בע"ה
חבלה בחבירו בהסכמתו
שאלה:
בימי בין הזמנים נשאלתי מבחור ישיבה יקר האם מותר לשחק במשחק 'פיינטבול' באשר שמהותו של משחק זה הוא תחרות בין השחקנים היורים בכלי ירייה המדמים כלי נשק אמיתיים, זה יכול להיות בכדורי צבע, ויש המשחקים זאת בכדורי גומי (המוכר גם בשם 'איירסופט'), ועל אף אמצעי בטיחות הננקטים כמשקפיים ומיגון לפנים כדורים אלו יכולים מאוד להכאיב ויתכן לצאת ממשחק זה מנופחים מהפגיעות. האם יש איסור בדבר ?
וזו בעצם שאלה כללית האם מותר להכות או לחבול בחברו כאשר הנחבל רוצה או מאפשר זאת ?
תשובה:
מכיוון שהחבלה לא נעשית בדרך מריבה אלא משחק ובהסכמה, הדבר מותר.
הרחבה ומקורות: נאמר במשנה (ב"ק צ:) 'החובל בעצמו אע"פ שאינו רשאי פטור' ובגמ' שם (צא:) מובא שהוא מחלוקת תנאים. ופסק הרמ"ה (הובא בשטמ"ק שם) שרשאי לחבול בעצמו וכמשתמע שם מדברי רב חסדא שהוא בתרא, שכשהיה הולך בין הקוצים היה מרים את שולי בגדיו כי עדיף שיסרטו רגליו שיכולים להתרפאות, ודעת הרמב"ם (חובל ומזיק פ"ה ה"א) שאסור לאדם לחבול בעצמו[1], וכך פסק בשו"ע (חו"מ סי' ת"כ סל"א). אמנם בניגוד לדעת תוס' שם (ד"ה אלא האי) שאסר אפילו אם החבלה לצורך[2], דעת הרמב"ם שונה לכאורה, שכך כתב: 'אסור לאדם לחבול בין בעצמו בין בחברו ולא החובל בלבד אלא כל המכה אדם כשר מישראל בין קטן בין גדול בין איש בין אישה דרך נציון הרי זה עובר בלא תעשה שנאמר לא יוסיף להכותו'. משמע מלשון הרמב"ם, שהאיסור לחבול בחברו הוא רק באופן שהוא 'דרך נציון', כלומר דרך מריבה, אבל אם החבלה היא לא בדרך מריבה מותר. בפוסקים ובספרי השותי"ם דנו והרחיבו בדברי רמב"ם אלו, כגון בשו"ת ריב"ש סי' תפ"ד, חוו"י סי' קס"ג, רלב"ח בקונטרס הסמיכה, שד"ח (א' מ'), קובץ הערות (להגר"א וסרמן סי' ע') ועוד, ואכמ"ל).
ולמעשה התירו הפוסקים עפ"ז בסיטואציות שונות, כגון בשו"ת אגרות משה (חו"מ ח"ב סי' ס"ו) וביביע אומר (ח"ח חו"מ סי' י"ב) התירו עפ"ז לנערה ליפות עצמה ע"י ניתוח אף שהוא חבלה בגופה כיון שאינו דרך נציון ובזיון אלא אדרבה לטובתה, והוא הדין לגבי נקבים לעגילים. ובמקום אחר חילק האג"מ (או"ח ח"ג סי' ע"ח) בין חבלה קטנה פחות משווה פרוטה שהוא גם בלא צער ובושת שאין זה דרך נציון ובזיון, לבין חבלה גדולה שהוא דרך נציון ובזיון שלא תועיל נתינת רשות לסלק האיסור מעליו, ע"ש. וע"ע בספר 'חשוקי חמד' (שבת קו.) שהתיר מחמת כך תחרות אגרוף (אמנם הסתייג קצת מדין 'ונשמרתם', וע"ע בדבריו בכתובות לב. וב"ק כז:). כמו כן ניתן למצוא נידונים נוספים שהתירו בהם הפוסקים בענייני רפואה, תרומת דם ואברים וכו'. וכן כתב כבר במנחת חינוך (מ"ח ב') שנראה לו פשוט שאין שום איסור כשמכה חבירו ברשותו ואף את אביו ואמו, (והדיון בגמ' בב"ק צג. הוא לגבי ממון בלבד).
וע"כ נראה פשוט שאף במשחק הנ"ל שהמשתתפים נהנים בו, ומוכנים להשלכותיו, אין בו כל איסור.
[1] ואת הקושיא מדברי רב חסדא מתרץ באג"מ שמכיוון שרוצה בכך אין בזה איסור וכפי שחילק הרמב"ם שם שהאיסור רק בדרך נציון. ולענ"ד עצם הוכחת הרמ"ה מרב חסדא צ"ע שהרי הובא בגמ' שם כדי להוכיח שעדיף חבלת הגוף מהבגד, שהבגד אין לו תקנה, ולכתחילה וודאי היה מעדיף להימנע מחבלה גם בגוף וגם בבגד, והתייחס לסדר העדיפות כשנקלע למצב זה. ועי' ב"י בחו"מ סי' ת"כ שכתב טעם אחר.
[2] ועי' תוס' יבמות יג: (ד"ה דאמר) שנראה מדבריו שכשיש צורך מותר.
