הקדמה:

בהדלקת נרות חנוכה נהגו עם ישראל להדליק לפי חיוב של מהדרין מן המהדרין, ונחלקו הפוסקים מה מחייב מנהג זה. שיטת התוספות וכן פסק השולחן ערוך שחיוב זה מחייב רק את ראש המשפחה להדליק נרות חנוכה בכל יום לפי מספר הימים שעברו בחג החנוכה, ולדוגמא ביום השני מדליקים בבית רק שני נרות.

אך שיטת הרמב”ם וכן נהגו האשכנזים שכל הבנים בבית חייבים להדליק נרות חנוכה ומוסיפים נרות כל יום לפי מספר ימים שעברו בחג, ולכן אצל האשכנזים אפשר שיהיו כמה חנוכיות בבית והוא תלוי במספר הילדים הבנים הקיימים בבית.

שאלה:

האם בנות אשכנזיות שנמצאות בבית אביהן חייבות להדליק נרות חנוכה?

לפי דעת האשכנזים במנהג של מהדרין מן המהדרין החיוב הוא רק על הזכרים בבית ולא על הנשים, ואפשר להבין שאשתו של אדם לא תדליק לבד, מכיוון שאשתו כגופו, אך שאר הילדות הרווקות שנמצאות בבית מדוע אינן מדליקות נרות חנוכה כמו הבנים, הרי כידוע אף הנשים היו בנס החנוכה, וביותר מזה אחד הנסים נעשה על ידי אישה (יהודית עם אלפורנוס וי”א שהייתה ביתו של מתתיהו החשמונאי):

תשובה:

בנות אשכנזיות שנמצאות בבית עם אביהם אינן חייבות להדליק מתי שהם רווקות, וגם אין מקום להחמיר בזה.

בשאלה זו נתקשו גדולי האחרונים ונאמרו בזה כמה יישובים וכמו שנבאר.

“כל כבודה בת מלך פנימה”

בחתם סופר בחידושים על מסכת שבת (כא ע”ב) ביאר שהיות שבתחילתה של התקנה נהגו להדליק נרות חנוכה מחוץ לבית ובפתח של החצר כלומר על הרחוב, לא תיקנו שהאישה תדליק גם עם בעלה שאין כבודה של אישה לעמוד בחוץ והדליק הנרות, ולכן הגם שכיום נשנתה המנהג ומדליקים בתוך הבתים (כמובן שגם כיום מי שיכול לצאת ידי חובה כשמדליק בפתח החצר זה עדיף רק כיום רובם נמצאים בבניין ולכן מדליקים או בחלון או בתוך הבית ואכמ”ל) תקנה ראשונה לא זזה ממקומה ואין חובה על האישה להדליק, והוסיף שאם יש זכר שמדליק אין גם מידת חסידות שהאישה תדליק.

“שלא יפגעו באימם”

במשמרת שלום כתב שבטעם הדין הנזכר לעיל שאם נאמר שהבנות חייבות נמצא שרק האימא בבית לא תדליק (והיא פטורה משום אשתו כגופו של האבא) וא”כ זה יפגע בכבודה, ולכן תיקנו שאין הבנות מדליקות כלל בבית

וכתב לפי זה שבבית שאין אב ידליקו גם הבנות.

ועל שני הטעמים הנ”ל יש לדון האם למנהג האשכנזים הבנות גם אינם מחויבות לשמוע את הברכות שהרי לא היו כלל בתקנה.

הדלקת כל בני הבית אינו זכר לנס הניצחון

בתשובות והנהגות להגר”מ שטרנבוך שליט”א כתב לבאר, על פי מה שביאר הרה”ג זאב סולוביצ’יק טעם חיוב הדלקת כל אחד מבני הבית, אינו מטעם הנס הניצחון הכללי שניצו מועטים את המרובים שבזה גם נשים חייבות, אלא הטעם הוא מנהג הנס שנעשה על מה שרוצו להדר להדליק בפך שמן טהור על אף שטומאה דחוייה בציבור כלומר שמעיקר הדין יכלו להדליק נרות המנורה גם בשמן טמא שהלכה היא מתי שכלל ישראל טמאים אין דין להדליק בשמן טהור, ואעפ”כ כשחנכו את בית המקדש בימי החנוכה רצו לחנוך על טהרה ועל זה נעשה נס לעם ישראל שמצאו שמן טהור.

