שאלה :
ראובן שהינו בעל מוסך מעוניין לקנות מערבי מהשטחים חלקי חילוף, שמעון חבירו העיר לו שיש איסור בזה שבכך הוא גורם להתייעלות תעשיית גניבת הרכבים עם מי הצדק?
תשובה:
מותר לקנות את חלקי החילוף מהערבי שגנב, ואין בזה מסייע לדבר עבירה.
מקורות:
האיסור לקנות מגנב,
הרמב"ם בפרק ה מהלכות גזלה כותב: "אסור לקנות דבר הגזול מן הגזלן ואסור לסעדו על שינויו כדי שיקנהו שכל העושה דברים אלו וכיוצא בהן מחזק ידי עוברי עבירה ועובר על (ויקרא י"ט י"ד) ולפני עור לא תתן מכשול". ובהלכות גניבה (פרק ה הלכה א) הרמב"ם משלים שהאסור לקנות מגנב הוא אפילו לא גורם לו לפני עור, "אסור לקנות מן הגנב החפץ שגנב ועון גדול הוא שהרי מחזיק ידי עוברי עבירה וגורם לו לגנוב גניבות אחרות, שאם לא ימצא לוקח אינו גונב, וע"ז נאמר (משלי כ"ט כ"ד) חולק עם גנב שונא נפשו".
האם יש איסור לפני עיור בגוי
ואמנם יש לדון האם יש איסור לקנות מהגוי שבזה מסייע לו לגנוב. בגמ' מסכת עבודה זרה דף ב. דנה בזה לפני אידיהן (יום חגיגת העבודה זרה שלהם) של עובדי כוכבים שלשה ימים – אסור לשאת ולתת עמהם, להשאילן ולשאול מהן, להלוותן וללוות מהן, לפורען ולפרוע מהן; רבי יהודה אומר: נפרעין מהן, מפני שמיצר הוא לו; אמרו לו: אף על פי שמיצר הוא עכשיו, שמח הוא לאחר זמן.
ובגמ' בדף ו. איבעיא להו: משום הרווחה, או שמא טעם האיסור משום ולפני עור לא תתן מכשול? והנפקא מינה? שיש לגוי בהמה נוספת השייכת לו , אי אמרת משום הרווחה – הרי מרויח לגוי, ואסור. ואם האיסור משום לפני עור לא תתן מכשול – אין בכך איסור שהרי יש לו בהמה משלו.
ומקשה הגמ' ואם יש לו לגוי אין בכך איסור משום לפני עור לא תתן מכשול? והתניא, אמר רבי נתן מנין שלא יושיט אדם כוס של יין לנזיר, ואבר מן החי לבני נח? ת"ל: ולפני עור לא תתן מכשול; והרי כאן דשאם לא יתן לגוי הגוי יקח לבד ובכל אופן כתוב שאסור , ועובר משום לפני עור לא תתן מכשול!
מתרצת הגמ' שכאן מדובר שיש נהר בין היהודי לגוי, ואם לא יתן לגוי הגוי לא יוכל לקחת ולכן יש איסור להושיט לגוי.
ובחידושי הר"ן מסכת עבודה זרה דף וכתב אבעיא להו אסור לשאת ולתת עמהן משום הרוחה הוא דאסור וכו' פירש בלהשאילן ולהלותן פשיטא לן דמשום דאזיל ומודה הוא שהרי הן נהנין בדבר ואינן חסירין כלום. אבל במקח וממכר מבעיא לן מי אמרי' אזיל ומודה אין כאן לפי שכמו שבא לידו חפץ יוצאין מתחת ידו מעות א"נ איפכא הילכך ליכא בה משום אזיל ומודה. אלא משום לפני עור. או דילמא כיון שבא לידו מה שהי' רוצה אזיל ומודה. ואמרנו בגמ' שנפק"מ כשיש בהמה אחרת שמשום לפני עור אין איסור ויש להקשות מדוע לא אמרנו נפק"מ שאפשר למכור לגוי דבר שאינו מתקרובת עבודה זרה ותרצו התוס' שאין הכי נמי אלא שבא להשמיענו חידוש דכיש לו בהמה נוספת אין איסור משום לפני עור. – וספק הגמ' לא נפשט. וכיון שספק האיסור הוא מדרבנן אסורא כ' הרמב"ן ז"ל דנקטינן לקולא. וכן כ' הר"ר אהרן הלוי תלמידו זצ"ל. ולפ"ז מותר למכור להם כל דבר שאינו של תקרובת. ואי אית לי' בהמה לדידי' אפי' דברים שראוים להקרבה. ואיני רואה שיהיה זה דעת הגאונים ז"ל. שהרב אלפסי השמיט בעיא זו וכ' משנתינו בסתם משמע דס"ל דכולא בחד גונא היא משום דאזיל ומודה. וכן ראיתי לרמב"ם ז"ל שכ' בפ"ט מה' ע"ז שלשה ימים לפני אידיהן של עכו"ם אסור ליקח מהם ולמכור להן דבר המתקיים. הרי שאסר הכל ולא חילק בין דברים הראוים לתקרובת לשאינן ראוים. ובין אית לי' בהמה לדידי' ללית לי'. וכדבריהם נ"ל.
