facebook youtube google טל 073-2345-802

מדור אקטואליה במשפחה

מלך אפריקה ואני חלק א'

מאת וורד עשור 08/05/2016
תקציר:
כיצד גילינו את השבטים האבודים באפריקה ומה הסיפור האמתי של מלך אפריקה שעזר לנו לגלות אותם. עדות ממקור ראשון.
מלך אפריקה ואני חלק א'
fotolia

קירות ביתנו ראו המון אורחים שונים ומשונים. ילדינו ישבו לא פעם עם בחורים שיצאו זה עתה מהכנסייה והוזמנו אלינו לאחר ויכוחים תאולוגיים שהוכיחו להם את טעותם, עם יוצאי מסגדים שגילו את האמת היהודית. היה לנו נזיר שתקן שבחר ביהדות בעקבות הספר 'על פתחה של רומי', הייתה לנו אורחת מוסלמית, מדענית גרעין שברחה ממצרים כי הגנה על העם היהודי והציגה את הקוראן כאוהד יהודים...

בכנות – לא רציתי יותר אורחים. העדפתי שקט. ילדי שבעו מהתגליות והחוויות שעבר ביתנו מתוקף העשייה הברוכה של הסברה מהסוג בה אנו עוסקים. אלא שהפעם ביקש ממני בעלי – רק אותו. רק עוד פעם אחת ודי. ואני הסכמתי. לא יכולתי לסרב לכך.

זה התחיל בעצם חודש לפני כן. קיבלתי במייל מאדם צדיק סרטון הנחת תפילין בקבר דוד. הרב ברנד עוסק בכך שנים. הוא מקבל את המבקרים הרבים בציון הקדוש ומברר מי מהם יהודי, מי מהם יודע שאמו או סבתו מצד אמו יהודייה ומניח להם תפילין. בסרטון ניתן לראות שני אנשים. האחד צעיר לבן והשני שחור. השחור מאוד התרגש מהנחת התפילין ללבן וטען כלפי הרב ברנד שגם הוא יהודי. הרב שלח את הסרטון עם האינפורמציה – 'אדם שטוען שהוא יהודי משבטי ישראל האבודים ושהוא המלך שלהם מניח תפילין בציון המלך דוד.' זו הייתה אנקדוטה מוזרה,

האמת שזה התחיל הרבה לפני כן.. קיבלנו עדויות על שבט אפרים שבניגריה הרבה לפני כן, ראינו סרטים שמדברים על זהות יהודית באפריקה השחורה, שמענו על כך וראינו הוכחות, אבל כמובן שזה היה נראה סיפור שהוא גדול מאתנו ושצריך להשאיר אותו לגדולי ישראל, שכן העדויות דיברו באותה תקופה על שבט המונה מליונים, כאשר אז לא היה ידוע לנו ש6000 מהם בערך לומדי תורה ושומרי מצוות כאשר טענתם היא שהם שייכים לשבטים האבודים גד ואפריים.

 

מספר ימים לפני שהוא הגיע התקשר הרב ברנד לרב דניאל עשור וסיפר לו שהאיש שטוען שהוא מלך על שבטי ישראל באפריקה שב לציון – חודש לאחר שהניח שם תפילין. הרב ברנד הזמין אותו לביתו להתארח בשבת בסעודה ובשיחה עמו גילה שמלבד שהוא טוען שהוא מלך אפריקאי ומלך על שבטי ישראל האבודים שנמצאים כנראה באפריקה, הוא גם מאמין ביש"ו. מאחר והרב עשור מתמחה בוויכוח תאולוגי בתחומי הדתות השונות, הוא חשב שזה יהיה מעניין אם הרב עשור יסכים לשוחח עם המלך ולסתור את אמונתו הכוזבת, ותוך כדי לשמוע יותר על הטענות שבאותו הזמן נראו מעט דמיוניות בלשון המעטה.

להמשך הסיפור

מלך האי נוכל מקצועי

הכתבה משויכת לקורס | תיאולוגיה

כתבות אחרות

בשורה משמחת בעולם ההלכה והפסיקה. תוכנית חדשה להכשרת מו

בשורה משמחת בעולם ההלכה והפסיקה. תוכנית חדשה להכשרת מו"צ ע"י הגר"ב שרגא שליט"א

התוכנית החשובה להכשרת והסמכת מו"צ ומורי הוראה

בית ההוראה "שערי הלכה ומשפט"

ע"י הגאון רבי ברוך שרגא שליט"א. ראב"ד בתי הדין בירושלים.

 

            מטרת התוכנית : ללמד, להכשיר ולהסמיך אברכים שלמדו ושנו את השו"ע וכו',

ואשר אישיותם מתאימה לכך לכהן כמורי הוראה בישראל.

          זמני לימוד: התוכנית מתקיימת אחת לשבוע בימי רביעי בין השעות 13:30-15:30 

למשך שישה חודשים (למעט חגים, ימי צום, וימי בין הזמנים)

בתוכנית הלימוד וההכשרה: לימוד כללי פסיקה. דיון עם התלמידים על נושאים הלכתיים. 

