זוגיות בראי הפרשה – להכיר בטוב

הרב יצחק

פריי

Facebook
Email
Twitter
WhatsApp
Print

בס”ד

שלום וברכה

בנין הבית

בתחילת הפרשה משה רבינו מזכיר לעם ישראל את כריתת הברית עם ה’ . ואחר כך מזהיר ” כִּי אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֵת אֲשֶׁר יָשַׁבְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְאֵת אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בְּקֶרֶב הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עֲבַרְתֶּם. וַתִּרְאוּ אֶת שִׁקּוּצֵיהֶם וְאֵת גִּלֻּלֵיהֶם עֵץ וָאֶבֶן כֶּסֶף וְזָהָב אֲשֶׁר עִמָּהֶם. פֶּן יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אוֹ מִשְׁפָּחָה אוֹ שֵׁבֶט אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם מֵעִם ה’ אלקינו לָלֶכֶת לַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הָהֵם פֶּן יֵשׁ בָּכֶם שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה.”

מביא רש”י : “עץ ואבן” – אותן של עצים ושל אבנים ראיתם בגלוי לפי שאין העובדי כוכבים יראים שמא יגנבו אבל של כסף וזהב עמהם בחדרי משכיתם הם לפי שהם יראים שמא יגנבו.”

ולכאורה דברי משה רבינו הם סיבה שלא יעבדו את הפסילים . שהרי הפסילים לא מצליחים לשמור על עצמם . לפיכך את פסילי הכסף והזהב שומרים הגויים בחדרי האוצרות שלהם. ואיך ישמרו על עובדיהם?

מדוע אחר שמשה מביא ענין זה שראו ישראל את עליבותם של הפסילים הוא מביא כי עלולה להיות מחשבה לעבוד עבודה זרה?

משה רבינו יורד לעומק נבכי הנפש של האדם.

האדם מטבעו נוטה להתלהב ולהתרגש מדברים אקזוטיים ושונים מהרגיל.

קיים מן שוחד מחשבתי – פסיכולוגי הידוע בביטוי “הדשא אצל השני ירוק יותר”.

אנו נוטים לזלזל במה שיש לנו ולייקר את מה שקיים לאחרים . ואפילו אם בראש אנו יודעים שזה לא נכון.

למשל , בעבר היה טרנד של מסעדות סיניות . למעט בודדות כולן נסגרו במהלך השנים. ברגע שהדבר הפך למצוי ושגרתי, אנשים החלו לבחון את האוכל או המסעדה בעיניים אובייקטיביות וגילו כי למעט מתכונים בודדים אין האוכל הסיני טעים בהרבה מהאוכל המצוי בישראל, ואז אט אט נסגרו המסעדות.

וכך בכל פעם שמתחילה אופנה מסויימת , כולם נוהרים אחריה בעיניים עצומות עד שהיא כבר הופכת לשגרתית.

כפי שאנו מתלהבים מאוכל ממדינות שונות, כך באותם מדינות מתלהבים מהאוכל הישראלי.

אין בחינה אובייקטיבית , אלא עצם החריג והלא שגרתי.

הדבר קיים בכל תחומי החיים. איננו יודעים להודות על מה שה’ העניק לנו אלא בטוחים שאצל השני יש יותר או טוב יותר.

לא לחינם אנו קוראים את פרשה זו לפני ראש השנה. כי החלק הראשון בתשובה הוא להכיר בטובה שיש לנו ולהודות עליה. ואז האדם מתבייש מכך שבניגוד לטובה שה’ השפיע עליו, הוא נהג בכפיות טובה.

דודי הגיע אליי באמצעות הפניה של חבר.

הוא נכנס בהיסוס ואחרי מספר משפטי פתיחה “להפשיר את הקרח” ביקשתי שיספר מדוע הגיע.

ואז סיפר כי התגרש לפני כמה חודשים. וקשה לו עם המצב.

הוא סיפר ברצף על התלונות שהיו לו כלפי אשתו ואיך היה ברור לו שהוא ימצא תוך זמן קצר אשה טובה ממנה. הוא הדגיש כי ההחלטה על הגרושין לא היתה החלטה חפוזה אלא התבשלה אצל שניהם יחד. הוא בגלל התלונות שהיו לו על ההתנהלות שלה. ולאשתו משום שהעדיפה לחיות ללא ביקורת תמידית.

והנה עברו כמה חודשים והוא מוצא את עצמו כ”סוג ב’ ” . הנשים שכבר ניפגש איתן גם אם בתחילה זה זורם , אחרי מספר פגישות הוא מגלה בהם נחיתות בהשוואה לאשתו. או שראשן ורובן היה בקניות וכסף או שאינן חכמות מספיק או כל חסרון אחר.

מה הבעיה ? שאלתי.

שאין מישהי מושלמת כפי שאני רוצה. ענה.

תוך כדי דיבור שאלתי אותו אלו תכונות הוא גילה שאשתו היתה טובה בהן ומה מעלותיה שמחמתן הוא פוסל את האחרות.

ואז הוא החל למנות את מעלות אשתו.

בסיום אמרתי לו, האם אין המעלות עולות על החסרונות ?

הוא זע בכסאו באי נוחות . ואמר : כעת כאשר הדברים מוצגים כך, אני בהחלט חושב על כך שיש הגיון בדבר. אבל איך אעמוד מול אשתי – גרושתי אחרי שהערתי לה כה הרבה . ופגעתי בה בכך שאמרתי לה שאינה טובה מספיק ?

עניתי לו כי זה בדיוק תהליך התשובה.

כאשר תבוא לגרושתך ותאמר שטעית ורק כעת הבנת כמה טוב היה לך ואתה מתחרט בכל לב על הטעות שעשית ועל כך שלא ידעת להעריך מה שהיה לך.

על פניו ניכרה המלחמה המתחוללת בתוכו. אחרי שניות ארוכות הוספתי כי לכך כיוונו חז”ל במאמרם ז”ל כי הכבוד הוא אחד משלוש הדברים המוציאים את האדם מהעולם.

האם עדיף שתמשיך להתגלגל עם הטעות שלך ? או שתשפיל את כבודך ותמהר לתקן את הטעות שלך ?

דודי חשש מאוד מתגובתה של אשתו לשעבר. אם תסרב יוצא שהשפיל לחינם את כבודו.

לא לחינם . השבתי לו. ראשית עשית את חובתך ולקחת אחריות על חייך וטובתך . שנית , כך תדע לאן ה’ מפנה אותך .

אחר עוד כמה דקות של חיזוק דודי יצא בהרגשה שהוא עושה את הדבר הנכון.

אם רק היה משכיל להכיר את מעלותיה של אשתו טרם הגרושין היה חוסך לעצמו צער וסבל רב.

ולואי ונלמד גם אנו מנסיונם של אחרים ולא נחווה את הצער בעצמנו.

שבת שלום ומבורך כתיבה וחתימה טובה