בע"ה

הנאה מתמונות שצולמו בשבת

שאלה:

נשאלתי אם מותר לצפות בתמונות וסרטונים שצולמו בשבת, כגון הסרטות משחרור החטופים ואירועים חדשותיים אחרים שהיו בשבת ופורסמו באתרים וקבוצות שונות  ?

תשובה:

אם צולם ע"י גויים לצורך כל העולם, מותר אף ליהודים להנות מזה. אם צולם בעבור יהודים אין להנות מזה עולמית. אם צולם רח"ל ע"י יהודים יהיה מותר לצפות בהם לאחר השבת באמצעי המדיה השונים. (תשובה זאת מתייחסת לפן ההלכתי, ולא לעצם הצפיה על כלל היבטיה).

הרחבה ומקורות: ראשית יש לדון אם הנאה מראיה נחשבת כהנאה שנאסרה, שעל אף שקול מראה וריח אין בהם משום מעילה (פסחים כו. כריתות ו.), איסור יש בהם להרבה מהראשונים, ולכן גם לגבי שבת פוסקים רבים אוסרים סוג הנאה זו (עי' פמ"ג סי' רנ"ב מ"ז סק"ז, הר צבי ח"א סי' קפ"ג, מנחת יצחק ח"א סי' ק"ז, יבי"א ח"ו או"ח סי' ל"ד, ועוד), ומאידך הגר"ח קניבסקי זצ"ל הוכיח מדברי החזו"א (יו"ד סי' ר"ח סוף סק"ז) שאין ראיה נחשבת כהנאה מאיסור, שכתב לגבי לימוד ממת לצרכי רפואה שאינו אלא ראיה בעלמא, ואין ראיה זו נמכרת בשכר, לא מקרי הנאה, וא"כ אפשר שאף הסתכלות מתמונה לא נחשבת הנאה אסורה ממעשה שבת (הובא בספר מאור השבת ח"א פי"ח הע' קכ"ד).

הנאה מצילום של גוי
מלאכה (גם כשאסורה מדרבנן[1]) שנעשתה בשבת ע"י גוי לצורך יהודי גזרו חכמים שתהא אסורה בהנאה עד מוצ"ש בכדי שיעשו – כלומר שיעבור משך הזמן הנדרש לעשיית פעולה זו, וכאשר נעשה לצורך יהודים וגויים אם הרוב גויים מותר לישראל להנות אפילו בשבת משום שמסתמא נעשה על דעת הרוב, ואם ידוע שנעשה במפורש גם בעבור ישראל אסור, אך אין למחות ביד המקלין[2] (ופרטי עניינים אלו מבוארים בגמ' בשבת קכ"ב, ובשו"ע או"ח סי' רע"ו, שכ"ה, תקט"ו, ובנו"כ שם, ועוד). וע"כ בצילום שנעשה ע"י גוי בשבת, אם מיועד לכל העולם כגון סרטוני שחרור החטופות, שיש להם בזה אינטרס להעביר מסרים לכל העולם ולהציגם באופן שמתאים להם (ימ"ש), אף שמיועד גם לצפיה בישראל, אין איסור (ואין גם צורך…) לצפות בו, אך סרטונים של חטופים מתוך השבי וכדומה המיועדים בעבור הצבור בישראל, יהיה אסור לצפות בהם (למעט העוסקים בצרכי בטחון) עד בכדי שיעשו, ובמקרה זה של צילום לכאורה הוא איסור עולמית, מכיוון שאין דרך לשחזר זאת שוב אחרי שבת.

