נישוק וחיבוק נכדתו או נינתו

הרב ישראל גרטנר
הרב ישראל גרטנר
מו"צ, רב קהילת הגר"א, מודיעין עלית

הרב ישראל

גרטנר

Facebook
Email
Twitter
WhatsApp
Print

נישוק וחיבוק נכדתו או נינתו

שאלה: נשאלתי האם מותר לסבא לנשק את נכדתו הגדולה.

תשובה: כתב בשו”ע אבה”ע (סי’ כ”א סעי’ ז’): המחבק או המנשק אחת מהעריות שאין לבו של אדם נוקפו עליהם, כגון אחותו הגדולה ואחות אביו וכיוצא בהם, אף על פי שאין לו שום הנאה כלל הרי זה מגונה ביותר, ודבר איסור הוא ומעשה טפשים, שאין קרובים לערוה כלל, בין גדולה בין קטנה, חוץ מהאב לבתו ומהאם לבנה. כיצד, מותר האב לחבק בתו ולנשקה.

ובבית שמואל (שם ס”ק ט”ו) כתב, דמותר גם לחבק ולנשק את בתו הגדולה. ועי’ בשו”ת בצל החכמה (ח”ג סי’ י”ב), שכן הוא דעת רובם המכריע של הפוסקים, ואפילו אם נתקדשה ונוסף עליה איסור אשת איש, וגם נוסף עליה איסור נדה, מותר לאב לחבק ולנשק את בתו.
נישוק וחיבוק נכדתו

וכתב הב”ח (שם אות ה’), דלאו דוקא בתו מותר לחבקה ולנשקה, אלא אפילו בת בתו וכל יוצאי חלציו. וכ”כ הח”מ (שם ס”ק י’) דה”ה שמותר לחבק ולנשק את בת בתו. וכן הסיק הב”ש (שם ס”ק י”ד). וכן הוא בפ”ת (שם ס”ק ה’) בשם הברכי יוסף. וכן הוא בחכמ”א (כלל קכ”ה סעי’ ו’), וכן פסק בחוט שני (אבה”ע עמ’ ס”ז). וכן דעת הגרי”ש אלישיב (קובץ בית הלל גליון מ”ב עמ’ ל”ו), אך סיים, שהמחמיר בנכדות ונכדים שהגיעו לגיל בר מצוה תבוא עליו ברכה.

בשו”ת אגרות משה (אבה”ע סי’ ס’) כתב שיש מקום לחלק ולומר, דרק את בת בתו מותר לנשק ולחבק, אך לא את בת בנו, ולכן למעשה יש לבעלי נפש להחמיר, אך אין למחות ביד המקילין. וע”ע באג”מ (אבה”ע ח”ד סי’ ס”ג). ובשו”ת שבט הלוי (ח”ה סי’ קצ”ח) דחה את חילוקו, והכריע דאין הבדל לדינא בין בת הבת לבת הבן. גם בשו”ת משנה הלכות (ח”ד סי’ קע”ג) דחה את חילוק האג”מ, וכתב שהיא כשגגה היוצאת מלפני השליט.
נישוק וחיבוק נינתו

הב”ח (שם) כתב שמותר לחבק ולנשק את כל יוצאי חלציו, ומשמע דלא רק נכדתו, אלא גם נינתו וגם בת נינתו. אבל בחוט שני (אבה”ע עמ’ ס”ה – ס”ז) כתב, דהואיל והח”מ והב”ש והחכמ”א, שהביאו את דברי הב”ח, הביאו את דבריו רק לגבי נכדתו, ולא הזכירו את דבריו לגבי שאר יוצאי חלציו, יש לנהוג כסתימת דבריהם לאיסור בנינתו.
לעומת זאת בספר מלבושי מרדכי (צניעות, סי’ ח’ הערה כ”ב) כתב, דדעת הגר”ש וואזנר דמותר לחבק ולנשק גם נינות, וכן נהג בעצמו.
העולה לדינא, מותר לחבק ולנשק את נכדתו אף שהיא גדולה. וכן הדין בנינתו. ויש מי שמחמיר בנינתו.