ב"ה
שאלה: נשאלתי מאישה שאימא נפטרה כעת ל"ע, ושמה שקרו לה בשעת הלידה "דבורה", בשנים האחרונות היא הייתה מאוד חולה ולפני כחצי שנה החמיר מצבה ובהתייעצות עם רב הוסיפו לה שם "חיה" ובתפילות ובפתיחת ההיכל, ובעשיית מי שבירך בקריאת התורה, הזכירו שמה "דבורה חיה", וכעת הם רוצים לדעת לאחר שהיא נפטרה כיצד להזכיר את שמה כשעושים בהשכבה, וכן בכתיבת שמה על המצבה, האם יש לציין גם את השם הנוסף חיה או רק דבורה?
תשובה: כפי שעולה מהשאלה כי ששינוי השם שנעשה לה לא כל כך הועיל והיא עדיין נשארה בחוליה, משכך אין לקרוא רק בשם הקבוע שהיה לה בשם "דבורה" בלבד. ורק אם לאחר הוספת השם היא התחזקה מחוליה במשך שלושים יום יש לקרות גם בשם הנוסף. והוא הדין בכל זה אם שינו את שמה לגמרי לשם אחר.
מקורות: הנה בספר יפה ללב ח"ה סי' שלה (אות ג) כתב שהמנהג כשלא עמד מחוליו אין מזכירין אותו השם ששמו באותו חולי שמת בו, והוא כמאן דילתיה לפי שאין דרך לקרוא למת שם ששמו לו סמוך למיתה. עכ"ד, ע"ש שהביא מקור לדבריו.
וכן כתב בספר פדה את אברהם (מערכת ש אות כח דף קכ ע"ג) שהביא את המנהג שנוהגים לעשות תפילה לחולה שרוצים לשנות שמו שנקראת התפילה תפילת מצלאין. [א"ה מלשון רפואה, והיא נוסח קדום של תפילה על החולה הנודע בשם מצלאין, הביאה רבנו יצחק אלפייה בספרו שיח יצחק עמוד (394) שכתוב הוא יתמלא רחמין טבין וקרבין עלנא ועל כל ישראל אחנא ועל כל מי שהוא שרוי בצער וכו' ועל כל מי שהוא חולה ובכללם על פלוני בן פלונית. ועיין לרבנו החסיד רבי אליעזר פאפו זצ"ל בספרו בית תפילה].
ועכ"פ כתב הרב פדה את אברהם שם, שמי שנקרא בשם חדש בתפילת המצלאין, והיינו שם שנותנים לאדם חולה כדי שיעמוד מחליו, ומת מאותו חולי ולא עמד אין מזכירין לו תו השם החדש, שלא עלתה לו. "לא בהשכבה, ולא במצבת אבן, ולא בלימוד שעושים לעילוי נשמתו" ולא בספר שהדפיסו מהעיזבון שלו, "אלא השם שהיה לו לפנים קודם שעשו לו שינוי השם הוא העיקר", ובו יקרא בעולם הזה ובעולם הבא וכך נהגו מימי עולם ובשנים קדמוניות.
אמנם בספר טהרת המים (מערכת ש אות לה) כתב שאם לא עמד מחליו ומת, כשקורין את בניו לעלות לתורה יזכירו את השם הראשון שהיה נקרא בו ואח"כ יזכירו את שם השינוי, וכתב שכ"כ בקיצור השל" ה (דף מד ע"ג ע" ש).
אך מדברי האחרונים הנ"ל רואים דלא ס"ל הכי וכן כתב בספר כתר שם טוב לרב אבישי טהרני ח"א (ע' שיד).
וראה עוד בשדי חמד (מערכת גט סימן לח) מה שהאריך בדין אם שינו שם או הוסיפו שם מחמת חולי ולא עמד מחליו איך לכתוב בגט של בתו, האם צריך ב גיטין או אחד, וכתב שם שהרב עבודת משא (סימן ל אות לד) כתב דהיכא דקראו לו שם חדש מחמת חולי ומת מאותו חולי אין לכותבו. אמנם בדברי מרן השו"ע בהלכות גיטין (סימן קכט סעיף יח) ובגט פשוט שם (ס"ק צג) מוכח שכן המנהג לכתוב את השם השני בגט נוסף אפילו שלא קם מחוליו אם קראו לו בשם השני. אבל נראה שאין להביא ראיה מגיטין כיון שחיישינן לחומרא שלא ידעו מי זו המתגרשת. וע' עוד באורך בשו"ת דברי בניהו ח"כו סי' פ שהסיק כמו שהעלנו. ושמעתי שיש מחלקים בין אם הוסיפו שם, לשינו את השם, והעיקר הוא שאין לחלק וכפי שכתבנו.