שיעורי בית על עניין מסוים, שיבדקו ע"י הרב. שימוש בפסיקה, פרקטיקה-ע"י מענה טלפוני .

הסמכה – תעודה:  בתום החצי שנה, יערך מבחן מסכם על כל הנושאים ע"י הרב.

לעוברים בהצלחה  תינתן תעודה מבית ההוראה ע"י הגר"ב שליט"א.

            התלמידים המתאימים ישובצו באיגוד המו"צים במרכזיה למענה טלפוני הלכתי לציבור.

החלה ההרשמה.

מספר התלמידים מצומצם

לפרטים והרשמה – 073-2345802   office@shoam.org.il

 

 

 

 

 

ביקוש שיא לתוכנית החשובה ללימודי דיינות המתמחים בדיני ממונות ע

ביקוש שיא לתוכנית החשובה ללימודי דיינות המתמחים בדיני ממונות ע"י הגר"י הרשקוביץ שליט"א

כחמישים אברכים, מגידי שיעור וראשי כוללים לצד אנשי עסקים ישיבתיים, הגיעו להשתתף ביום פתוח בתוכנית הייחודית והחשובה להכשרת בוררים כהלכה המומחים בדיני ממונות. שיעור פתיחה מסר הגר"י הרשקוביץ שליט"א שעמד על חשיבות הלימוד והפרקטיקה בדיינות. אט אט התווספו המשתתפים וגדשו את ביהמ"ד. לאחר תפילת מנחה והפקה קצרה. החל הגר"א גיאת שליט"א בשיעור מאלף ומעמיק מתוך השו"ע בנושא "מקח טעות" ... אט אט צללו כולם בים הלימוד, הגמרא, הראשונים והאחרונים - כל שיטה ושיטה ועימה הסברא המעמיקה. עד הנושאי כלים בשו"ע. התלמידים גמעו והתפעלו כשאש התורה המיוחדת בדיני ממונות מתלקחת.

 
ובזאת נכנס הגר"י הרשקוביץ שליט"א בלהבות ובריתחא דאורייתא והחל בדיונים מהנושאים הבאים בבתי הדין על הסוגיא שבה התלמידים העמיקו קודם - "מקח טעות". אט אט החל ביהמ"ד להתלקח ככבשן בוער, אלו שואלים ואלו מפרקים והגר"י בראש כולם - בחדות וחריפות המוח.
השעה 21:00 הסתיים השיעור, והחלו תפילת מעריב. כשלאחריה יצאו התלמידים ועמדו עם הגר"י עוד שעה ארוכה לדון בסוגיות לעומק.
 
היום בע"ה מתחילה יחידת לימוד ראשונה, עם קבוצה חזקה איכותית ומגובשת. 
התעניינות שיא בתכנית הלימודים להכשרת בוררים כהלכה שע

התעניינות שיא בתכנית הלימודים להכשרת בוררים כהלכה שע"י ביהמ"ד 'שערי הלכה ומשפט'

כתבה מתוך עיתון המודיע 

עם פתיחת ההרשמה לתכנית הלימודים שגוררת התעניינות שיא בקרב רבים, הרי שקווי הטלפון במוקד ההרשמה רגע לפני קריסה. בזאת מבקשים ב'שערי הלכה ומשפט' להתנצל בפני רבים הפונים אם עדיין לא זכו לקבל מענה.

ההתעניינות בתכנית הלימודים הפתיעה אף את מוקדי הרישום שרגילים ברישומים לתוכניות לימודים שונות, וכבר למעלה מעשור שלא הייתה התעניינות שכזאת. כך מוסרים במוקדי הרישום.

שמו הנודע של הדיין הרה"ג רבי ישעיהו הרשקוביץ שליט"א שעומד בראש התכנית ואף ימסור בעצמו את השיעורים מביאה רבים להתדפק על שערי ביהמ"ד ולבקש להצטרף לתכנית, מה שמגביר את הלחץ על גל הפניות. יחד עם זאת, בשערי הלכה ומשפט מבקשים לשמור על רמה ואיכות הקבוצה, כך שהכמות לא תפגע באיכות. "אם יהיה צורך נפתח מיד קבוצה נוספת, אך בשום אופן לא נוותר על איכות" .

משערי הלכה ומשפט נמסר כי בעז"ה מחר, יום שלישי, יתקיים 'יום פתוח' למבקשים להצטרף לתכנית ברח' בית הדפוס 30 החל מהשעה 15:00. נושא השיעור יהיה בעניין 'מקח טעות'.

תכונה רבה בביהמ

תכונה רבה בביהמ"ד "שערי הלכה ומשפט" לקראת התוכנית בראשות הגר"נ נוסבוים שליט"א

בראש התוכנית עומד הגר"י הרשקוביץ שליט"א, מגדולי הדיינים  בדורנו, וראש כולל לדיינות דחסידי גור באשדוד ובירושלים. ואשר הקנה לעצמו שם של מומחה ביישוב ופתירת סכסוכים.

