האם מותר להתפלל מאחורי בית הכנסת וכיצד?

תשובה: לכתחילה יש לאדם להתפלל בתוך בית הכנסת באותו כיון שהציבור מתפללין.

כיון שבית כנסת הוא מקום רינה ושם תהא תפילה, אמנם אם אינו יכול מחמת סיבה מסויימת יתפלל מחוץ לפתח [כגון שההיכל במזרח והפתח במערב] עם הפנים כלפי ההיכל, או יתפלל בצידי בית הכנסת לכיון שהציבור מתפלל או לכיון בית הכנסת.

מקורות:

יש להקדים ולהדגיש שבתשובה אתייחס דווקא רק כלפי תפילה מאחורי בית הכנסת ולא לאיזה כיון צריך להתפלל.

איתא בגמ’ (ברכות ו:) אמר רב הונא כל המתפלל אחורי בית הכנסת נקרא רשע שנאמר סביב רשעים יתהלכון אמר אביי לא אמרן אלא דלא מהדר אפיה לבי כנישתא אבל מהדר אפיה לבי כנישתא לית לן בה.

יש להקדים שכאן מדובר שהכותל (הקיר) המזרחי הוא הכותל שנמצא בו ההיכל נמצא שהכותל (קיר) שממולו הוא הכותל המערבי ושם היה הכניסה לבית הכנסת.

ונחלקו הפוס’ מהו המתפלל מאחורי בית הכנסת:

א. שיטת רש”י: כתב רש”י וז”ל כל פתחי בית הכנסת היו במזרח והכי תניא בתוספתא דמגילה (פרק ג’) מעין מקדש ומשכן, פניהם למערב ואחוריהם למזרח, והמתפלל אחורי בית הכנסת ואינו מחזיר פניו לבית הכנסת נראה ככופר במי שהצבור מתפללין לפניו וכו’.

רבנו יונה (ג: ד”ה ור’ יצחק) הבין ברש”י שכאשר ההיכל בכותל המזרחי והאדם עומד מחוץ לכניסה שהיא בכותל המערבי ומתפלל עם הגב לבית הכנסת נמצא ג’ בעיות. א. מחוץ לבית הכנסת. ב. גבו לבית הכנסת. ג. מתפלל לא בכיוון המתפללים.

אך אם מתפלל ופניו לבית הכנסת לא נקרא רשע.

אולם התוס’ (ו. ד”ה אחורי) מבין בשיטת רש”י שהאדם מתפלל מחוץ לבית הכנסת בכותל המזרחי (מאחורי ההיכל) ופניו כלפי ההיכל ולא לצד הציבור וכיון שיש ב’ גריעותות. א. חוץ לבית הכנסת ב. מתפלל לא לצד שהציבור מתפלל (כיון שהם מתפללים לכיון ההיכל שבמזרח). לכן נקרא רשע. אבל אם מתפלל ולכיון שהציבור מתפללים אף שהתפלל בחוץ אינו נקרא רשע.

ב. שיטת ר”י נחלקו בביאור:

רבנו יונה מבין בדעתו שהאדם מתפלל מאחורי כותל מזרחי (גב ההיכל) ופניו כלפי צד שהציבור מתפללים בו אז יש ב’ גריעותות. א. חוץ לבית הכנסת. ב. גבו נגד ההיכל.

לכן נקרא רשע, אבל אם מחזיר פניו ומתפלל כלפי ארון הקודש אע”פ שמתפלל בחוץ ונגד כיון הציבור כיון שפניו כלפי ההיכל לא נקרא רשע.

ב. אולם מהתוס’ (ו.) משמע שמיחזי כשתי רשויות שהקהל מתפללין למערב והוא מתפלל כנגדם למזרח ולכן אסור, וכוונת מתפלל מאחורי ביה”כ משמע מדבריהם שהוא כפירוש רבנו יונה בדעת רש”י.

ג. סמ”ק (סי’ יא בהגהות אות קל) ויש מפרשים אחורי כמו חוץ כמו (שיר השירים ב ט) הנה זה עומד אחר כתלנו ולפי זה אף לצדדין אסור עכ”ל וכתב הבדק הבית לדחות שיטה זו.

ד. אורחות חיים בשם רבינו האי כתב שאם מתפלל וגבו אחרי ארץ ישראל או אחרי בית הכנסת אין לו להתפלל אבל אם מתפלל ופניו כלפי בית הכנסת וארץ ישראל אם ירצה יכול להתפלל.

ה. והגהות מיימוניות כתבו (פ”ה דפוס קושטא תפלה ה”ו) שכיון שר”י ורש”י חולקים לכן יש להחמיר כדברי שניהם וא”כ העומדים חוץ לבית הכנסת למזרח או למערב אל יהפוך פניו למזרח או למערב דאם כן הוי כדו בר לאחד מן הפירושים אלא יהפוך פניו לצפון או לדרום עכ”ל [ומה שכתב מזרח או מערב עיין באחרונים מה שהקשו.

והנה השו”ע (סי’ צ סעי’ ז) ולא אחורי בהכ”נ, אם אינו מחזיר פניו לבהכ”נ; ואחורי ב”ה הוא הצד שהפתח פתוח בו והוא הפך הצד שפונים אליו הקהל כשמתפללים. וי”מ בהפך וראוי לחוש לדברי שניהם וכו’.

לכן אם התפלל בכותל מערבי יתפלל לצד הציבור ולא התפלל בכותל מזרחי חוץ לבית הכנסת מאחורי ההיכל כיון שלאיזה צד שיתפלל או לצד ההיכל או לצד שהציבור מתפללים יקרא לשיטה אחת רשע. וכ”כ המגן אברהם (סק”י) משנ”ב (סקי”ח) והיינו שיתפלל לכיון שהציבור מתפללים וגם אחריו לא יהיו כלפי בית הכנסת וכ”כ כף החיים (סקל”ז).

אולם אם בדיעבד יתפלל אע”פ שנקרא רשע [עיין בפמ”ג אשל אברהם ט בחומרת הדבר] מכל מקום אינו חוזר להתפלל כמבו’ ברמב”ם (תפילה פ”ה) וכ”פ הפמ”ג שם והכה”ח (ססקל”ו).

והכל תלוי באיזה מקום נמצא שהרי מבואר בסי’ צד שמי שמתפלל בחו”ל יתפלל לכיון ישראל, ומי שמתפלל בישראל יתפלל לכיון ירושלים ואם מתפלל בירושלים יתפלל לכיון בית המקדש וכו’ ונרחיב בזה בזמן אחר.

וכל זה לא התירו אלא מדוחק אבל מצוה להתפלל בבית הכנסת כמו שכתב בסעיף ט’ כמבו’ בפמ”ג (אשל אברהם סק”ט) ומשנ”ב (סקי”ח) ועוד.

לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט: 2873*