נשאלו בבית ההוראה ‘שערי הלכה ומשפט’ לקראת ימי החנוכה ובכלל האם אפשר להתפלל מתוך פלאפון כדי לא לשכוח הוספות למיניהם שיש בתפילה, או שמא אסור להחזיק דבר בידיו בשעת התפילה מלבד סידור.
איתא במסכת ברכות (כג ע”ב) תנו רבנן: לא יאחז אדם תפילין בידו וספר תורה בזרועו ויתפלל. ע”כ. ופירש רש”י תפילין וס”ת מפני שטרוד במחשבתו שלא יפלו מידו ויתבזו ואין דעתו מיושבת עליו בתפילתו. והגמרא במסכת סוכה הקשתה (מא:) דאמימר הוה מצלי ולולב בידו. (היה מתפלל ולולב בידו) ואותיבנא מהא דתניא לא יאחז בידו תפילין וכו’ ושני התם לאו מצוה וטריד בהו הכא (כאן שמחזיק לולב) מצוה נינהו ולא טריד בהו (לא טרוד שמא יפול מידו). ופירש רש”י לאו מצוה לאוחזן והויין עליו למשא לפיכך טרוד במשאם וכבד עליו משאם ושמירתם, הכא נטילתו ולקיחתו מצוה היא ומתוך שחביבה מצוה עליו אין משאה ושימורה כבד עליו ולא טריד. ולפי זה שאר דברים שאין בהם הפסד אם יפלו מידו מותר להתפלל בעודן בידו. ע”כ. וכ”כ הרמב”ם (פרק ה’ מהלכות תפילה הלכה ה’) וז”ל: ובכל מקום לא יאחוז תפילין בידו וספר תורה בזרועו ויתפלל מפני שלבו טרוד בהן ולא יאחוז כלים ומעות בידו. אבל מתפלל הוא ולולב בידו בימות החג מפני שהוא מצות היום. ע”כ. וכ”כ המאירי (ברכות כג:).
ורבינו יונה כתב בפרק מי שמתו (יד: ד”ה סכין) שאין לו ליטול בידו שום דבר בשעת התפילה אלא לולב בלבד דמשום חבובי מצוה לא ימעט בזה כוונת התפילה. ע”כ. וכתב בתרומת הדשן (סי’ יז) דספר תורה דקתני לאו דוקא דהוא הדין לכל כתבי הקודש ואפילו מחזורים ותפילות, ועם כל זה התיר לאחוז מחזור או תפילה בידו להתפלל בהם דכיון שאינו אוחז אותם אלא כדי להתפלל בדיוק ליכא למימר שלבו טרוד עליו כמו גבי אוחז תפילין בידו או ס”ת בזרועו דהתם אינו תופסו רק לשמירה ולא לעשות בהם מצוה עכשיו, אבל הני (סידור תפילה וכדו’) הואיל ותופסם לשם תפילה עצמה כדי להתפלל בעיון ובדיוק יפה אין משאם כבד עליו ולא טריד דדמי ללולב משום דלקיחתו מצוה אמרינן דמתוך שחביב עליו אין משאם ושמירתם כבד עליו ולא טריד .ע”כ.
וכ”כ רבינו יונה (טו: ד”ה ואסור) שמותר לאחוז מחזור ותפילות בידו בשעה שמתפלל שאפילו ליטלו אחר שהתחיל להתפלל התיר. וכ”כ בחידושי הרשב”א והריטב”א (סוכה מא:).
וז”ל מרן השו”ע (סימן צו סעיף ב): מֻתָּר לֶאֱחֹז מַחֲזוֹר תְּפִלּוֹת בְּיָדוֹ בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְפַּלֵּל, הוֹאִיל וְתוֹפֵס לְצֹרֶךְ תְּפִלָּה עַצְמָהּ לָא טָרִיד, דּוּמְיָא דְּלוּלָב דְּמִשּׁוּם דִּלְקִיחָתוֹ מִצְוָה לָא טָרִיד. ע”כ. ומוכח מהשו”ע שפסק שסידור תפילה שאתה תופס, או כל דבר שאדם תופס לצורך תפילה, לא טרוד בו, כיון שלקיחתו היא לצורך מצוה. וכ”כ הלבוש (סימן צו) וכ”כ עטרת זקנים (סימן צו) וז”ל: וטוב להתפלל מתוך הכתב כי הכתב מעורר הכוונה (תניא סימן ג). ואף בחזרת הש”ץ תפלת שמונה עשרה יהיה סדור פתוח לפניו להיות אזניו פקוחות על מה שאומר הש”ץ, ולא יפנה מחשבותיו אנה ואנה. ע”כ. וכ”כ החיד”א בברכי יוסף (או”ח סימן צו) שנהגו רבים מאנשי מעשה דנהיגי להתפלל מתוך הסדור, לכוין כל האפשר. ע”כ. וכ”כ שו”ע הרב (סימן צו סעיף ב) וכ”כ ערוך השולחן. וכתב הראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט”א בעל הילקוט יוסף (תפילה כרך א סימן צו) וז”ל: מה שהמציאו לאחרונה, שיש את כל נוסח התפלה בתוך מחשב כיס קטן, מעיקר הדין מותר להתפלל תפלת שמונה עשרה מתוך מחשב זה, ואין חוששין שלא יוכל לכוין בגלל שחושש על המחשב שיפול מידיו, שעד כאן לא אסרו להתפלל כשיש חפץ יקר בידיו אלא באופן שהחפץ מפריע לו בכוונה, אבל אם מתפלל מתוך אותו חפץ, אף שהוא יקר וחושש פן יפול מידו, מכל מקום אין זה שונה מהמתפלל מתוך סידור עור יקר ערך, דכיון שעוסק בתפלה מתוך חפץ זה אין בזה חשש שימנע מלכוין. וכל זה כמובן בטלפון שיש לו הכשר. ע”כ. וכתב הפסקי תשובות (סימן צו אות א) ומכאן נלמד עד כמה חמור להחזיק בבגדיו טלפון בשעת התפילה העלול לצלצל בקול ולהטריד גם את שאר המתפללים שגרע טפי מכל שאר ההלכות שכתוב בגמרא ושו”ע על הזהירות שלא להפריע לכוונת המתפללים (וכגון איסור הליכה בתוך ד’ אמות של המתפלל, וכיוצב”ז), וגם עושה בכך שחוק והיתול מקדושת בית הכנסת\המדרש ואפילו עשאו על מצב של ‘רוטט’ שרק הוא מרגיש בדבר, אם עלול לקבל שיחה תוך כדי תפלתו הרי זה בכלל ההלכה הנלמדת הכא שאסור להחזיק אצלו שום דבר שעלול לבטל כוונתו. ע”כ. ואבאר בדבריו שאם אדם מתפלל מתוך הטלפון יש לו לבטל כל ההתראות שעלולות להפריע לו בשעת התפילה, וזה חיוב מן הדין, שלא תתבלבל כוונתו באמצע תפילה.
נראה להלכה ולמעשה שמותר להתפלל מתוך הפלאפון ואין חשש שמא יפול, כיון שמתפלל מתוכו, בדומה ללולב שמחזיק בשעת התפילה וכמו שפסק מרן השו”ע. ובלבד שיבטל את כל ההתראות העלולות להפריע לו בשעת התפילה (כגון הודעות, מיילים וכדו’). והנלע”ד כתבתי.
בן סדיקלר כהן
