בראש השנה ויום הכפורים, וכן אמרו לי שנמצא בתשובות הגאונים ז”ל שצריך לאומרו, וכן אני נוהג לאומרו בעוד שאני מעוטף בציצית ותפילין בראשי, לפי שהוא במקום היחוד, ומזה הטעם אני אומרו אפילו בט’ באב עכ”ל. מוכח מדברי הרדב”ז שהיה ממתין לומר עלינו לשבח בעודו בבית הכנסת מעוטף בטלית ותפילין. משמע שלא היה אומרו במרוצתו ביציאתו מבית הכנסת. וכתב במשנ”ב (סימן כ”ה סקי”ד) שצריך להמתין בביהכ”נ עד עלינו ולשמוע הקדישים. ועוד כתב (שם ס”ק נה) שהאר”י לא היה חולץ התפילין עד אחר אמירת ‘עלינו לשבח’. וכ”כ בחיי אדם (כלל י”ט סעי’ ח’), ובס’ תוצאות חיים לבעל הראשית חכמה זי”ע בשם ספר חסידים בחסיד אחד שאמר לחבירו בחלום שלא היה נכנס במחול הצדיקים מפני שהיה יוצא מביהכ”נ קודם עלינו לשבח, ועוד כעין מעשה זה בספר חסידים (אות תש”פ). וראיתי ב’פסקי תשובות’ (או”ח סימן קלב אות ו) שכתב שעל פי תורת האר”י ז”ל טעם אמירת עלינו, כי ע”י אמירת פיטום הקטורת (בשחרית) מסתלקים הקליפות מהשפע היורד ע”י התפילה, וע”י אמירת עלינו לשבח מקיפים אנו את השפע באור מקיף אשר מעוור ומסמא עיני החיצונים והקליפות ולא יוכלו לידבק ולינק מקדושה, ולכן כתב המג”א (סק”א בשם כתבים) שיאמרוהו אחר כל תפילה מג’ תפלות (בשם כף החיים  סי’ תרכ”ב סק”ו עפ”י כתבי האר”י ז”ל) עכ”ל. ועוד כתב הפסקי תשובות (שם) לכן יראה כל אדם להרגיל עצמו לישאר בביהכ”נ עד גמר כל התפילה והקדישים, זולת באקראי ומחמת סיבה נחוצה, וגם אז יראה להשלים לעצמו אח”כ סדר התפילה, ומי שעוזב את ביהכ”נ קודם גמר התפילה בקביעות ושלא מחמת אונס כמעט נאמר עליו ‘ועוזבי ה’ יכלו’ עכ”ל.

ואחרי שביארנו גודל מעלת אמירת ‘עלינו נשבח’, נראה שהיוצאים מבית הכנסת במהרה תוך אמירת ‘עלינו לשבח’ לא יפה הם עושים, שנראה שבית הכנסת משוי (כמשא וטורח) בשבילם. ויש להביא ראיה שאינם עושים כראוי ממה שפסק מרן בסימן צ’ (סעיף יב) כשיוצא האדם מבית הכנסת אסור לו לרוץ, שנראה עיכוב בית הכנסת דומה עליו למשוי. ועוד יש להביא ראיה ממה שפסק מרן בסימן צ (סעיף כ) שאסור לשבת בפתח בית הכנסת, כיוון שנראה עליו כמשוי, כאילו מחכה שבסיום התפילה יוכל ישר לצאת מבית הכנסת (עיין שם טעמים נוספים).

ונראה שהוא הדין לנידוננו, שנראה שאדם היוצא בעת אמירת ‘עלינו לשבת’ לא יפה עושה, שנראה שאחרי שיצא ידי חובת התפילה, כאילו רוצה לברוח מבית הכנסת. וכן ראינו לכל גדולי הדור ות”ח שאינם זזים ממקומם על לאחר אמירת ‘עלינו לשבח’ ושכן צריך לעשות.

הרב בן סדילקר מו”צ ומשיב הלכה מטעם בית ההוראה “שערי הלכה ומשפט”. הרב נותן מענה בימי א’ ג’ וה’ בין השעות 19:00 – 21:00