בע"ה

קריאת מגילה לאשתו קודם שקורא לציבור

שאלה:

נשאלתי מבעל קורא שאמור לקרוא את המגילה בבית הכנסת, ומיד אח"כ צריך ליסוע ולא יחזור לביתו עד מאוחר מאוד, ומאחר ואשתו לא יכולה לצאת מהבית, והוא היחיד שיכול לקרוא לה, האופציה הסבירה היחידה שיקרא לה בבין השמשות, ואח"כ ירוץ לקרוא בבית כנסת, האם הדבר אפשרי ? ואם כן, האם עדיף שהוא עצמו לא יצא בקריאה שקורא לאשתו אלא בקריאה בציבור ?

תשובה:

אם זאת האפשרות היחידה, כך יעשה. ועדיף שיכוון לא לצאת בקריאה שמוציא אותה אלא אח"כ כשקורא בציבור.

הרחבה ומקורות: זמן קריאת המגילה בלילה הוא מצאת הכוכבים, כמבואר בסי' תרפ"ז ובנו"כ שם, ובשעת הדחק כגון שקשה עליו התענית התיר בשו"ע (תרצ"ב ס"ד) לשמוע קריאתה מבעוד יום מפלג המנחה שהוא שעה ורביע קודם הלילה כמו שמחשיבים זמן זה ללילה לעניין תפילת ערבית, אמנם פוסקים רבים חלקו על קולא זאת, ואף בבין השמשות מחמירים, ומסקנת הבה"ל שם שאף שהמחמיר תבוא עליו ברכה מ"מ חולה ומצטער שמקל לקרות מבעוד יום קצת יש לו על מי לסמוך, וכן התיר בשעת הדחק ביביע אומר ח"א סי' מ"ג.

(ונראה שאף כשחל פורים במוצ"ש יוכל בשעת הדחק לקרוא כבר מפלג המנחה שהרי מעיקר הדין יוכל להתפלל מעריב בזמן זה כנפסק באו"ח רצ"ג ס"ד, אמנם כתבו האחרונים שם שאין לעשות כן שהוא דבר התמוה לרבים וגם עלולים להתיר מלאכה ח"ו, ומ"מ וודאי שיוכל לקרוא מיד בצאת הכוכבים ואף שעדיין מוסיף מחול על הקודש ולא הוציא שבת עדיין).

ולעצם הקריאה, כתב המ"א (תרצ"ב סק"ה) שכשקורא לנשים יקרא להם אחר שיצא מבית הכנסת, דמצוה שיצא בעצמו בקריאת הציבור (כמבואר בסי' תר"צ סי"ח), אך הוסיף הפמ"ג שם שאם מכוון שלא לצאת באותה קריאה, שפיר דמי לצאת אח"כ בקריאת הצבור, והביאו המ"ב שם סקי"א, כלומר ששייך מצב שיוציא אחרים והוא לא יצא, וכך עדיף לעשות במקרה זה כדי שיצא אח"כ בהידור עם הציבור.                                                                              (ומעין זה מצינו (בסי' תקפ"ז) לגבי תקיעת שופר שהתוקע בתוך הבור העומדים בתוך הבור יצאו והעומדים בחוץ אם שמעו קול שופר יצאו ואם קול הברה לא יצאו, ואף שם הביא המ"ב סק"י מהפמ"ג שאם התוקע עומד כולו מחוץ לבור ותוקע לתוך הבור, העומדים בתוך הבור יצאו, והתוקע יצא רק אם ברור לו ששמע קול שופר, הרי לנו מצב שנחשב מחוייב בדבר ויכול להוציא אחרים אף שהוא עצמו אינו יוצא באותה פעולה[1]).

[1] אמנם לגבי קורא מגילה בלועזית ואינו מבין אף שהשומע מבין כתב הפמ"ג (תר"צ א"א ט') שאין השומע יוצא ידי חובה, שמכיוון שאין הקורא יכול לצאת בקריאה זו אין נחשב כמחוייב בדבר להוציא אחרים, ונראה שהחילוק בין המקרים שבמקרה זה של קריאה בלועזית אין אפשרות לקורא לצאת כלל, משא"כ בהנ"ל שעושה פעולה שיכול לצאת בה אלא שיש מניעה כרגע מצד אחר (וכן נראה מדברי הב"ח בסי' תרפ"ט לגבי מי שאינו חרש וסותם את אוזניו אע"ג שאינו שומע מוציא אחרים ידי חובתן, אף לסוברים שצריך להשמיע לאוזניו מכיוון שבר חיובא הוא, וע"ע שבות יעקב ח"ב סי' ל"ג, אבני נזר או"ח סי' תל"ט).