שאלה: האם שליח יכול לברך על ביעור חמץ בשעת הבדיקה, ומה עדיף באופן שאדם לא יכול לבדוק האם יכול לברך והשליח יבדוק או שהשליח יברך.
תשובה: אם בעל הבית אינו יכול לבדוק כלל על השליח לברך ולא יברך בעל הבית [באופן שלא בודק כלל].
הרחבה:
כתב השולחן ערוך (סי' תלב סעיף ב) וז"ל בברכה אחת יכול לבדוק כמה בתים. ואם בעל הבית רוצה, יעמיד מבני ביתו אצלו בשעה שהוא מברך ויתפזרו לבדוק איש איש במקומו על סמך ברכה שבירך בע"ה. והוא מלשון הרא"ש (פסחים פ"א סי' י).
וכתב המג"א (סימן תלב סק"ו) שהשליח עצמו יברך על הבדיקה.
וכתב להקשות איך יברך הרי המצוה לא חלה עליו ואף שמבואר באדם שתוקע בשופר שהתוקע מברך לאחר, יש לומר דהתם השומע שומע הברכה ויוצא בברכתו אבל הכא למה יברך הרי זה לא מצוותו, וכתב ליישב דכיון דמצוה עביד דומה למילה שהמצוה על אבי הבן לברך ואם אחר מל הוא מברך. וכ"כ הערך השולחן (תלב סק"ד) והמאמר מרדכי (תלב סק"ו) והנהר שלום (תלב סק"ה) והכה"ח (תלב סקכ"ז) והאליה רבה (סק"ו) והגר"ז (סק"ח) חיי אדם (קיט אות כ).
אמנם בחוקת הפסח (סק"ו) כתב כדעת הפרי חדש (ססק"א) שיכול לברך בעל הבית ושהשליח יבדוק אע"פ שבעל הבית לא בודק בעצמו כלל ושכ"כ המג"א (סק"ו) אולם דחאו הנהר שלום שם שאם בעל הבית לא בודק אינו מברך אלא השליח. וכן מבואר בערך השולחן (שם) בשם הרש"ל (ים של שלמה חולין פ"א סי' ד).
ובשו"ת אלף לך שלמה (אוה"ח סי' קי) כתב וז"ל "ומה שכתב שאחר ידליק נרות והיא תברך זהו מנהג בורות שכל מצוה הנעשית על ידי שליח השליח מברך ע"כ.
נמצא שכל האחרונים הנ"ל ס"ל שהשליח מברך ולא בעל הבית שאינו בודק כי אין בכוחו.
ובחזון עובדיה (פסח עמ' מט) כתב שהשליח יברך אם בעל הבית אינו יכול לבדוק כלל כיון דלא נפקא מפלוגתא ושב ואל תעשה עדיף [אולם עיין לעיל שאם בודק מעט מהני שבע"ה יברך] ועיין באורל"צ (פ"ז אות ג) שהאריך בנושא והעלה גם שהמנהג שהשליח מברך.
ולענ"ד יכול השליח לברך לכתי' דהפ"ח כתב כן רק בלשון "מצי לברוכי" גם יודה שהשליח יכול לברך.
