שאלה: נשאלתי, לגבי אישה אשר עקב מחלה קשה נוטלת כדורים חזקים לרפואתה, ועקב כך השתנה צבע דם ווסתה לצבע לבן, האם היא טמאה נידה או שמא כיון שאין דמה אדום אינה טמאה אף-על-פי שרואה בשפע, כיון שרק דם בצבע ‘אדום’ מטמא.
תשובה: אישה שאינה מרגישה טוב ונוטלת כדורים וגלולות לרפואתה, ועקב כך דם וסתה ישתנה לצבע לבן או ירוק וכדומה אינה טמאה ומותרת לבעלה, כל זמן שלא יהיה לה וסת בצבע אדום.
הנה מרן השו”ע בסימן קפח (סעיף א) פסק וזה לשונו: כל מראה אדום בין אם הוא כהה הרבה או עמוק טמאים וכן כל מראה שחור, ואין טהור אלא מראה לבן וכן מראה ירוק אפילו כמראה השעוה או הזהב וכ”ש הירוק ככרתי או כעשבים ואפילו יש בו סמיכות דם והוא עב הרבה, ואפילו הרגישה שנפתח מקורה ובדקה מיד ומצאה מראות הללו טהורה. עכ”ל.
הרי מבואר מפורש שרק וסת בצבע אדום או בצבע שחור מטמאים את האישה אבל שאר צבעים אינם מטמאים אותה.
אלא שיש לומר שכל דין זה הוא רק באישה שהוסת שלה הוא בצבע אדום ככל הנשים אלא שעכשיו ראתה דם בצבע לבן או ירוק וכדומה שאינה טמאה. אבל אישה שצבע וסתה הוא בצבע לבן או ירוק וכדומה וזה צבע דמה כשרואה וסת אע”פ שאינו בצבע אדום היא טמאה כיון שזה צבע דמה.
הנה הרב ערוך השולחן (סימן קפח אות יז) כתב על מה שפסק הגאון ב”ח שאישה שראתה מראה לבן ועב אחר שרחצה במרחץ טמאה שדרך הדם להתלבן לאחר הרחיצה. כתב שדבריו תמוהים שגם אם נאמר שבאמת הרחיצה משנה את מבע הדם, מכל מקום סוף סוף בצאת הדם מן הגוף היה טהור וכי צוותה התורה לחקור איך היה הדם קודם יציאתו מן הגוף שהרי בוודאי יש כמה סממנים שבאכלם עושה עושה שינוי בגוף ולפי זה נצטרך לדקדק מה אכלה ומה שתתה מקודם אלא וודאי שאין לנו אלא מה שעיננו רואות.
משמע מדבריו שאם ראתה וסת בצבעים אחרים ולא בצבע אדום אינה טמאה ולא משנה מה סיבת הדבר שאינה רואה בצבע אדום ואם זה קבוע אצלה או חד פעמי.
וכן כתב הגרש”ז אויערבך בשו”ת מנחת שלמה ח”ב (סימן עא אות א) שמזה שכתוב בפסוק “המים האדומים כדם” בה”א ידיעה, משמע שעיקר דם הוא אדום, וכן אי אפשר לומר שאם האשה רואה דם ואנו יודעים שזה דם מכה אנו מטהרים אותה, ואילו אם תראה דם וסת בצבע לבן או ירוק שצבעים אלו אינם עיקר דם יטמאו, בו בזמן שהתורה כתבה סתם דם.
ולכן מסתבר שמה שדורשת הגמרא במסכת נדה על הפסוק “בין דם לדם” בין דם טמא לדם טהור הכוונה בדם שהוא ‘אדום’ יש חילוק יש דם אדום שהוא מטמא ויש דם אדום שאינו מטמא. ולעולם כל דם שהוא אינו בצבע אדום אינו מטמא.
ושמעתי מהרב מנקוביצקי שליט”א שאחת מקרובות משפחתו של הגאון רב שלמה זלמן אויערבך והרב אלישיב זצ”ל היה נופל זמן הביוץ שלה בזמן שהיתה טמאה כיון שהווסתות שלה היו תכופות ובין וסת לוסת היו לה ימים בודדים של טהרה, ולכן לא היתה יכולה להתעבר.
ורצה הגרש”ז אויערבאך זצ”ל להתיר לה שתיקח איזה משקה וכדומה שיגרום שישתנה צבע דם המחזור שלה ללבן וכך לא תהיה טמאה בזמן הביוץ שלה ותוכל להתעבר.
אלא שהגאון הרב אלישיב זצ”ל טען שאי אפשר לעשות זאת שהיכן מצינו שאפשר ‘לגרום’ לשנות את צבע דם ‘האדום’ לצבע אחר.
נמצא שגם לדעת הגאון הרב אלישיב זצ”ל אם האישה בטבעה או על ידי חולי או על ידי נטילת תרופות רואה דם שאינו בצבע אדום אין האישה טמאה טומאת נידה, ורק דעתו היתה שאסור לגרום שכך יהיה המצב אבל בנעשה לבד או משום גורם אחר אינה טמאה טומאת נידה.
וכן הוא בשאלה שבאה לפני הגאון הרב שמואל הלוי ואזנר זצ”ל באישה שהשתנה צבע דמה לצבע חום עקב חולי מסויים, ופסק שכל אותם חודשים שהיא תראה דם בצבע חום אינה טמאה טומאת נידה שרק דם אדום מטמא.