 

מטרת התוכנית וייחודיותה:

במגמה יוכשרו התלמידים ל"בוררים כהלכה" -  ויושבי על מדין בדיני ממונות. בתוכנית לימוד מעמיקה ויסודית בסוגיות חו"מ ע"פ סדר הנושאים:  מהגמרות, ראשונים ואחרונים, שו"ע ונו"כ, עד פוסקי דורנו. וכן לימוד פרקטי אקטואלי מהנידון בבתי הדין  ע"פ סדר הסוגיות הנלמדות. לו"ז התוכנית וההספק מבוסס גם על חזרות שבועיות בבית – ע"פ סיכומים ושאלות חזרה שמחולקים בכל שיעור.

 

מי מתעניין בתוכנית?

למי התוכנית מתאימה ויעילה?

התוכנית יכולה להתאים לך: כאברך העוסק בלימוד דיני ממונות, למקד את לימודך ע"פ התוכנית ולהשיג הישגים משמעותיים בזמן קצר ולהתמחות בתחום גם פרקטית ולקבל הסמכה.

 כמג"ש/ ראש כולל בתחום, לחדד את הלימוד בהלך חשיבה של דיין ולהתמחות פרקטית אקטואלית, ובכך לשדרג את שיעורך ברמתם המקצועית האקטואלית. 

כאיש עסקים חרדי: לדעת לעומק את ההלכה, הדעות והסברות, בכדי להתנהל נכון בעסקיך, כאדם חרדי הנך מתנהל מול בתי הדין והידע ההלכתי והאקטואלי יסייע לך להתנהל נכון.

 כאיש קהילה: העוסק עם הציבור בגישור ובוררות- התוכנית תסייע לך להתמחות פרקטית ולקבל הסכמה.

כטוען רבני: התוכנית תכשיר אותך לייצג בבתי דין פרטיים בדיני ממונות ברמה המקצועית הגבוהה.

השילוב המיוחד של כלל הציבור המוזכר ואיחודם ללימוד יחד, יקנה לכולם ערכים לימודיים ומעשיים ברמה מאד גבוהה, וכן בחידוד הסוגיות תוך סיעור מוחות מיוחד בעל ערך ענק.

 

 

זמני לימוד ומקום: הלימוד מתקיים אחת לשבוע, בימי שלישי בין השעות 15:00-21:00 . רח' בית הדפוס 30 גבעת שאול ירושלים.

 

פריסת התוכנית: למשך שנתיים - ס"ה 70 מפגשים, התוכנית מחולקת לחמש יחידות לימוד. ארבעה העיקריים בלימוד השו"ע. וחלק חמישי קצר ובסיסי-  ללימוד תקנות הדיון, החקיקה האזרחית וחוק הבוררות. וההיבט ההלכתי על החקיקה והדרכים להתמודד מולה. בתום כל יחידה התלמידים יבחנו ע"י הרה"ג ישעיהו הרשקוביץ שליט"א וכן ע"י  הרה"ג נפתלי נוסבוים שליט"א.

 

הכשרה פרקטית: חברי המגמה יעברו הכשרה מעשית ושימוש בבית דין 'שערי הלכה ומשפט', בהרכב מיוחד שבו ישבו לדין לצדו של הגר"י הרשקוביץ שליט"א.

 

תעודות הסמכה למצטיינים:  מהרה"ג רבי נפתלי נוסבוים שליט"א.  הרה"ג רבי ישעיהו הרשקוביץ שליט"א, ודייני ביהמ"ד "שערי הלכה ומשפט".  וכן תעודה מקצועית משפטית – ע"פ חוק הבוררות התשכח'.

 

קהל יעד: בעלי ידע כללי מקיף בסוגיות הקשורות לחו"מ. מגיל 25 ומעלה. לימוד בישיבות וכוללים  6 שנים לפחות.

תנאי קבלה: עמידה בתנאי סף, המלצת רב. + ראיון אצלנו.

 

עלות לכל התוכנית: יחידות א' ב' ג' ד' העוסקות בלימוד השו"ע – עלות כל יחידה 3,500 ₪

ניתן לחלק לתשלומים נוחים בכרטיס אשראי או צ'קים.

                       

אתה מוזמן להצטרף לתוכנית  שתקדם ותשדרג אותך

וכן תייחד אותך בתחום עיסוקך להצלחתך הגדולה.

 

לפרטים והרשמה:         073-2345802         office@shoam.org.il

   מאיר אבוביץ                073-3383823        meirzeev@gmail.com

 

פתיחת זמן חורף עם התוכנית החשובה להכשרת בוררים כהלכה – יושבי על מדין בדיני ממונות.

פתיחת זמן חורף עם התוכנית החשובה להכשרת בוררים כהלכה – יושבי על מדין בדיני ממונות.

פתיחת זמן חורף עם התוכנית החשובה

להכשרת בוררים כהלכה – יושבי על מדין בדיני ממונות.

