דין קידוש כהנים – עיון ומעשה

יסוד הדין:

התורה בספר ויקרא (כא, ח) מצוה על חובת כיבוד שבט הכהונה, בכתוב: וְקִדַּשְׁתּוֹ כִּי־אֶת־לֶחֶם אֱלֹקֶיךָ הוּא מַקְרִיב קָדֹשׁ יִהְיֶה־לָּךְ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יי מְקַדִּשְׁכֶם”.

רבי שלמה יצחקי (שם) מפרש את המקרא על פי דרישת התלמוד (גיטין, נט:; הוריות, יב:):

“תנא דבי רבי ישמעאל, ‘וקדשתו’ לכל דבר שבקדושה. לפתוח ראשון, ולברך ראשון, וליטול מנה יפה”.

תוקף ההלכה:

לדעת בעלי התוספות (חולין, פז.) חובת קידוש הכהנים הינה מדברי חכמים ודרש המקרא “אסמכתא היא”. ברם, המשנה ברורה (רא, יג) הביא כי לדעת רבי אברהם אבלי בעל ההמגן אברהם חובה זו הינה מדין תורה.

סיבת חובת קידוש הכהנים:

רבי משה בן מימון בספר המצוות (עשה לב) מעלה כי חובת הקידוש נובעת ממדרגת הכהן:

“…צונו לכבד זרע אהרן לפארם ולנשאם, ושנשים מדרגתם מדרגה קודמת וראשונה ואפילו ימאנו לא נשמע מהם, זה כלו הגדלה לאל יתעלה אחר שהוא לקחם ובחרם לעבודתו ולהקריב קרבנותיו… ולשון ספרי ‘וקדשתו על כרחו’, לומר כי זה צווי נצטוינו בו ואינו בבחירת הכהן”.

על הפסוק: “אל הכהן אשר יהיה בימים ההם” (דברים, כו ג), כתב רבי עובדיה ספורנו “אף על פי שלא יהיה גדול בחכמה… ראוי שתדבר עמו בזה דרך כבוד”.

קידוש כהן במה?

אנו מוצאים בהלכה מספר דוגמאות שההלכה קובעת כי יש לקדש את שבט הכהונה:

1. עליה ראשון לתורה:

יש לכבד את הכהן בעליה ראשונה לקריאת התורה (שולחן ערוך, קלה, ג), ואין רשות לכהן למחול על כיבוד זה מפני דרכי שלום (משנה ברורה, שם, ט).

2. קדימה בסעודה:

הכהן קודם לבצוע ראשון בסעודה (רמ”א בשולחן ערוך, קסז, יד); ויש לתת לו לבחור ראשון מנה יפה, ולזמן ראשון בברכת המזון (שולחן ערוך, רא, ב); בדוגמאות הללו אם ישנו תלמיד חכם וכהן עם הארץ, התלמיד חכם קודם לכהן (רמ”א, קסז, יד) שכן מעלת התורה גדולה מהכהונה (משנ”ב, רא, ח). כמו כן אם רצה הכהן לוותר על הכיבוד הרשות בידו (משנה ברורה, קלה, ט; רא, יג).

3. קדימה כללית:

על דברי הגמרא שיש לכבד את הכהן “לפתוח ראשון” כתבו הפוסקים (משנה ברורה, רא, יג) כי נכלל בכך זכות קדימה לכל דבר שיש בו צד קודש, כגון: להוציא את המסובים בקידוש, להיות הנואם הראשון בראש המדברים, וכדו’. אך בדברים שאין בהם צד קדוש כתב רבי יהונתן אייבשיץ בספרו אורים ותומים (חו”מ, טו, ג) אין מצווה להקדים את הכהן.

4. השתמשות בכהן:

“אסור להשתמש בכהן אפילו בזמן הזה, דהוי כמועל בהקדש”. במידה והכהן מוחל על כך וחפץ מיוזמתו לשמש, מעיקר הדין אין בעיה (רמ”א, קכח, מה). במקרה שאין לכהן תועלת מכך, לכתחילה יש להימנע, כי יש הסוברים שאין בכוחו למחול בדבר שאין לו תועלת (משנה ברורה, שם, קעה). והעיקר להלכה כדעה הראשונה (שו”ת יביע אומר, ו, או”ח, כב; פסקי תשובות, קכח, צה).

5. ביוש כהן:

המכה או המבזה את חברו, חייב לשלם לו דמי בושת (חושן משפט, תכ, א). “המבזה כהן, בושתו יותר גדולה מבאיש אחר (שם, כד).

זכות וברכה:

בתלמוד מובא (ברכות, כח.): “שאלו תלמידיו את רבי פרידא במה הארכת ימים? אמר להם …מימי לא ברכתי לפני כהן” (משנה ברורה, קסז, עא).

כהן קטן:

אין חובת קידוש כהן קטן, היות שאין ביכולתו לעבוד במקדש, אינו בכלל חובת קידוש (משנה ברורה, רפב, יב). ויש שכתבו שיש לכבדו ככהן בעל מום שאינו יכול לעבוד במקדש, וספק דאוריתא לחומרא (פסקי תשובות, קכח, צד).

נשים וכוהנות:

חובת קידוש כהנים חלה אף על נשים (חינוך, רסט), אך אין מצווה לכבד בנות כהן (כהנות), היות ואינן ראשיות לעבוד במקדש (פסקי תשובות, קכח, הערה 465).

כיבוד בזמן הזה:

רבי אברהם אבלי בעל ההמגן אברהם תמה: “צריך עיון למה אין נזהרין עכשיו להקדים הכהן לכל הנך מילי?! ויש ליזהר בזה מאחר שמדאורייתא הם, ואפשר דאין אנו בקיאין ביחוסי הכהונה”. וכעין זה כתב בשו”ת רב פעלים (או”ח, ב, לט) בשם הריב”ש (צד).

מסקנה:

1. מצווה לקדש את שבט הכהונה. נחלקו הפוסקים בתוקף חובה זו האם היא מהתורה או מדברי חכמים.

2. חובת קידוש הכהן, נאמרה על דברים שיש בהם צד קדושה. אך דברי חולין, אין חובה.

3. בעליה ראשון לתורה, כהן קודם לכל, ואין ביכולתו למחול על כך. בשאר הכיבודים (לבצוע/ לקדש/ לזמן) רשאי הכהן למחול, ותלמיד חכם קודם לכהן עם ארץ.

4. עיקר להלכה שכהן יכול למחול על כבודו. אך אין להשתמש בו לתשמיש בזוי.

5. קיימת מחלוקת האם חובה זו חלה גם כלפי כהן קטן.

6. חובת קידוש כהנים חלה גם על נשים, אך אין חובה לקדש בנות כהן (כהנות).

7. יש לנהוג הלכות אלו הלכה למעשה. אף שיש לנמק מדוע רבים לא מקפידים על כך שאין בימינו כהנים מיוחסים.

בברכה, איתיאל כ”ץ