שאלה: האם צריך ללכת ג’ צעדים קדימה קודם התפילה, ומה הדין לפסוע אחור קודם, ומתי צריך לעמוד קודם שיתחיל עמידה בתפילת שחרית מנחה וערבית.

תשובה: ילך ג’ צעדים קדימה קודם שיתפלל. ויש נוהגים קודם לחזור ג’ צעדים אחרוה, ובשחרית יעמוד מתי שהשליח ציבור התחיל “תהילות לאל עליו וכו”, ובמנחה משעה שילך השליח ציבור לתיבה, ובערבית לפני השליח ציבור יתחיל קדיש שקודם העמידה.

מקורות:

כתב הרוקח (סי’ שכב) שיחפוץ להתפלל ילך לפניו ג’ פסיעות כמבואר בפסוק הגשות לתפילה (בראשית יח,כג) [גבי תפילת אברהם על סדום].

וכתב האליה רבה (סי’ צה סק”ג) שאין צריך לילך פסיעות לאחור. אולם המנהג כן ללכת (שכ”כ המגן גיבורים אלף המגן ב) והובא במשנ”ב (סי’ צה סק”ג).

וכתב הבא”ח (בשלח אות ג) אם עומד להתפלל במקום שהוא יושב בו, יזהר לחזור לאחוריו שיעור ג’ פסיעות ויחזור לעמוד במקומו להתפלל, ואם הוא יושב רחוק ממקום שעומד בו להתפלל ילך תחלה למקום שעומד להתפלל בו ויחזור לאחוריו ג’ פסיעות ויחזור לאותו מקום שעומד בו בתפלה, דיש סוד בזה לחזור לאחוריו ג’ פסיעות קודם שיתחיל להתפלל, וע”פ הפשט הם זכר לאותם ג’ מילין שחזרו ישראל לאחוריהם במעמד הר סיני וחזרו ונתקרבו.

וכתב הכה”ח (סק”ז) בשם השל”ה שהטעם הוא משום שמשה רבנו ניגש קודם תפילתו לתוך ג’ מחיצות חושך ענן וערפל וזהו ג”כ הטעם לאחר סיום התפילה שעושה ג’ פסיעות.

והחוט שני (סי’ נד) כתב שחובה על המתפלל לחזור קודם ג’ פסיעות אחורה זכר לג’ מילין שנתרחקו ישראל מהר סיני בשעת מתן תורה וכן צריך לחזור אח”כ שאח”כ חזרו ונתקרבו שאם אינו עושה כן מראה כאילו אינו מודה שחזרו ישראל ונתקרבו להר וע”ש עוד.

ולגבי שעת הקימה והעמידה במקום התפילה וכתב הדרכי משה (סי’ צ הסק”א) בשם המהרי”ל (תפילה סעי’ א) שכתב שבשחרית יעמוד מתי שהש”צ התחיל תהילות לאל, ובמנחה שירד הש”צ לתיבה, ובערבית כשיתחיל הש”צ קדיש.

אך הבא”ח כ’ (שמות ז) וז”ל וכשיאמר “תהלות לאל עליון גואלם” יקום לעמוד לפני המלך העליון ברוך הוא, וישאר עומד עד סוף תפלת העמידה וכנז’ בס’ הכונות. וכתבתי בסה”ק מקבציאל דתכף בתחלת מלת “תהלות” יקום לעמוד, ויסיים מלת תהלות מעומד, ועיין בסידור רבינו הרש”ש ז”ל עכת”ד.

וכ”כ הכה”ח (ה) בשם החיד”א שכן המנהג.

לשאלות בהלכה התקשרו לבית ההוראה שערי הלכה ומשפט: 2873*