בס”ד.
בדיקות שנתערבו
שאלה: מעשה באשה שעשתה הפסק בטהרה, והיה שם מראה שצריך להראותו לרב, ולאחר שעה עשתה שוב הפסק בטהרה, אמרה אולי הוא יהיה “נקי” אך גם בו היה “שאלה”, ולאחר שהרב בדק, היה מראה אחד טהור, ומראה שני טמא, אך האשה לא זוכרת כלל מה העד הראשון ומה האחרון, האם הראשון טמא, והאחרון טהור, ואז ההפסק עלה לה או שהראשון הוא טהור והאחרון טמא, וממילא צריכה לעשות הפסק חדש למחרת, אך צריך לדעת שבשתי העדים היה מראה פחות משיעור של “גריס”.
תשובה: הנה ברגע שמגיע כזו שאלה למורה הוראה ישר עולה לו בראשו שאין מה לעשות משום שבדיקת הפסק טהרה, הוא מדאורייתא, או ספק דאורייתא, כמבואר בסימן קצו ובטהרת הבית(חלק שני עמ’ רכט) שהאריך והרחיב והביא מחלוקת ראשונים האם הפסק בטהרה הוא מן התורה או מדרבנן, ולהלכה הוא מדין ספק דאורייתא אלא אם כן עברו על האשה רוב ימים שבודאי היא נקייה, ההפסק הוא מדרבנן כשיטת הזכרון יוסף ועוד. וממילא המורה יענה שיש כאן שני עדים שנתערבו אחד טמא, ואחד טהור, שלא יודעים מה כל אחד, שצריך להחמיר על האשה ולעשות הפסק טהרה למחרת.
אך נראה שבאמת אפשר להקל בהאי דינא כאשר אבאר ב”ה, ידוע שנחלקו רבותינו הראשונים וגם האחרונים האם בדיקת “עד” מטמאה מדאורייתא או מדרבנן, כמבואר באורך בטהרת הבית (חלק א עמ’ יח ואילך) שדעת הגהות מימוניות בשם מהר”ם ועוד,סבירא להו שזה מדרבנן אמנם דעת הרמב”ם ועוד, הוי מדאורייתא, ולהלכה נוקטים כהגר”ז וסיעתו, שבדיקת עד טמאה מספק דאורייתא, וכן העלה שם מר”ן הטהרת הבית. אך אפשר לצרף את שיטת הפוסקים שסוברים שעד מדרבנן לספק ספיקא.
והנה בנידוננו יש ספק ספיקא להקל ולומר שההפסק הטהרה שהרב טיהר הוא האחרון, והיא תמנה מאותו יום, והוא שמא העד הראשון הוא הטמא, והעד האחרון הוא הטהור, ואם תמצא לומר שהעד הראשון הוא הטהור, והעד השני הוא הטמא, וממילא היא עדיין ללא הפסק בטהרה, אך שמא הלכה כהפוסקים שסוברים שבדיקת עד היא טמאה מדרבנן, כל עוד אין “שיעור כגריס”
הוה ליה ספק אחד מותר, וספק שני מדרבנן, ששפיר עבדינן ספק ספיקא כמבואר בבית יוסף (יורה דעה סימן פג) והוה ליה ספיקא דרבנן לקולא, וכן מבואר בש”ך (סימן קי אות טז) וכ”כ הכה”ח (סימן קי אות כה) שעושים ספק ספיקא בכהאי גוונא.
אך היות שיש לומר שגם המהר”ם וסיעתו שסוברים שבדיקת היא מדרבנן אך היא עדיין לא עלתה לחזקת טהרה וממילא אין לנו ספק ספיקא.
העולה מן האמור: שתי עדים של הפסק טהרה, שנתערבו, צריך לעשות הפסק טהרה למחרת.
אברהם חזן