בשבוע הבא תיפתח בע"ה המגמה בביהמ"ד 'שערי הלכה ומשפט' בראשותו של המגיד שיעור 

הרה"ג הדיין המפורסם רבי ישעיהו הרשקוביץ שליט"א.

התוכנית הנה בלימוד מעמיק ויסודי בסוגיות חו"מ – מהגמ', ראשונים ואחרונים, שו"ע ונו"כ, עד פוסקי דורנו. וכן לימוד פרקטי אקטואלי מהנידון בבתי הדין, ע"פ סדר הסוגיות הנלמדות.

הלימוד מתקיים אחת לשבוע, בימי שלישי בין השעות 15:00-21:00 . בירושלים, רח' בית הדפוס 30 גבעת שאול.

ההספק מבוסס גם על חזרות שבועיות – ע"פ סיכומים ושאלות חזרה שמחולקים בכל שיעור.

תעודות יוענקו למסיימים בהצלחה. ע"י הגאון הרב נפתלי נוסבוים שליט"א, ע"י הגאון הרב ישעיה הרשקוביץ שליט"א ואב"ד דשערי הלכה ומשפט.

                                                 

כמו"כ, חברי המגמה יעברו הכשרה מעשית וישמשו כבוררים בבית דין 'שערי הלכה ומשפט', בהרכב מיוחד שבו ישבו לדין לצדו של הגר"י הרשקוביץ שליט"א.

 

נותרו מס' מקומות להשתתפות.

אתה מוזמן להצטרף לתוכנית  שתקדם ותשדרג אותך

וכן תייחד אותך בתחום עיסוקך להצלחתך הגדולה.

 

לפרטים והרשמה:         073-2345802         office@shoam.org.il

   מאיר אבוביץ                073-3383823        meirzeev@gmail.com

 

 

פתיחת זמן חורף בביהמ

פתיחת זמן חורף בביהמ"ד "שערי הלכה ומשפט"

אנו שמחים לפתוח את זמן חורף הבעל"ט בברכה ובהצלחת הלימוד.

זמני פתיחת התוכניות לימוד כדלהלן:

טוענים רבניים – ביום רביעי  כח' תשרי, 18/10/17 בשעה 16:00

דיינות חו"מ ג', למבחני "ידין ידין" – ביום חמישי כט' תשרי 19/10/17 בשעה 15:00

שבת, למבחני "יורה יורה" – ביום ראשון ב' חשון 22/10/17 בשעה 16:00

הכשרת מדריכי חתנים – ביום שני ג' חשון 23/10/17 בשעה 17:00

דיינות בדיני ממונות ע"י הגר"י הרשקוביץ – ביום שלישי ד' חשון 24/10/17 בשעה 15:00

 

בברכת הצלחה, עליה ושגשוג בלימוד התורה.

חורף בריא

מגידי השיעורים, ההנהלה והצוות.

