שאלה: מי שישב לסעודת ט”ו בשבט ואכל מפירות שבעת המינים, וכשסיים את האכילה נצרך לנקביו עוד לפני שהספיק לברך ברכת מעין ג’, איזו ברכה הוא צריך להקדים כשיוצא מבית הכסא, האם ברכת אשר יצר או ברכת מעין שלש?

תשובה: יקדים לברך ברכת אשר יצר, ואחר כך יברך ‘בורא נפשות’. כיון ששתיהם מדרבנן וברכת בורא נפשות אינה אלא רשות ולא חובה.

דין זה מחולק לשלשה דינים:

• כשאדם אכל סעודת פת בשיעור כביצה, ובסיום סעודתו, קודם שיברך ברכת המזון, נכנס לעשות צרכיו והתחייב בברכת ‘אשר יצר’, יקדים לברך ברכת המזון שהיא מן התורה, ואחר כך יברך ‘אשר יצר’. ואם חושש שאם יקדים ברכת המזון ישכח לברך ‘אשר יצר’, יקדים לברך ‘אשר יצר’.
• וכן אם אכל עוגות (פת הבאה בכיסנין) או פירות של שבעת המינים כדי שביעה ובסיום סעודתו, קודם שיברך ברכת מעין שלש, נכנס לעשות צרכיו והתחייב בברכת ‘אשר יצר’, יקדים לברך ברכת מעין שלש שלדעת רוב הפוסקים היא מן התורה, ואחר כך יברך ‘אשר יצר’. ואם חושש שאם יקדים ברכת מעין שלש ישכח לברך ‘אשר יצר’, יקדים לברך ‘אשר יצר’.
• אך מי שאכל פירות שאינם משבעת המינים שברכת ברכת בורא נפשות ובסיום אכילת הפריות, קודם שיברך ברכת בנ”ר, נכנס לעשות צרכיו והתחייב בברכת ‘אשר יצר’, יקדים לברך ברכת אשר יצר, ואחר כך יברך ‘בורא נפשות’. כיון ששתיהם מדרבנן וברכת בורא נפשות אינה אלא רשות ולא חובה.

מקורות:

ספר הליכות עולם (ח”א עמ’ מב). ואם נתחייב בברכה מעין שלש, וגם נתחייב בברכת אשר יצר, איזה מהם יקדים, עי’ הלי”ע שם ובהערה, (יבי”א ח”ח חאו”ח סי’ כג אות ד, וח”ט חאו”ח סי’ צד אות ו, יחו”ד ח”ג סי’ טו בהערה, וח”ז סי’ רטו אות יח.). ויעו”ש שכתב לצרף שיטת הסוברים שברכה מעין שלש על פירות שבעת המינים דאורייתא, ויש להזכיר כי כל זה דוקא כשאכל מהפירות כדי שביעה, כמבואר בחזו”ע עמ’ רלז ד”ה ולענין. ואם אכל פהב”כ כדי שביעה נתחייב בברהמ”ז ודינו כמבואר. ולגבי ברכת בנ”ר שיש להקדים ברכת אשר יצר הוסיף בהלי”ע שם בשם תשובת מהרש”ל שיש להקדים אשר יצר לברכת הנהנין, משום שברכת אשר יצר אין לה שיעור (וכמ”ש בש”ע סימן ז ס”ד) שאפ’ אפ בטיל טיפות של מי רגלים צריך לברך אשר יצר, וברכה אחרונה יש לה שיעור. ע”ש. וע’ בשו”ת תורה לשמה (סימן סו) שכתב שאם הטיל מים ואכל פרי ממין שבעה, אשר יצר קודמת, כיון שנתחייב בה תחלה וגם מטעם תדירה. ע”ש. וע’ בספר שמח נפש (ערך אשר יצר). ודו”ק.

לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט 2873*