הנאה מצילום של יהודי
בשו"ע (סי' שי"ח ס"א) פסק כדעה שהעושה מלאכה בשבת במזיד אסור לו לעולם, ולאחרים מותר למוצאי שבת מיד, סיבת הדבר שלא קנסו להמתין לאחר שבת בכדי שיעשו כבמלאכה הנעשית ע"י אינו יהודי משום שאמירה לגוי קלה בעיניו ויבוא לעשות כן פעם אחרת כדי שיהיה מוכן לו במוצ"ש מיד, אך בישראל לא חששו כן, ועוד שאין אדם חוטא ולא לו, אמנם ביהודי מומר שלא שייך בו הטעם הנ"ל הסתפק הפמ"ג (סי' שכ"ה א"א ס"ק כ"ב) אם מותר להנות ממעשיו מיד במוצ"ש, והרבה פוסקים החמירו בזה[3] (עי' כתב סופר או"ח ס"נ, שבט הלוי ח"ג סנ"ד, כף החיים שי"ח יב', ילקוט יוסף שי"ח ס"ו, וע"ע בשו"ת הר צבי ס' ק"פ שהחומרא היא רק למי שנעשה בידיעתו וברצונו), ומאידך עי' בשו"ת אג"מ (יו"ד ב' ס"ס מ"ז) שהתיר החלב שנחלב בשבת ע"י מחלל שבת ולא הזכיר להמתין בכדי שיעשה. אמנם אם מדובר באיסור דרבנן במזיד מכיוון שהלכה למעשה הקלו אפילו על העבריין עצמו להנות במוצ"ש מהאיסור שעשה ואף לא הצריכו להמתין בכדי שיעשו (עי' ביאור הגר"א ר"ס שי"ח ובה"ל שם ד"ה המבשל[4], ושעה"צ סי' של"ט סקכ"ד, ילקוט יוסף סי' שי"ח סנ"ד) לא מסתבר שעל אחרים יחמירו בכך ואף אם מדובר במומר.

והנה פעולת הצילום הנעשית כיום (ופרסומן ברשתות וקבוצות שונות) נחשבת לאיסור מדרבנן לרוב הפוסקים, מחמת שנחשב כתיבה שאינה של קיימא, (עי' חזון עובדיה ח"ה עמ' קע"ב, ומה שהביא בס' אורחות שבת פט"ו הע' נ"ה), ואף לגבי החשמל נטיית רבים מהפוסקים שאינו איסור דאורייתא (וכפי שהאריך הגרשז"א בשו"ת מנחת שלמה ח"א סי' י"א והגרע"י ביביע אומר ח"א או"ח סי' י"ט, ועוד, ואכמ"ל), ואף לסוברים שהוא דאורייתא[5] נראה שמכיוון שהוא פלוגתת הפוסקים אם דאורייתא או דרבנן לא נחמיר לתת את הקנס כדין דאורייתא אלא כדרבנן[6] וכמו שכתב הפמ"ג והביאו במ"ב (שי"ח סק"ה) שבכל מקום שיש פלוגתת הפוסקים אם אסור או מותר אין לאסור בדיעבד, שזהו רק קנס דרבנן, וספק דרבנן לקולא[7]. וכמו כן לא שייך באופן זה צדדי איסור נוספים שהועלו בדברי הפוסקים, שאין בהסתכלות בתמונות והעברתן לאחרים גרימת רווח למצלם, ואין גם החשש שמחזק ידי עוברי עבירה או מסייע בעדם, משום שבד"כ אין המצלם יודע למי הועברו התמונות ומי צפה בהם.

[1] עי' סי' שכ"ה ס"ח, תקט"ו ס"ה

[2] בה"ל סי' רע"ו סד"ה ואם יש.

[3] לכאורה אף אם נחשיבו כתינוק שנשבה, שייכת עדיין חומרא זו מכיוון שמחלל שבת בקביעות, כמשתמע מהפוסקים, אלא אם נחשיבו לאומר מותר, ויל"ע.

[4] ומ"ב שם סקי"ח ושעה"צ סקצ"ח.

[5] וראיתי בספר 'דרך האתרים – הטכנולוגיה בראי ההלכה' סימן מ' שכתב שם לפי הבנתו שנראה שגם החזו"א הסובר שבחשמל יש איסור דאורייתא מצד איסור בונה, יודה בהקלדה במחשב שאין איסור דאורייתא, ואם צדקו דבריו נראה שכך הוא גם לגבי צילום.

[6] לא מצאתי התייחסות לעניין זה בספרי הפוסקים אך לכאורה פשוט הוא.

[7] ואם בכל נידון של ספק היה מקום לשאול מדוע נלך לקולא הרי הוא דבר שיש לו מתירין שמותר לאחר שבת (עי' ביצה ד.), מ"מ בנידון זה נראה שקל יותר כי על הצד שנחמיר יאסר עולמית.