גמר חתימה טובה

גמר חתימה טובה

בשבילי
הסער
פרשנות בניסוח אקטואלי
כל הזכויות שמורות
אייל גיאת
נחל רפאים 38/11
רמת בית שמש א
-029917938
]2[
פתח דבר –
"ובמנחה ...מפטירין ביונה"
]מגילה לא א[
ספר יונה, שלא כיתר ספרי הנביאים, זכה, שיד הכל ממשמשת בו. ביום
הכיפורים, אחר חצות היום, שעה ואנשים, נשים וטף מכונסים בבתי
כנסיות מגולל שליח הציבור בפניהם את סיפורו של יונה. –
כולם שומעים על יונה הבורח מלפני ה'... אך, כלום מבינים המה,
הכיצד יתכן לברוח מאדון הכל?!...
כולם מתוודעים לסירובו של יונה במילוי שליחותו... אך, האם כולם
יודעים, מדוע יונה ממאן בשליחות?!...
כולם מאזינים לקול צווחתם של המלחים הזועקים איש אלוהיו... אך,
האם נתנו את דעתם, מה נשתנתה סערה זו מכל הסערות?!...
כולם מתפעלים מתשובתם החפוזה של אנשי נינוה... אך, היכולים המה
לענות, מה הביא את אנשי נינוה להאמין ליונה אמונה כה עיוורת?!...
כולם שומעים... מתוודעים... מאזינים... מתפעלים... אך, לא כולם
מבינים!
מציאות זו, היא שהביאה אותי להעלות עלי גיליון, במילות קצרות, -
בראשי פרקים, את הפרשנות "בשבילי הסער".
]3[
"בשבילי הסער" צעידה בעקבי פרשנותם של האברבנאל והמלבי"ם –
זצ"ל, בניסיון להגיש את פרשנותם המעמיקה, במעטה מודרני, בשפה
עכשווית, במושגים השאובים מהווי החיים. תוך מגמה, שיד הכל, גם
ידם של אלו שאינם חובשי ספסל בית המדרש, ימשמשו בספר יונה
וייאותו לאורם, המאיר באור יקרות, של רבותינו המפרשים.
אם הצלחתי וקריאת "מפטיר יונה" תקבל משמעות עמוקה יותר והיה
זה שכרי.
אייל גיאת
אלול התשס"ח
]4[
פרק א
)א( וַיְהִי דְבַר יה וה אֶל יוֹ נה בֶן אֲמִתַי לֵאמֹר: )ב( קוּם לֵךְ
אֶל נִינְוֵה העִיר הַגְדוֹ לה וּקְ רא עלֶי ה כִי עלְ תה ר ע תם
לְ פ ני: )ג( וַ י קם יוֹ נה לִבְרֹ ח תַרְשִי שה מִלִפְנֵי יה וה וַיֵרֶד
יפ וֹ וַיִמְ צא אֲנִ יה באָה תַרְשִיש וַיִתֵן ש כ רהּ וַיֵרֶד בהּ לבוֹא
עִ מהֶם תַרְשִי שה מִלִפְנֵי יה וה: )ד( וַיה וה הֵטִיל רוּ ח
גְדוֹ לה אֶל הַ ים וַיְהִי סַעַר גדוֹל בַ ים וְ האֳנִ יה חִשְ בה
לְהִ שבֵר: )ה( וַיִירְאוּ הַמַ לחִים וַיִזְעֲקוּ אִיש אֶל אֱלֹ היו
וַ יטִלוּ אֶת הַכֵלִים אֲשֶר באֳנִ יה אֶל הַ ים לְ הקֵל מֵעֲלֵיהֶם
וְיוֹ נה ירַד אֶל יַרְכְתֵי הַסְפִי נה וַיִשְכַב וַיֵ רדַם: )ו( וַיִקְרַב
אֵ ליו רַב הַחֹבֵל וַיֹאמֶר ל וֹ מַה לְךָ נִרְ דם קוּם קְ רא אֶל
אֱלֹהֶיךָ אוּלַי יִתְעַשֵת האֱלֹהִים לנוּ וְלֹא נֹאבֵד: )ז( וַיֹאמְרוּ
אִיש אֶל רֵעֵהוּ לְכוּ וְנַפִי לה גוֹ רלוֹת וְנֵדְ עה בְשֶלְמִי ה ר עה
הַזֹאת לנוּ וַיַפִלוּ גוֹ רלוֹת וַיִפֹל הַגוֹ רל עַל יוֹ נה: )ח( וַיֹאמְרוּ
אֵ ליו הַגִי דה נא לנוּ בַאֲשֶר לְמִי ה ר עה הַזֹאת לנוּ מַה
מְלַאכְתְךָ וּמֵאַיִן תבוֹא מה אַרְצֶךָ וְאֵי מִזֶה עַם א תה: )ט(
וַיֹאמֶר אֲלֵיהֶם עִבְרִי אָנֹכִי וְאֶת יה וה אֱלֹהֵי הַ שמַיִם אֲנִי
ירֵא אֲשֶר ע שה אֶת הַ ים וְאֶת הַיַ ב שה: )י( וַיִירְאוּ
האֲ נשִים יִרְאָה גְדוֹ לה וַיֹאמְרוּ אֵ ליו מַה זֹאת עשִי ת כִי
ידְעוּ האֲ נשִים כִי מִלִפְנֵי י ה וה הוּא בֹרֵ ח כִי הִגִיד להֶם:
)יא( וַיֹאמְרוּ אֵ ליו מַה נַעֲשֶה לךְ וְיִשְתֹק הַ ים מֵ עלֵינוּ כִי
]5[
הַ ים הוֹלֵךְ וְסֹעֵר: )יב( וַיֹאמֶר אֲלֵיהֶם שאוּ ני וַהֲטִילֻנִי אֶל
הַ ים וְיִשְתֹק הַ ים מֵעֲלֵיכֶם כִי יוֹדֵ ע אָנִי כִי בְשֶלִי הַסַעַר
הַ גדוֹל הַזֶה עֲלֵיכֶם: )יג( וַיַחְתְרוּ האֲ נשִים לְ השִיב אֶל
הַיַ ב שה וְלֹא יכֹלוּ כִי הַ ים הוֹלֵךְ וְסֹעֵר עֲלֵיהֶם: )יד(
