לחיצת יד לאחותו

שאלה: נשאלתי האם מותר ללחוץ יד לאחותו לאחר שלא ראה אותה כמה שנים.

תשובה: כתב בשו”ע (אבה”ע סי’ כ’ סעי’ א’): הבא על אחת מן העריות דרך איברים, או שחבק ונשק ונהנה בקירוב בשר הרי זה לוקה. ובבית שמואל (שם ס”ק א’) כתב, שלפי הרמב”ם המחבק או המנשק עריות שיש בהם חיוב כרת או מיתת ב”ד הרי זה חייב מלקות מהתורה, ובעריות שהם חייבי לאוין אין מלקות. ודעת הרמב”ן שאפילו עריות שיש בהם חיוב כרת או מיתות ב”ד איסור חיבוק ונישוק הוא מדרבנן.
עוד כתב הב”ש (שם) בשם הרמב”ן בתשובה, שלדעת הרמב”ם גם נגיעה שלא בדרך חיבה אסורה מהתורה, והרמב”ן עצמו סובר שהאיסור הוא מדרבנן. ואילו דעת הש”ך (יו”ד סי’ קנ”ז ס”ק י’, סי’ קצ”ה ס”ק כ’) דגם לדעת הרמב”ם נגיעה שלא בדרך חיבה אין בה איסור דאורייתא.
בשו”ע (סי’ כ”א סעי’ ז’) כתב: המחבק או המנשק אחת מהעריות שאין לבו של אדם נוקפו עליהם, כגון אחותו הגדולה ואחות אביו וכיוצא בהם, אף על פי שאין לו שום הנאה כלל הרי זה מגונה ביותר ודבר איסור הוא ומעשה טפשים, שאין קרובים לערוה כלל, בין גדולה בין קטנה, חוץ מהאב לבתו ומהאם לבנה. ומקור דברי השו”ע הוא ברמב”ם (פכ”א מהל’ איסורי ביאה הל’ ו’).
בשו”ת אגרות משה (יו”ד ח”ב סי’ קל”ז) כתב, שמשמע מלשון הרמב”ם והשו”ע שהאיסור לחבק ולנשק את אחותו אינו אותו האיסור שיש לחבק ולנשק את שאר עריות, שבשאר עריות לדעת הרמב”ם הוא לוקה מהתורה, ובאחותו הוא מגונה ביותר שהוא משום שלא יבוא להקל בשאר עריות. וכיון שהוא רק מדרבנן גם להרמב”ם וגם אין האיסור מצד הן עצמן, ואין זה עצמו מעשה איסור, שהרי אין בזה תאוה והנאה, אין למחות כשנראה שלא יועיל, ומוטב שיהיו שוגגים ולא מזידים.
וכן כתב הגר”נ קרליץ (חוט שני על אבה”ע עמ’ ס”ד – ס”ה), דדברי השו”ע והרמב”ם שכתבו דהמחבק או המנשק אחותו הוא דבר איסור, אין הכונה לאיסור מעיקר הדין, אלא איסור שאין להתנהג ולעשות מעשים מגונים ומעשה טיפשים. וצריך להתרחק מזה אף שאין בזה איסור ממש מעיקר הדין של לאו דלא תקרבו כשאין הדבר גורם להרהור. והרי זה מגונה דסחור סחור אמרינן לנזירא, וצריך להתרחק מעריות.
גם בשו”ת משנה הלכות (ח”ט סי’ רס”ט) נקט שאין בחיבוק ונישוק לאחותו לאו דלא תקרבו, ואפילו איסור גמור מדרבנן אינו, שהרי אין בזה מכת מרדות כמו בנשים המסוללות זו בזו, אלא מגונה בעלמא.
וכבר דייק כן מלשון הרמב”ם, דחיבוק ונישוק לאחותו אינו איסור דרבנן גמור, בספר בתי כהונה (ח”ב חלק בית דין סי’ י”ב די”ז טור ג’), והובא בקיצור באוצר הפוסקים (סי’ כ”א סעי’ ז’ אות נ”א), וז”ל, לא איסור קבוע וחמור דרבנן הוא כשאר איסורין שכתב לעיל בדין ב’ שמכין לעובר, אלא דרך אזהרה בעלמא דאמרן לנזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב וכו’. ותדע דאילו איסור גמור קאמר, לא שייך למימר הרי זה מגונה, דהא עובר על ד”ת רשע מיקרי. אבל מחוורתא כדאמרן. וחומר לשון הוא להחמיר בענין לפי פחיתותו וחוסר טהרת גבר, עכ”ל.
