בה”י

שאלה:
אשה הלכה ברחוב עם בעלה ביום חם, והם רצו לקנות משהו קר, נכנסו לחנות גלידה וקנו 2 כוסות ‘אייס קפה’, ושאלתה בידה האם בימי איסור היא יכולה לשתות את ה-‘אייס קפה’ עם בעלה, ללא היכר על שולחן בחוץ בצורה עראית, או שגם בצורה עראית צריכה לשים היכר, כדי שתוכל לשתות ‘אייס קפה’ על אותו שולחן?

תשובה:
אסור לאכול/לשתות על שולחן אחד ללא היכר גם באכילת עראי, יש שמקילים בכך אבל ההלכה הפסוקה, שדבר זה אסור, והם יצטרכו להניח היכר על השולחן בשעה שהם שותים בצוותא את ה’אייס קפה’.
מקורות:
במשנה במסכת שבת (דף יא.) כתוב: “כיוצא בזה לא יאכל הזב עם הזבה, מפני הרגל עבירה”, ונחלקו הראשונים בפירוש המשנה, שיטת הרמב”ם שכל האיסור הוא בקערה אחת, ולא על שולחן אחד, שיטת הראב”ד שהאיסור הוא על עצם האכילה בשולחן אחד, שיטת הרא”ש שפעם היה המנהג שכל אחד אוכל בשולחן לבד, והאכילה בשולחן אחד הייתה דרך חיבה, אבל היום שכולם אוכלים בשולחן אחד אין בזה דרך חיבה, וכן הוא מוסיף שע”י היכר אפשר לאכול על שולחן אחד, ומשמע כאן ברא”ש שבשולחן גדול של היום לא צריך היכר כלל, אבל במקום אחר ביאר הרא”ש שבכל מקרה גם בשולחן גדול צריך שיעשו היכר, וכך פסקו הטור והבית יוסף.
השו”ע בהלכות נידה סימן קצה סעיף ג כתב: אסורים לאכול על שולחן אחד אא”כ יעשו היכר ביניהם,
ולא חילק בין שולחן גדול לשולחן קטן.
וטעם הדבר ביאר הרא”ש- מטעם חיבה שמא יתקפנו יצרו, ובספר בדי השולחן (ס”ק לא) הביא טעם נוסף שמתוך שרגיל אצלה בימי טהרה ואוכל עמה, יש לחוש שאם יאכל עמה גם בימי איסור, יבוא עליה בשוגג.

בספר בדי השולחן (ס”ק לב) הביא ששתיה בכלל אכילה, וגם שתיה נאסרת ללא היכר, וכתב שגם בעראי אסור לאכול עמה ללא היכר, וכן פסק בספר שיעורי שבט הלוי, וכן פסק בשו”ת יביע אומר (ח”ח סימן יז) והיקל שם בשעת הדחק.

יש שהתירו, כך מביא בספר אבני השהם (ח”א עמ’ תצט) בשם הגרב”צ אבא שאול זצ”ל, וכן בספר לבושי עוז בשם הגרש”ז אויערבאך זצ”ל.