בס”ד
בדין נסיעה באופנוע כשהאשה איננה טהורה
שאלה: כיום ישנם זוגות שנוסעים באופנוע, וזה הכלי שרגילים לנסוע בו לעבודה וכיוצא בזה, ושאלה בפיהם, האם יש היתר שהבעל יסיע את אשתו באופנוע כשהאשה איננה טהורה.
תשובה: נראה שדין אופנוע ילמד מדין שהובא בבית יוסף (סימן קצה) גבי ספסל המתנדנד, שדעת הארחות חיים שאסור לישב בספסל שהיא יושבת אם אינו קבוע שתוכל לנענע אותו אנה ואנה, ויש מתירים אם אדם אחר מפסיק ביניהם. ובשו”ת תרומת הדשן (סימן רנא) העלה, שישיבה על ספסל ביחד נראה כדרך חיבה, אך בישיבה על עגלה שדרך בני אדם נכרים להצטרף ולשכור עגלה בין כולם לנסוע בה מעיר לעיר לאו מילתא דחיבה היא כלל, ואפילו אם עכשיו אין בעגלה אלא האיש ואשתו, וגם העגלה שלהם מכל מקום לאו דרך חבה היא ושרי. אמנם ללכת עם אשתו נדה בעגלה דרך טיול לגינות וכרמים וכיוצא בזה לא ברירנא להתיר, ע”כ. וכן פסק הרמ”א (סימן קצה סעיף ה) שאסור לישב על ספסל ארוך שמתנדנדת ואינה מחוברת לכותל כשאשתו נדה יושבת עליו, וכן לא ילך עם אשתו בעגלה אחת או בספינה אחת אם הולך רק דרך טיול כגון לגינות ופרדסים, אבל אם הולך מעיר לעיר לדרכו מותר אף על פי שהוא ואשתו הם לבדן ובלבד שישבו בדרך שלא יגעו זה בזה, ע”כ.
ויש להבין מה טעם האיסור של ספסל המתנדנד, דמלשון תרומת הדשן מבואר שהטעם הוא משום חבה.
אמנם מדברי הט”ז (סק”ו) מבואר שהטעם הוא משום הרהור. אמנם דעת הש”ך בנקה”כ (ע”ד הט”ז) אינו משום הרהור אלא מטעם שהתנודדות הוי כנגיעה.
מיהו כל זה לשיטת הרמ”א, אך כבר נודע מה שכתב מרן הבית יוסף שחומרא זו של ישיבת ספסל שמעתי שנוהגים בה האשכנזים, אבל הספרדים לא נהגו בה, ע”כ. וכנראה שלכן מרן השמיט דין זה בשלחן ערוך. וכ”כ בספר שלחן גבוה (ס”ק יב) ומרן החיד”א בשיורי ברכה (ס”ק טו). וכן פסק בטהרת הבית (ח”ב סימן יב הלכה כ).
ולכן לספרדים אין איסור לא בעגלה ולא בספסל המתנדנד. ואם כן בנדוננו מותר להם לנסוע באופנוע, אך מכיון שעל פי רוב קשה להימלט מנגיעה, לכן יש להימנע מזה כי יש מצבים שאי אפשר לא לגעת אחד בשני ועיין במסקנת התשובה.
וה”ה לזוג שרוצה לשוט בסירה, ולא נוגעים זה בזה, שלמרן הש”ע מותר ולרמ”א אסור. ועיין בשש”ה (ט”ז סק”ו) שדין זה הוא גם לאשכנזים אם נוסעים לעבודה ולא לטיול. וע”ע בספר רכב ישראל (אהע”ז דיני צניעות הלכה יא).
אך יש לציין שאין לזוג לעשות “קייאקים” כשהאשה איננה טהורה, משום שקשה להיזהר בנגיעה, וכן הבגדים נרטבים ונצמדים ויש חשש הרהור. ועוד, דהוי בגדר שחוק וקלות ראש.
העולה מן האמור
מותר לבעל להסיע את אשתו שאיננה טהורה על אופנוע, בתנאי שהאופנוע הוא גדול וארוך באופן שאינה נוגעת בבעלה. וכן רגילה בנסיעה זו ואינה נבהלת תוך כדי נסיעה ותופסת בבעלה, אלא מנוסה בנסיעה באופנוע ואוחזת במוטות שמאחוריה, אבל אם האופנוע קטן שאי אפשר להימלט שלא תגע בבעלה, או שהאשה איננה רגילה בנסיעה באופנוע, וממילא כל דבר קטן שקורה באופנוע היא אוחזת בבעלה, אין לה לנסוע באופנוע יחד עם בעלה בימי נדתה.