וכל זה בחיבוק ונישוק לאחותו, אבל נגיעה בעלמא ראיתי בשו”ת משנה הלכות (ח”ה סי’ רכ”ה) שכתב, נגיעה סתם באחותו לא מצינו איסור גם להרמב”ם, ולא כתב רק המחבק וכו’, ופוק חזי מאי עמא דבר נוהגין ליגע באח ואחות.
אמנם בנידון דידן של לחיצת יד, לכאורה הוא חמור יותר מנגיעה בעלמא שאינה לחיבה, שהרי לענין לחיצת יד לאשה שהיא ערוה החמירו הפוסקים, עי’ שו”ת אגרות משה (אבה”ע ח”ד סי’ ל”ב אות ט’) ושו”ת תשובות והנהגות (ח”ד סי’ ש’) וקריינא דאיגרתא (לגרי”י קניבסקי, ח”א סי’ קס”ב – קס”ד), משום שסברו שיש בזה משום חיבה ורעות.
ואכן בשו”ת תשובות והנהגות (שם) בתוך דבריו כתב, שמצוה להתרחק גם מנתינת יד לאחותו. גם בקריינא דאיגרתא (שם סי’ קס”ד) כתב שלא נמצא שום היתר כלל לתת יד לאשה זולת לאמו, ומשמע שלאחותו אין היתר. אמנם אפשר שתנא ושייר, שהרי לא כתב שמותר גם לתת יד לבתו.
לעומת זאת בקובץ תשובות (ח”ב סי’ כ’) כתב הגרי”ש אלישיב וז”ל, הלכה פסוקה באה”ז סי’ כ”א סעי’ ז’ המחבק או המנשק אחותו הגדולה אעפ”י שאין לו שום הנאה כלל ה”ז מגונה ביותר ודבר איסור הוא, מ”מ בנתינת יד כשלא ראה הרבה שנים – רשאי, עכ”ל.
ולי צ”ע דממה נפשך, אם לחיצת יד היא בכלל חיבוק ונישוק למה התיר כשלא ראה הרבה שנים, ואם אינה בכלל חיבוק ונישוק למה אסור בלי הצירוף שלא ראה הרבה שנים. ומ”מ משמע שהתיר רק לחיצת יד אחרי שלא ראה הרבה שנים ולא חיבוק ונישוק.
וכעין היתר זה נמצא גם בשו”ת שלמת חיים (לגרי”ח זוננפלד, סי’ תר”מ), שנשאל על הא דאיתא בגמ’ (גיטין נ”ח ע”א) מעשה בבנו ובבתו של ר’ ישמעאל בן אלישע שנשבו לשני אדונים וכו’ כיון שעלה עמוד השחר הכירו זה את זה ונפלו זה על זה. והשיב דאין בזה איסור, וז”ל, פשוט דזה נחשב לנשיקת קרובים שלא ראו עצמם זמן רב ואין בזה קפידא, עכ”ל. והוסיף שכמדומה כן מבואר במדרש. וכונתו למדרש רבה (שמות פרשה ה’ אות א’) וז”ל, אמר רבי פנחס מעשה היה באח ובאחות שהיה אחד מהם בגוש חלב ואחד מהן בבית מרון, נפלה דליקה בביתו של גוש חלב באתה אחותו מבית מרון ונפלה עליו והיתה מחבקתו ומנשקתו אמרה לו איני מרגלת לבא אליך אלא פחדתי דהוית אחי באננקי ופלטת ממנה, עכ”ל. ומדברי הגרי”ח נראה שמתיר אף חיבוק ונישוק לאחותו כשהוא לפרקים, דלא כהגריש”א שהתיר רק לחיצת יד. ומ”מ גם על דבריו יקשה כנ”ל.
איברא, דמצינו היתר של לפרקים באחותו לענין יחוד עם אחותו, כדאיתא בגמ’ (קידושין פ”א ע”ב): אמר רב יהודה אמר רב אסי מתייחד אדם עם אחותו ודר עם אמו ועם בתו. ופירש”י, מתייחד עם אחותו, לפרקים אבל אינו דר תמיד ביחוד אצלה בבית. ודר עם אמו ועם בתו, דלא תקיף יצריה עלייהו.
העולה לדינא, אין ללחוץ יד לאחותו, ואף שאין בזה איסור גמור, יש להתרחק מזה. ואם לא נפגשו זמן רב, רשאי ללחוץ את ידה.