שאלה: הַאִם עִנְיָן זֶה שֶׁל “מִשֶּׁנִּכְנַס אָב מַרְבִּים בְּשִׂמְחָה” חָל מֵאַדָּר הָרִאשׁוֹן אוֹ רַק בְּאַדָּר הַשֵּׁנִי?
תשובה: שִׂמְחָה אֶפְשָׁר לְהַרְבּוֹת כְּמַשְׁמְעוֹ שֶׁל הַלָּשׁוֹן מִשֶּׁנִּכְנַס אֲדָר מַרְבִּים בְּשִׂמְחָה.
הַגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִית דַּף כט אוֹמֶרֶת: “אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵהּ דְּרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת מִשְּׁמֵהּ דְּרַב: כְּשֵׁם שֶׁמִּשֶּׁנִּכְנַס אָב מְמַעֲטִין בְּשִׂמְחָה – כָּךְ מִשֶּׁנִּכְנַס אֲדָר מַרְבִּין בְּשִׂמְחָה. אָמַר רַב פַּפָּא: הִלְכָּךְ, בַּר יִשְׂרָאֵל דְּאִית לֵהּ דִּינָא בַּהֲדֵי נָכְרִי ( יְהוּדִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דִּין עִם גּוֹי) – לִשְׁתְּמִיט מִנֵּהּ בְּאָב דְּרִיעַ מַזָּלֵהּ (יִתְחַמֵּק מִן הַדִּין עִם הַגּוֹי בְּאָב מִשּׁוּם שֶׁמַּזָּלוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי רַע) , וְלַמְצֵי נַפְשֵׁהּ בַּאֲדָר דְּבָרִיא מַזָּלֵהּ (וְיַמְצִיא עַצְמוֹ לָדוּן עִם הַגּוֹי בַּאֲדָר מִשּׁוּם שֶׁאָז חָזָק מַזָּלוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי)”.
בְּשָׁנָה מְעֻבֶּרֶת כְּעֵין זוֹ (תשפ”ד) , הַאִם עִנְיָן זֶה שֶׁל “מִשֶּׁנִּכְנַס אָב מַרְבִּים בְּשִׂמְחָה” חָל מֵאַדָּר הָרִאשׁוֹן אוֹ רַק בְּאַדָּר הַשֵּׁנִי?
תְּשׁוּבָה: בְּטַעַם הַדָּבָר מַדּוּעַ נוֹהֶגֶת שִׂמְחָה בַּאֲדָר כָּתַב רָשׁ”י בַּגְּמָרָא שָׁם: “מִשֶּׁנִּכְנַס אֲדָר – יְמֵי נִסִּים הָיוּ לְיִשְׂרָאֵל: פּוּרִים וּפֶסַח”.
ומִפֵּרוּשׁ רָשִׁ”י מַשְׁמָע כִּי הַשִּׂמְחָה הִיא מִשּׁוּם רֶצֶף הֶחֳדָשִׁים שֶׁל הַנִּסִּים וְאִם מְדֻבָּר עַל סְמִיכוּת הַנִּסִּים בָּרוּר כִּי מְדֻבַּר עַל אֲדָר הַשֵּׁנִי שֶׁבּוֹ חָל פּוּרִים. כִּי אֲדָר הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ סָמוּךְ לְנִיסָן.
(מְעַנְיֵן לְצַיֵּן כִּי בַּיְּרוּשַׁלְמִי מַסֶּכֶת מְגִלָּה פֶּרֶק א הֲלָכָה ה כָּתוּב כִּי נֵס פּוּרִים אֵרַע בְּשָׁנָה מְעֻבֶּרֶת בַּאֲדָר שֵׁנִי. וְכָךְ דִּיְּקוּ מֵהַכָּתוּב “וּמֵחֹדֶשׁ לַחֹדֶשׁ”).
וְאָכֵן בְּשׁוּ”ת שְׁאֵלַת יַעֲבֵ”ץ חֵלֶק ב סִימָן פח פָּסַק כְּפִי הַמְּדֻויָּק מִלְּשׁוֹן רֵשׁ”י כִּי אֵין דִּין שִׂמְחָה בַּאֲדָר רִאשׁוֹן. וְכֵן גַּם פָּסַק בְּשׁוּ”ת חָתַם סוֹפֵר חֵלֶק אֹרַח חַיִּים סִימָן קס. אָמְנָם , הֶחָתַם סוֹפֵר עַצְמוֹ סִיֵּם אֶת מִכְתָּבוֹ הַמּוֹפִיעַ בַּשׁוּ”ת בְּחֵלֶק חֹשֶׁן מִשְׁפָּט סִימָן כ , בְּלָשׁוֹן ” א’ דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר רִאשׁוֹן שֶׁמַּרְבִּים בּוֹ שִׂמְחָה” . וְהִנֵּה כָּתַב כִּי יֵשׁ עִנְיָן לְהַרְבּוֹת שִׂמְחָה בַּאֲדָר רִאשׁוֹן וְסָתַר דְּבָרָיו. ו
ְלָכֵן נִרְאֶה, כִּי שִׂמְחָה אֶפְשָׁר לְהַרְבּוֹת כְּמַשְׁמְעוֹ שֶׁל הַלָּשׁוֹן מִשֶּׁנִּכְנַס אֲדָר מַרְבִּים בְּשִׂמְחָה. וְלֹא כָּתְבוּ אֵיזֶה אֲדָר. אֶלָּא שֶׁהַדִּין שֶׁל הַגְּמָרָא לָדוּן עִם הַגּוֹי בַּאֲדָר , הוּא דַּוְקָא בַּאֲדָר שֵׁנִי.
הרב יצחק פריי
מו”ץ בבית וגן , ירושלים.
רב בית הכנסת “בית יעקב”
מרבני בתי ההוראה “דרכי הרמ”א ” ו”שערי הלכה ומשפט”
לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט: 2873*
