בענין עשיית לייזר לגברים
שאלה: האם מותר לגבר לעשות לייזר בכל גופו, והאם מותר במקום ערוה, ואם כן מותר, האם מותר לעשות כן בימי העומר או בימי בין המיצרים
.
תשובה: איתא במסכת נזיר (דף נח:) אמר רב מיקל אדם כל גופו בתער, מיתיבי המעביר בית השחי ובית הערוה לוקה, מתרצת הגמרא הא בתער, הא כעין תער, דהיינו שרב מיירי במספריים כעין תער, ממשיכה הגמרא להקשות הרי רב אמר בתער,מתרצת הגמרא שכוונתו כעין תער.
והנה מרן הבית יוסף (יו"ד סימן קפב) הביא שנחלקו הראשונים בגירסת הגמרא, ולפי הגירסא שהבאנו מתבאר שאין חילוק בין שיער הערוה ובית השחי, לבין שיער שאר הגוף, שהכל אסור בתער, ומותרים במספריים כעין תער, וכך כתבו רבינו תם ובה"ג וסמ"ג.
אמנם יש הגורסים קצת שונה שם בגמרא, שהוא גירסת הרא"ש והרי"ף, אמר רב מיקל כל אדם גופו בתער, מיתיבי המעביר בית השחי ובית הערוה לוקה, מתרצת הגמרא, כי קאמר רב בשאר אברים, אבל בית השחי ובית הערוה לא אמר, ומקשה הגמרא ושאר איברים מי שרי, והא תניא העברת שיער אינה מדברי תורה אלא מדברי סופרים, מתרצת הגמרא, כי קאמר רב במספריים והברייתא שאוסרת הוא בתער, ומקשה הגמרא, והא רב בתער קאמר, מתרצת הגמרא כעין תער.ע"כ. וכתב הרא"ש (מסכת מכות סימן ד) ששאר אברים מותר במספריים ובית השחי ובית הערוה אפילו במספריים אסור.
וכותב הב"י בזה"ל, שמאחר שהרי"ף הרמב"ם והרא"ש, מסכימים לאסור אין להקל, ומשמע שכל המספריים האמורים בענין זה, כעין תער הם אבל שלא כעין תער אפילו בית השחי ובית הערוה שרי דבכהאי גוונא לא הוי תיקון אשה כלל וכן נראה מדברי הרא"ש וסמ"ג.
והנה כל האיסור להעביר שער בית השחי ובית הערוה הוא רק במקום שאין מעבירין אותו אלא הנשים, שלא יתקן עצמו בתיקון הנשים, אבל במקום שנוהגים האנשים להעבירו נחלקו הרמב"ם והגאונים.
שלפי הרמב"ם שכתב "אבל במקום שמעבירין השער האנשים, אם העבירו אין מכין אותו" שמבואר שאין להעבירו לכתחילה, אלא שאם העבירו לא מכים אותו מכת מרדות מדבריהם, אך לפי הגאונים שהביא דבריהם הר"ן (הו"ד בב"י שם) מבואר שמותר לכתחילה להעביר שער בית השחי ובית הערוה מכיון שמנהג המקום להעבירו גם אנשים. ורק החכמים נמנעים מזה.
וכתב הפרישה (סק"ה) שהגדר של מקום שמעבירין בו אנשים, הכונה גוים, ולמדים ממנהג גוים וגם יש לומר דעל ישראל קאמר דהיכי דהנהיגו כולם יחד אין מוחין בידם.
ומר"ן השולחן ערוך (סימן קפב סעיף א) כתב המעביר שער בית השחי ובית הערוה אפילו במספרים כעין תער מכין אותו מכת מרדות, במה דברים אמורים במקום שאין מעבירין אותו אלא נשים כדי שלא יתקן עצמו תיקון נשים אבל במקום שמעבירים אותו גם האנשים אם העביר אין מכין אותו, ומותר להעביר שיער אברים במספרים בכל מקום.
ומבואר לנו ממר"ן השו"ע, שפסק כהרמב"ם, ואם כן כיום שרוב ככל הגוים וכן היהודים עושים לייזר וכל יום ויום מתרבים מכונים לגברים ועושים בכל חלקי הגוף יש להם היתר הלכתי לכולי עלמא בים לרמב"ם ובין לגאונים שכל מחלוקתם הוא על בית השחי והערוה כאשר אבאר איך ההלכה בדין זה, אבל בשאר מקומות שגוף כגון, ידיים, רגליים, גב, חזה, מישרא שרי לכתחילה, בין בתער בין בלייזר, ומה שמר"ן כתב שבשאר הגוף מותר במספרים, וכתב הש"ך (סק"ג) אבל לא בתער, הוא במקום שלא מגלחים גברים, אך אם מגלחים גברים מותר אפילו בתער.