וַיִקְרְאוּ אֶל י ה וה וַיֹאמְרוּ א נה י ה וה אַל נא נֹאבְ דה בְנֶפֶש
האִיש הַזֶה וְאַל תִתֵן עלֵינוּ דם נקִיא כִי אַ תה י ה וה כַאֲשֶר
חפַצְ ת עשִי ת: )טו( וַיִשְאוּ אֶת יוֹ נה וַיְטִלֻהוּ אֶל הַ ים
וַיַעֲמֹד הַ ים מִזַעְפ וֹ: )טז( וַיִירְאוּ האֲ נשִים יִרְאָה גְדוֹ לה
אֶת י ה וה וַיִזְבְחוּ זֶבַח לַי ה וה וַיִדְרוּ נְ דרִים:
פרק א
מטרת שליחותו של יונה
נבואות זעם ניתכות על ישראל. עם ישראל כך נמסר, עומד להתנתק –
מארצו!... באם לא יחדלו מלעבוד לעבודה זרה גלות וייסורים יהיו –
מנת חלקם.
עם ישראל, מצידם, מפגינים אדישות. שקועים בשגרה. נאחזים
באופטימיות. נוח להם להתבוסס בעכשיו... בהנאותיהם...
בתשוקותיהם... בהרגליהם... אין להם זמן לחשוב על העתיד, להטות
אוזן קשבת אל נבואות הזעם!... הרבה יותר נחמד להם, להסתכל מבעד
למשקפי ההווה הצבועים בוורוד... להפטיר בקול מתנגן, ספק לעצמם
ספק למוכיחם, כי "לנו זה לא יקרה"... כאותה בת יענה, הטומנת את
ראשה בחול בכל צרה המתרגשת ובאה...
]6[
ניסיון ועוד ניסיון. תוכחה ועוד תוכחה. נבואת זעם ועוד נבואה אך... –
ללא הועיל!
זהו. ההחלטה השמימית נפלה עם ישראל ישלם את מחיר האדישות. –
יפרע את מחיר הסרבנות. יתן את הדין על ההתעלמות הנפשעת.
אשור מעצמת העל שבאותם הימים, נבחרה להיות הזרוע הביצועית. –
קלגסי אשור וחיילותיהם, הם שיעשו את העבודה. הם שיכבשו את
הארץ ויגרשו את ישראל מארצם!
אך דא עקא; האשורים השחיתו את מעשיהם. הם בעצמם היו נגועים
בשחיתויות ורמאויות. הם אף ירדו לדיוטא תחתונה בזימתם ותאוותם
]ראה פרקי דרבי אליעזר פרק מג[. הם היו רחוקים מלחיות חיי חברה
תקינים.
כתבי האישום השמימיים שהצטברו כנגדם היו כה חמורים, עד כי
מתבקש היה שייחתם גזר דינם לכליה! דוגמת גזר דינם של דור המבול
]בראשית ו,יג[ ואנשי סדום ]שם יח, כ כא[. -
מה עושים? הכיצד דואגים כי ממלכת אשור תשרוד על המפה ותוכל
למלא את תפקידה? איך 'מעלימים' את כתבי האישום, התוקעים
מקלות בגלגלי הרצון להשתמש באשורים כשבט אפו של הקב"ה
להעניש את ישראל?
פשוט מאוד! מחזירים את האשורים בתשובה. לא, אל תטעו, אין -
צורך בתשובה גמורה, תשובה מכל מעשיהם הרעים ואמונותיהם
הכוזבות. די שישובו לכונן חיי חברה תקינים, ללא גזל וחמס... יותר
]7[
מזה, לא נדרש מהם... קלה היא תשובתם של האשורים! ]מדרש תנחומא
ויקרא אות ח; לב אליהו )לופיאן( פרשת אחרי מות[.
תשובתם גם איננה צריכה להיות ברת קיום, כזו שתחזיק מעמד זמן -
רב. די שבאופן זמני, לתקופה קצרה, יתקנו את מעשיהם ]ראה ילקוט
שמעוני רמז תקנ; אברבנאל להלן ב,ט[.
לשם כך בדיוק נשלח יונה. יונה נשלח להעביר מסר לנינוה, עיר בירת
ממלכת אשור. לקרוא להם לחדול ממעשיהם הרעים, להפסיק את
תרבות החמס, לתקן את יחסיהם הבינאישיים ולצאת ממעגל הפשע.
כשאנשי נינוה יחזרו בתשובה, תשובה קלה שנדרשה מהם, יהא אפשר
להשתמש בהם בכדי להעניש את ישראל ולגרש אותם מאדמתם,
החוצה אל הגלות!...
בריחתו של יונה
יונה מודע למגמת שליחותו. יונה מבין, כי חזרתם בתשובה של
האשורים, תגרור בעקבותיה מכה קשה וכואבת לישראל. בקריאתו
אליהם הוא, בעצם, מכשיר את הקרקע לשעבודם וצרתם של ישראל. –
לא! בשום פנים ואופן יונה אינו מוכן להיות הגורם!...
יונה 'מנצל' את העובדה, שעד כה לא נשלח לנינוה כנביא אשר נבואת ה'
בפיו, כי אז, אסור היה לו לכבוש ולהעלים את נבואתו. עד כה, יונה רק
התבקש "וקרא עליה" ]א,ב[ שיהא כמוכיח בשער, לא כנביא ה' –
]מלבי"ם[. כאן סבר יונה, כי מותר לו למאן בשליחות ולנסות לפטור את