ונס זה הוא על מה שחיפשו עם ישראל את ההידור לכן נהגו כולם להדליק עוד תוספת בכל בני הבית, והנה חובה זו של הדלקת המנורה היא חובת ציבור כלומר שאינו חובת יחיד ויחיד, ונשים אינם נמצאות בחובות ציבור שהרי אינם אמורים לייצג את הציבור.

ולפי הנ”ל כתב הגר”מ שטרנבוך מובן מדוע אינם בדין ההידור של מהדרין מן המהדרין שהרי הוא נוהג על נס שנעשה על חובת ציבור של הדלקת נרות המנורה בטהרה ונשים אינם חייבות בזה.

וכל זה על חיוב של הדלקת נר של כל אחד מבני הבית, אך על עיקר החיוב של הדלקת נרות חנוכה וודאי שגם הנשים חייבות ולכן חייבות לשמוע את הברכות.

“הנשים גם היו בנס אך אינם עיקר הנס”

בתוספות במגילה דף ד ע”ב ד”ה שאף הם וכו’ דן במה שנאמר שחיוב הנשים במצוות פורים וחנוכה נובע מזה שאף הם היו באותו הנס, האם הביאור שהם עיקר הנס ושכן ביאר הרשב”ם שהרי בפורים הנס נעשה על ידי אסתר המלכה ובחנוכה על ידי יהודית (וכמו שפתחנו בשאלה)  וא”כ הם נמצאות בעיקר החיוב, אך תוספות שם פירשו “שאף” הכוונה שהם טפלות כלומר שגם הם היו אך לא שעיקר הנס נעשה על ידם.

נמצא שהנשים אינם נמצאים בחיוב עצמי של הנס אלא כמו שהיו בגזירה מכלל עם ישראל, כן יש לומר שבחיוב נמצאים יחד עם כלל בני הבית ואינם חייבים בחיוב עצמי כמו הגברים ממש אלא נטפלות עליהם.

ובאמת שדיון זה אם הנשים חייבות מצד עצמם כמו גברים או שהם נמצאים עם חיוב הגברים ונטפלות אליהם לכאורה הוא גם מחלוקת אחרונים בביאור מדוע אישה נשואה פטורה מהדלקת נרות.

שבמשנה ברורה מובא שני טעמים, בסימן תרע”א סק’ ט’ כתב שהטעם הוא שאשתו כגופו כלומר שהיא חלק מבעלה בהדלקה בבית, אך בסימן תרעה סק’ ט’ הביא דברי העולת שמואל בס’ קה’ שהנשים פטורות מפני שנטפלות לגברים.

ולפי זה יש לומר שהסיבה שאין הרווקות מדליקות מפני שהם נטפלות לבני הבית שאין להם חיוב עצמי כמו הגברים, וכמו שיש בכל חובה על הבית שהגברים מוצאים ידי חובה.

העולה מהאמור:

בנות אשכנזיות שנמצאות בבית עם אביהם אינן חייבות להדליק מתי שהם רווקות, וגם אין מקום להחמיר בזה.

אם הם יתומות או שאימם גרושה ונמצאות בביתם מעיקר הדין לרוב הפוסקים אינם צריכות להדליק ויוצאות ידי חובה בהדלקת אימם בלבד, וי”א באופן כזה הם חייבות להדליק גם בעצמן.

הרב ינון קצב

דיין בבית דין עוד יוסף חי באלעד ודמו”ץ בקהילת בני הישיבות פרדס כץ בני ברק

לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט 2873*