עם ישאל כולו מרכין ראש, כואב ומתאבל על נפילתם של מגיני הארץ, לוחמים ולוחמות, וכל זרועות הביטחון שמסרו נפשם ונפלו במות קדושים וגיבורים בעד העם היושב בציון.

יחד עם כל נפגעי פעולות האיבה שנרצחו בשל היותם יהודים.

עם ישראל הינו כגוף אחד; פגיעה באיבר מסוים, היא פגיעה בגוף כולו. כאב וצער המשפחות הינו כאב וצרת כלל ישראל. העם היהודי כולו, מבכה מרה את האובדן העצום, ונפילתם של בחירי עמינו, בנינו ובנותינו היקרים מכל.

קדושת ההרוגים על קידוש השם:

מובא בתלמוד ובספרים הקדושים כי יהודי או יהודייה שנהרגו על ידי גויים בגין יהדותם, הם נחשבים שהומתו על קידוש ה’ וקדושתם גבוהה, שכן הריגתם הינה פגיעה ישירה במלכות שמים.

בתלמוד במסכת פסחים (נ.; בבא בתרא, י:) מופיע, שכאשר נשמת בנו של רבי יהושע בן לוי חזרה לו אחר שנפל למשכב והייתה במרום, ושאלו אביו מה הוא ראה למעלה (בשמים)? והשיב: “…ושמעתי שהיו אומרים, הרוגי מלכות אין אדם יכול במחיצתן”.

הנהרגים בגין היותם יהודים:

יש דעות כי רק כאשר נהרגו בגין עשיית מצווה או הימנעות מעבירה, הרי הם נחשבים “הרוגי מלכות” (בכל נפשך, עמוד שעח; בשם רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ”ל).

ברם, יש שלא חילקו בכך, וכל שנהרגו בתור היותם יהודים הרי הם נחשבים כ”הרוגי מלכות” (שו”ת ממעמקים, ב, ד; בשם החפץ חיים, והקדוש רבי אלחנן וסרמן הי”ד).

ה’ יקום את דמם:

אמרו חכמים שהקב”ה אחראי לנקום את דמם, ככתוב: “ידין בגויים מלא גוויות מחץ ראש על ארץ רבה” (תהילים קי, ו).

נשמתם נעשית לבוש של ה’:

רבי שמעון בר יוחאי בספר הזוהר (בראשית, היכלות, דף לט ע”א; וע”ע ח”ב רמו ב) מפליג מאד במעלתם הגדולה של יהודים שנהרגו בגלל יהדותם, על ידי גויים:

“וכשמתחדשת איזו הריגת ישראל על ידי הגויים, אז לובש משיח ‘לבוש מלכות’, ושם באותו הלבוש חקוקים ורשומים צורות כל אלו שנהרגו ע”י הגוים. ולכן מתלבש בזה הלבוש כדי לצייר בו צורת הרוג זה, ואחר כך עולה משיח עם זה הלבוש למעלה, ונחקקת שם צורת אותו ההרוג תוך לבוש המלכות של הקב”ה, ועתיד הקב”ה ללבוש לבוש מלכות זה, כדי לזכור נקמת עמו ישראל, ולדון את העמים שהרגו את ישראל, דכתיב ידין בגוים מלא גויות”. (ראה עוד, אור החיים; ויקרא, ו, ב).

כפרת עוונות:

בתלמוד במסכת בסנהדרין (מז:) מובא: “הרוגי מלכות, כיון דשלא בדין קא מיקטלי, הויא להו כפרה” (תרגום: יהודים הנהרגים על ידי מלכות הגויים, היות שאין הצדקה להריגתם, מיתתם היא כפרה על מעשיהם).

לדעת רבי מנחם המאירי (1315, פרפיניין, צרפת) מיתתם מכפרת ובלבד שהרהרו בתשובה קודם לכן (ראה עוד מכתב מאליהו, ג, עמ’ 348). וכן לכאורה דעת רבי יונה גירונדי בספרו שערי תשובה (ד, כ).

ברם, במדרש קהלת רבה (ד) מופיע בצורה מפורשת: “הרוגי מלכות… באים לחיי עוה”ב אף על פי שאינן מתודין”.

בדרך זו כתב הנשר הגדול רבי משה בן מימון (הרמב”ם) באגרת תימן:

“ואיש שיזכהו האל לעלות במעלה עליונה כזאת, כלומר שנהרג על קדושת השם, אפילו היו עוונותיו כמו ירבעם בן נבט וחביריו, הוא מעולם הבא, ואפילו לא היה תלמיד חכם”.

וכן הובא בבית יוסף (יורה דעה, שלח, ב): “…הרוגי מלכות שהן באין לחיי העולם הבא, אף על פי שאינן מתודין”.

דברים אלו נפסקו להלכה בשו”ת חתם סופר (שלג) שיש לקבור בקבר ישראל מי שהומת על ידי גויים, אף במידה ועבר על איסורים המחייבים מיתת בי”ד, היות ומיד שנהרג, נקרא עבד ה’, ונתכפר לו עונותיו.

תפילת יזכור:

“יִזְכּוֹר אֱלֹהִים נִשְׁמַת (פלוני בן פלוני) וְנִשְׁמַת כָּל קְרוֹבַי וּקְרוֹבוֹתַי הֵן מִצַּד אָבִי הֵן מִצַּד אִמִּי שֶׁהוּמְתוּ הֵן שֶׁנֶּהֶרְגוּ הֵן שֶׁנִּשְׁחֲטוּ וְשֶׁנִּשְׂרְפוּ וְשֶׁנִּטְבְּעוּ וְשֶׁנֶּחְנְקוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בַּעֲבוּר שֶׁאֶתֵּן צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמוֹתֵיהֶם. וּבִשְׂכַר זֶה תִּהְיֶינָה נַפְשׁוֹתֵיהֶם צְרוּרוֹת בִּצְרוֹר הַחַיִּים עִם נִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצַדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן וְנֹאמַר אָמֵן”.

תפילה בעד עם ישראל בעת צרה:

“אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה הָשָׁתָא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן”.

מי יתן ונזכה בנחמת ציון, וישבו כל החטופים עם כל החיילים לביתם לשלום בריאים ושלמים, ויבוא לציון גואל במהרה בימינו.

בשורות טובות

איתיאל כ”ץ

משיב הלכה בבית ההוראה

לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט: 2873*