עצמו, כדרך שמשה סרב, מחמת ענוותנותו, בשליחות ]שמות ד,י ; ראה
שו"ת רדב"ז סימן תתמב[.
]8[
לברוח "מפני ה'" אי אפשר! כמו שנאמר ]תהילים קלט,ז[ "אנה אלך –
מרוחך ואנה מפניך אברח" השגחת ה' נמצאת בכל מקום ואי אפשר –
להימלט מפניה.
יונה אינו בורח "מפני ה'" הוא בורח "מלפני ה'" ]א,ג[ יונה מבקש – –
לברוח מארץ ישראל, ארץ הנבואה, אל מחוצה לה. שם מהרהר יונה –
לעצמו, לא תשרה עלי הנבואה וכך לא אשלח בשנית כנביא להתנבא על
נינוה, שליחות ממנה לא אוכל להימנע, מחמת האיסור הכרוך בעטיו
של סירוב...
הזמן משחק לרעתו של יונה. בכל רגע נתון, עלולה הנבואה 'לתפוס'
אותו ואז... ההשתמטות מהשליחות תהא נמנעת.
יונה ממהר לנמל יפו, מבקש להפליג מהר ככל שאפשר, אך תוחלתו
נכזבת. שום אוניה איננה עומדת להפליג בזמן הקרוב! ]מדרש תנחומא
ויקרא אות ח[, כמו ביקשו מן השמיים לאותת לו, כי כוונתו אולי רצויה –
אך מעשיו, כלל אינם רצויים!... ]ראה מדרש תנחומא שם[.
יונה, מצידו, אינו מוכן להרפות. המחשבה, כי בגינו תגרם צרה לישראל,
אינה נותנת לו מנוח. הוא אינו מבחין בהבהוב השמימי...
יונה תר אחר אוניה שתיאות להתגמש, שתסכים לחרוג מהנהלים ותיכף
תפליג אל תרשיש. לבסוף, הוא מוצא אוניה ש"באה תרשישה" ]א,ג[ –
אוניה, שבזה הרגע חזרה מתרשיש ]מלבי"ם[. בכדי לפתות את רב החובל
בכדאיות הנסיעה, שהנסיעה משתלמת, "ויתן שכרה" יונה מוכן –
לשלם עבור כל המקומות הפנויים... ]נדרים לח א ומהרש"א שם[.
כשרב החובל נאות, יונה כה שמח, עד כי הוא מעצמו, מבלי שנדרש,
מקדים לשלם מראש עבור כל הוצאות הנסיעה, שלא כמקובל באותם
הימים, לשלם בסיומה של ההפלגה ]מדרש תנחומא שם[.
]9[
יונה שמח. נגולה אבן מעל ליבו. נדמה לו, כי תוכניתו הצליחה... אך,
"רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום" ]משלי יט כא[ נכונו ליונה
הפתעות, הפתעות שיוליכו אותו למחוזות אחרים לגמרי...
סערה בלב ים
השירות המטר ולוגי לא התריע בפני סערות שצפויות להיות. תחזיות
מזג האוויר דיברו על "ימים בהירים", ואעפ"כ, בחפץ ה', החלה לפתע
סערה בלב ים...
היה מקום אולי להיתלות במקרה, בתעתועי הטבע על קידמת האדם.
אפשר היה להפטיר באכזבה, כי "שוב התחזיות אכזבו" ולנסות לגבור
על יד הטבע... אך, ראה זה פלא, "והאוניה חשבה להשבר" ]א,ד[ רק –
אוניה אחת חישבה להישבר. רק אוניה אחת היטלטלה מצד אל צד! כל
יתר האוניות, שמימינם ומשמאלם, הפליגו בבטחה, משל לא יום
מיומיים, כאילו ולא אירע דבר... ]פרקי דרבי אליעזר פרק י[.
פחד תוקף את המלחים. התובנה, כי סערה זו איננה ככל הסערות,
סערה זו מקורה בכח עליון מזעזעת את נימי נשמתם. –
באופן ספונטאני, הם נאחזים בדבר היחיד שיכול לדעתם להושיע אותם
לעת אשר כזאת הכח העליון לו הם סוגדים! "ויזעקו איש אל אלהיו" –
]א,ה[
היו שם נציגים מדתות ואמונות שונות ומגוונות. תפילתם ]האחרונה?...[
היוותה לדידם שעת מבחן לאליל אותו עבדו. ברור היה להם, כי האליל
אשר 'יוכיח את עצמו' לו כולם יסגדו... ]פרקי רדבי אליעזר שם[. –
אך... ללא הועיל! הסערה לא שככה. –
]10[
כעת, כשהייאוש מבקש להכניע אותם, הם מתחילים לזרוק את כליהם
אל מצולות הים, בתקווה, כי יהא די באיבוד ממונם, להקל מעליהם וכי
הם לא יהיו הבאים בתור...
יונה
רק איש אחד עמד לו מהצד. ממאן להשתתף במאמץ... היה זה יונה!...
יונה יודע, כי בשלו הסער הזה ]ראה להלן א,יב[ אך הוא איננו מתחרט.
יונה בטוח כי נדרש ממנו כעת למות ובלבד שלא הוא יהא הגורם העקיף
בגירושם ושעבודם של ישראל!... זן של מנהיגות אמיתית, המבכרת את