ולהלכה כתב בשו"ע הלכות עובדה זרה (סימן קנא) וז"ל דברים שהם מיוחדים למין ממיני עבודת כוכבים שבאותו מקום, אסור למכור לעובדי אותן עבודות כוכבים שבאותו מקום. ואם קונה הרבה ביחד, שניכר הדבר שהוא קונה אותם לסחורה, מותר. וכן אם אומר שצריך אותם לדברים אחרים, והישראל יודע שכדבריו כן הוא, מותר. וכו'.
הגה י"א הא דאסור למכור להם דברים השייכים לעבודתם, היינו דוקא אם אין להם אחרים כיוצא בו או שלא יוכלו לקנות במקום אחר, אבל אם יכולים לקנות במקום אחר, מותר למכור להם כל דבר. (מרדכי דפ"ק דע"ז). ויש מחמירין. ונהגו להקל כסברא הראשונה, וכל בעל נפש יחמיר לעצמו. (ר"ן שם ובתוספות ואשיר"י והגמ"ר פ"ק דשבת לדעת הרב).
נראה שאף לחולקים יודו לעיקר הדין שאין איסור לפני עיור ומסייע בגוי שיש לו אפשרות לקנות מאחרים
ואף לר"ן שאסר למכור אף שיש בהמה אחרת משום הרווחה היינו דווקא בע"ז ומשום שלא תהיה הרווחה ובמקום שאין איסור הרווחה כמו בנידון דידן ששעמד לפנינו רק איסור לפני עור אין חשש לקנות מהם משום איסור לפני עיוור
האם יש לומר שהתייאשו הבעלים או שצריך לחזור אחריהם להשיב את הגזילה
ואמנם יש לדון אם עדיין לא התייאש הגוי האם יש דין לחזר אחר היהודי להשיב לו את הגזילה? ובשולחן ערוך חושן משפט הלכות גזילה סימן שסח כתב המציל מיד לסטים ישראל, הרי אלו שלו, מפני שסתם הדבר שנתייאשו הבעלים. ואם ידע שלא נתייאשו, חייב להחזיר. אבל המציל מיד לסטים עובד כוכבים או מוכס עובד כוכבים, חייב להחזיר, שסתם הדבר שלא נתיאשו הבעלים; ואם נתייאשו, הרי אלו שלו. ומפני מה אמרו: סתם לסטים ישראל נתייאשו הבעלים וסתם עובד כוכבים לא נתייאשו, מפני שהבעלים יודעים שעובדי כוכבים מחזירין מיד הגזלן אף על פי שאין שם עדים שגזל אלא בראיות רעועות ובאומד הדעת. הגה: וסתם גניבה הוי יאוש אפילו בעובד כוכבים, ואם כן הקונה מן הגנב לא היה צריך להחזיר הגניבה אלא אם כן ידעינן דלא נתיאש, דהא קנאה ביאוש ושינוי רשות, כמו שנתבאר לעיל סי' שנ"ג. מיהו נהגו להחזיר כל גניבה (ת"ה סי' ש"ט), ואין לשנות מן המנהג (טור), וכמו שנתבאר לעיל סימן שנ"ו. ואין חלוק בזה בין גנב לגזלן, דבכל ענין מחזיר דמיו ונוטל את שלו, כן נראה לי. וכבר ביאר הסמ"ע שיש יאוש בגניבה היות ולא ידוע מי הוא הגנב ואמנם המהרש"ל חולק על הרמ"א וס"ל שבגניבה מגוי מסתמא אין יאוש ומחלוקתם תלויה בביאור הגמ' אך בקצוה"ח מיישב את דעת הרמ"א יעוין שם ומבואר דלדעת הרמ"א הרי שיש כאן יאוש, ואף לדברי הסמ"ע יש לצדד שכיום יש יאוש שהרי במציאות של זמנינו נראה שיש יאוש, שהרי במרבית המקרים גם המשטרה לא נכנסת לשטחים בעבור גניבת רכבים וכדומה ומיד מפרקים ומאבדים את זהות הרכב באופן שהרכב הולך לפירוק ולכן יש לומר שיש בזה יאוש גמור.
העולה מהאמור
שאין איסור לפני עור בגוי באופן שימכור לאחר גם אם אדם ספציפי לא יקנה מהגוי המוכר וכן יש לומר שהיהודי שנגנב לו התייאש מותר לקנות חלקי חילוף ממוסך גוי אף שיש לתלות שהחלק שהגוי רוצה למכור הינו גנוב.
