בע"ה

רכיבה עם אשתו על אופנוע בימי נדתה

שאלה:

נשאלתי אם מותר לרכב עם אשתו על אופנוע בתקופה שאסורים (ובפרט בשעות העומס שמדובר בהקלה גדולה וחסכון בזמן) ?

תשובה:

לכתחילה וודאי שיש להימנע מכך, מכיוון שקרוב הדבר שלא יוכלו להיזהר מנגיעה (במהלך הנסיעה, וכמעט בוודאות בעליתה וירידתה), ולבני אשכנז אם מטרת הנסיעה לשם טיול, אף בלא חשש נגיעה אין היתר.

הרחבה ומקורות: חייב אדם לפרוש מאשתו בימי טומאתה, ולא יגע בה אפילו באצבע קטנה (עי' שבת יג:), ואף נגיעה שאינה של חיבה אסורה, וי"א אפי' מדאורייתא (ב"י יו"ד סי' קצ"ה עפ"י הרמב"ם[1]).  כמו כן אסורים בימים אלו בדברים נוספים היכולים להרגילם לעבירה (כמבואר ביו"ד שם). אחד האיסורים המובאים בחלק מהראשונים (עי' מרדכי פ"ק דשבת רל"ח, שערי דורא סי' י"ח, תה"ד סי' רנ"א), הוא האיסור לישב על ספסל ארוך שמתנדנדת ואינה מחוברת לכותל כשאשתו נדה יושבת עליו, וכך פסק הרמ"א שם, ובטעם הדבר כתב הט"ז (סק"ו) שהוא משום הרהור[2], והש"ך שם (בנקודות הכסף) חלק וכתב שני טעמים אחרים: א. שמכיוון שמתנדנדת הוי כנגיעה  ב. שנחשב כישן עמה במטה שאסור אע"פ שאין נוגעין זו בזו. וכתב ב"י שחומרא זו דישיבת ספסל שמעתי שנוהגים בה האשכנזים אבל הספרדים לא נהגו בה.

האם שייך (לשיטת הרמ"א) לאסור באופנוע מדין ספסל המתנדנד, מדברי תרומת הדשן שם למדנו שלא, שדן לגבי נסיעה ביחד בעגלה ואם אפשר להשוות לחומרת ישיבה על ספסל המתנדנד, וכך כתב: 'נראה דאין לדמות להוראה זו (של ספסל)  אלא מילתא דדמיא לה לגמרי שאין בה סברא לחלק, דבהלכות נידה (עי' שערי דורא שם) כתב עליה דהוראה זו חומרא בעלמא היא, וא"כ נוכל לחלק דדוקא ישיבה על הספסל ביחד נראה בדרך חיבה דרך אוהבים להתקבץ יחד ולהתוועד בכה"ג אבל בישיבה בעגלה שדרך בני אדם נכרים להתקבץ כמה פעמים לבא יחד ולהצטרף לשכור עגלה בין כולם ללכת בה מעיר לעיר לאו מילתא דחיבה היא כלל, דאפילו אם עכשיו אין בעגלה אלא האיש ואשתו וגם עגלה שלהם היא מ"מ לאו דרך חיבה הוא… אמנם ללכת בעגלה עם אשתו נידה דרך טיול לגנות ולכרמים וכה"ג לא ברירנא להתיר' (ואף איסור זה של נסיעה יחד בעגלה לטיול, פסק הרמ"א שם ולא המחבר).

עפ"י חילוק זה בין ישיבה בדרך חיבה והתוועדות לבין נסיעה בעגלה, אין סיבה שיהיה הבדל בין כלי תחבורה למיניהם, ופשוט שאף באופנוע אם מטרת הנסיעה הגעה ממקום למקום לא שייכת חומרא זו (ורק זהירות מחמת חשש נגיעה) ואם הנסיעה דרך טיול אין להתיר (ואף לאג"מ יו"ד ח"א סי' צ"ב שרצה להקל ברכב, נראה שבאופנוע יחמיר, ע"ש).

[יש לציין עוד, שבאופן כללי לא ראוי לכתחילה שאשה תרכב על אופנוע כמו גם על אופניים או סוס וכו' מחמת חוסר צניעות שבפיסוק רגליה, עי' מה שהבאתי במאמר 'לבוש האשה בזמן נדתה'].

[1] אמנם הש"ך שם (סק"כ ובסי' קנ"ז סק"י) פליג, וע"ע ב"ש אהע"ז ס"כ סק"א, וחכ"א קכ"ה ב'. וע"ע אג"מ אהע"ז ח"ב סי' י"ד שחילק במצב זה בין אשתו לנשים אחרות, ולפי דבריו לכאורה בנידון דידן קל להקל (בשעת הצורך) למשודכים מאשר לנשואים.

[2] נראה לענ"ד שאף הרמ"א שהביא עניין זה בס"ה יחד עם ההלכה שלא ישב במטה המיוחדת לה, ס"ל שהטעם משום הרהור שהוא הטעם בישיבה על מטתה כמבואר בפוסקים שם.