שאלה:
האם דם שיצא מהאשה לאחר “בדיקת פאפ”, מטמא את האשה? וכן מה הדין בדם היוצא משריר הרחם?

תשובה:
בדיקת “פאפ” [הוא שמה המפורסם יותר, ובעברית “בדיקת משטח צואר הרחם”] היא בדיקה שמיועדת לזהות תאים טרום-סרטניים בצואר הרחם, בכדי לא להגיע ח”ו לסרטן צואר הרחם. בבדיקה זו נוטלים תאים מצואר הרחם ע”י שפשוף פי צואר הרחם, ושולחים אותם לבדיקת מעבדה תחת מיקרוסקופ. לאחר בדיקה זו עשויה האשה לדמם ממקום השפשוף, דם זה אף הוא טהור לחלוטין, שהרי הוא דם פצע.
כמו כן, אפילו דם שיצא מהרחם עצמו, ואנו יודעים שאינו דם רירית הרחם [וגם לא מעורב בו], אלא הוא מגיע מבשר דופני הרחם, אינו מטמא את האשה. והוא הדין לכל מקום בגוף, כל שאינו מרירית הרחם.

דם הבא מבדיקת פאפ
אחת לשנתיים-שלש לערך מציעות קופות החולים לכלל הנשים לעשות בדיקת פאפ, בה נוטלים תאים מצואר הרחם ושולחים אותם לבדיקת מעבדה, לזהות האם מתחיל חלילה תהליך של גידול בצואר הרחם. בדיקה זו מתבצעת ע”י שפשוף פי צואר הרחם במהירות גבוהה, וע”י כך מדמם פי צואר הרחם.
וכתב בנשמת אברהם (מהדו”ב ח”ב עמ’ קפד), שאפילו אם תראה דם בבדיקת פאפ, אינה יוצאה מחזקת טהורה, כי אין לבדיקה הזו כל קשר עם חלל הרחם, ושהסכים עמו הגרי”י נויברט, וכן אמר הגרש”ז אויערבאך זצ”ל.
וכ”כ בשו”ת באר משה (ח”ג סי’ קנ), שמה שרואה דם אחר בדיקה זו, אין לדם שום שייכות לדם מן המקור ולא אפילו עם דם שבצדדים, וע”ש עוד ובסימן שלאחריו. וכ”כ בשו”ת אשר חנן (אפללו, חלק ג חיו”ד סימן לו) [אלא שכתב שאם ראתה דם, יש להקל דוקא ע”פ עדות מרופא]. וע”ע באשרי האיש (יו”ד ח”א עמ’ קנו).

דם היוצא מדפנות הרחם
לקמן בסימן קפז נלמד שגם מכה הנמצאת ברחם עצמו, ניתן לתלות בה דם היוצא מהאשה ולטהרה. ושם יתבארו שאר פרטי הדינים גבי נושא סבוך זה של תליה במכה, וכאן לא הבאנו אלא מעט גרגרים מענין זה.
וזאת למודעי, שגם כשמדברים על דם היוצא מהרחם, יש לחלק חילוק מאד ברור והכרחי, בין דם הבא מרירית הרחם, שהוא הדם שעליו דיברה תורה, והוא מה שדרשו חז”ל בתורת כהנים והובא לעיל, “לימד על הדמים שאינם אלא מן המקור”. לבין דם אחר הבא מהרחם והוא טהור לחלוטין, והוא דם בשר הרחם עצמו, שהרי הרחם הוא איבר שרירי בעל חלל פנימי, שימים ספורים לאחר ירידת דם הוסת, מתחיל את התהליך המחזורי מחדש, ונבנית רירית דם בתוך חלל הרחם, דוקא רירית זו מטמאה כשיצאה החוצה, משא”כ הדם של בשר הרחם עצמו, שאם יפצע גוף הרחם [כתוצאה מניתוח וכדומה] וינזול דם מהפצע, אינו מטמא כלל.
עוד ע”ש בסימן קפז, שהובאה מחלוקת הפוסקים גבי תליה בדם רירית הרחם שנפצעה.