ולכן נמצינו למדים דין ראשון, שכיום שהרבה גברים מגלחים מותר לגלח בשאר מקומות בגופו של הגבר.
והשתא נבאר האם מותר לגלח בית השחי ובית הערוה, והשאלה כיום מתבקשת בפרט שיש אנשי שסובלים מחום והדבר מעיק עליהם וכן מועיל הדבר לשלום בית בחיי המשפחה.
והנה על מה שכתב מר"ן "אם העביר אין מכין אותו" כתב הרמ"א בזה הלשון, "ואפילו לכתחילה שרי, רק החברים נמנעים בכל מקום". שהלומד יכול להבין שהרמ"א בא לבאר את מר"ן שמה שכתב שמכין אותו, הוא לאו דווקא, ומותר לכתחילה, אך זה אינו שהרי בבית יוסף עשה מחלוקת בין הרמב"ם לגאונים, אם כן לפי מר"ן אין היתר לגלח בית השחי ובית הערוה אך לרמ"א מותר.
אך באמת ראיתי בשו"ת יביע אומר (חלק י יו"ד סימן נח חלק ג סימן יח) שדן בזה והביא את דברי הגינת ורדים והפרח שושן שהבינו בדעת הרמב"ם שהוא כמו הגאונים והרמב"ם שיגרא דלישנא נקיט ושכן משמע מדברי הרמ"א, והוסיף שם היביע אומר זצ"ל, שכן דעת הגר"ש משאש זצ"ל, ולכן התיר לגלח כיום את שער בית השחי ובית הערוה בתער, היות שהרמב"ם לא ברור שאוסר, ע"ש.
אם כן נמצינו למדים עוד דין, שמותר לגלח שער בית השחי ובית הערוה כיום שגם גוים ויהודים מגלחים.
ואני מוסיף, בפרט שהעושים כן, אין כוונתם כלל לשם יופי אלא יותר שחם להם או מסייע להם בשלום בית והוי כמו מה שכתב מר"ן (שם סעיף ד) מי שיש לו חטטין בבית השחי ובית הערוה כדי ומצטער מצד השער מותר להעבירו. עכ"ל. וכמו שמותר תער ואין בזה לא ילבש הוא הדין שמותר לייזר.
ונותר לנו לברר האם מותר לעשות לייזר בימי העומר.
מר"ן השו"ע (סימן תצג סעיף א-ב) כתב שנוהגים לא להסתפר עד ל"ד בעומר .
ע"ש. וידוע מה שכתב רבינו הגדול בחזון עובדיה (יו"ט הלכות ספירת העומר) וכן בילקוט יוסף (ספירת העומר עמ' תנז) שהחרדים לדבר ה' נזהרים לא לגלח את זקנם בימי העומר, אמנם יש אנשים שהדבר קשה להם מאוד להמתין כל כך לגילוח הזקן, נהגו היתר בראש חודש אייר, ע"ש. אם כן רואים שיותר קל גילוח הזקן מתספורת שלא דיברו כלל על הזקן ולכן הפוסקים התירו אופנים שמותר להתגלח. ונראה שהוא הדין לעשות לייזר, והן אמת שבשו"ע (סימן תקנא סעיף יב) כתוב, תספורת שבוע זה, אחד ראשו ואחד כל שער שבו, אסור.עכ"ל. ומבואר שאין חילוק בין שער הראש לבין שער שבגופו שהכל אסור, אך נראה שיש לחלק בין ימי בין המיצרים לבין ימי העומר שימי העומר יותר קל מאשר ימי בין המיצרים ששם חכמים אסרו להסתפר ולהתגלח בשבוע שחל בו מה שאין כן בימי העומר.
ונראה להוסיף שהיות שהגילוח נעשה במקום מוסתר כמו גב ורגליים לא שייך בזה איסור של גילוח. ואין הכי נמי שבימי בין המיצרים ידחה את הטיפול לאחר תשעה באב.
ונכון שבספר פסקי תשובות (סימן תצג אות ח) העלה לאסור לגלח שאר מקומות שבגוף וסייעתו מהלכות בין המיצרים וכן כתב בספר הליכות מועד (הלכות ספירת העומר). מכל מקום לעניות דעתי כתבתי ומשאיר את זה לעיון התלמידי חכמים.
העולה מן האמור:
א. מותר לגלח בתער או בלייזר בזמנינו שער בית השחי ובית הערוה, וכל שכן שמותר שאר מקומות שבגוף.
ב. מותר לעשות לייזר בימי ספירת העומר בפרט אם זה במקומות המכוסים שבגוף ומותר גם לגלח את המקום כדי שהלייזר יעשה את פעולתו.
ג. בימי בין המיצרים אין לעשות לייזר וידחו את הטיפול לאחר זמן.