טובת האומה חרף המחיר האישי אותו עליה לשלם... ]ילקוט שמעוני רמז
תקנ[ יונה כה בטוח, כי מעשיו כמו כוונותיו רצויים לדידו פשוט כי זהו –
הצעד הנכון!
יונה כל כך שלם בהחלטתו, עד כי הוא שרוי בשלווה גמורה. למרות כל -
המהומה אשר מסביבו, יונה יורד אל ירכתי הספינה ו... נרדם! לא שינה
ארעית או שינה מנומנמת יונה ישן שינה עמוקה ]מצודת ציון[ לא לפני –
שהוא ממלמל תפילה חרישית, כי יהא זה סיומה של הפרשייה...
היה זה רב החובל שהקיץ את יונה מתרדמתו והחזיר אותו אל
המציאות הקודרת... רב החובל, לא מצליח להבין, הכיצד יונה נותן
לאדישות להרוג אותו!... מדוע הוא אינו מנסה לזעוק אל אלוהיו?!...
יונה, שומר על זכות השתיקה. הוא אינו חושף את סיפורו האישי ואת
רחשי ליבו מעדיף להישאר אנונימי. –
]11[
הגורל ומסקנותיו
פה אחד נופלת ההחלטה, להתחקות אחר עקבות האשם על ידי גורל.
אפשר שרצו בזה להחליט מי ישלם ראשון את מחיר חייו...
לגורל, במשנתם הפילוסופית האמונית היה ערך רב. כמותם כהמן, -
המפיל גורלות ומכלכל את צעדיו על פי הוראותיו ]אסתר ג,ז[. הגורל נתפס
בעיניהם, כמסירת הדין לכח מאגי עליון. כמו ביקשו לומר, אין לאל
ידינו בהיותינו ילודי אישה, קרוצי חומר, לעשות יותר ממה שכבר
עשינו, מכאן והלאה ההתנהלות תהא על פי גרמי השמיים ומזלותיהם –
ביטוי של הפנמה הכרה השלמה במוגבלותם האנושית והטלת - -
האחריות על כח מיסטי עליון.
גורל אחד, איננו מהווה ראיה החלטית לאמיתות התוצאה. על גורל
אחד אפשר שיהיו טענות וערעורים ]ראה סנהדרין מג,ב[. לפיכך, ההצעה
היא : "לכו ונפילה גורלות" ]א,ז[ נערוך מספר רב של גורלות. –
גורל רודף גורל ותמיד תמיד ההוראה העליונה מצביעה על איש אחד!...
על יונה!
אם עד כה, המלחים הבליגו נוכח שתיקתו המסתורית של יונה, הרי
שעתה, כשהקולר כבר תלוי בצווארו, כשהאצבע ה"עליונה" מורה
לעברו, הם אינם מתכוונים להרפות. דורשים הם מיונה תשובות...
באשר למי הרעה הזאת לנו? מה מלאכתך? ומאין תבוא? מה ארצך? ואי
מזה עם אתה? ]א,ח[
יונה פותח את סגור לבו ומגלה להם "עברי אנוכי" ]א,ט[ אני יהודי!... –
מצאצאי אברהם ה"עברי" ]ראה בראשית יד,יג[ "כל העולם מעבר אחד –
]עובדי עבודה זרה[ והוא מעבר אחד ]הוא מאמין בייחוד ה'["... ]בראשית
רבה מב,ח[.
"ואת ה' אלהי ישראל אני ירא" ]א,ט[...
]12[
מאז ומתמיד, היהודים הצטיירו בעיני הגויים כעם משונה. עם שכללי
המדע והטבע כמו פוסחים ומתעלמים ממנו. עצם הישרדותו וקיומו של
העם הזה, חרף כל התלאות והשמדות שפקדו אותו במהלך שנות
ההיסטוריה, היווה בעיניהם חידה סתומה.
דפי ההיסטוריה תיעדו את העם הזה כעם פלאי. ניסי יציאת מצרים,
קריעת ים סוף, מעמד הר סיני וכיבוש הארץ הילכו אימים על כל
העמים. טלו לדוגמא את הפלשתים, המתוודעים כי ישראל מביאים
לעזרתם במלחמה את ארון ברית ה' ותיכף ומיד הם זועקים בפחד
נורא, כמו שמסופר בתנ"ך ]שמואל א ד ז ח[ "ויראו פלשתים כי אמרו בא -
אלהים אל המחנה ויאמרו אוי לנו כי לא היתה כזאת תמול שלשום אוי
לנו מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה, אלה הם האלהים המכה
את מצרים בכל מכה במדבר"...
גם בתקופה מאוחרת יותר, אנו נפגשים עם אחשורוש המונה את הנסים
שנעשו לעם ישראל, כעילה לסירובו 'להתחיל' עם העם הזה ולתת את
הסכמתו לתכנית ההשמדה של המן ]ראה אסתר רבה ז,יג[.
גם כאן, כאשר המלחים מגלים עם מי יש להם עסק, וכי יונה "מלפני ה'
הוא בורח" ]א,י[, הם נתקפים ב"יראה גדולה" ]שם[ יראה מפני אלוהי –
ישראל ]פרקי דרבי אליעזר פרק י[.
בד בבד, הם אינם מסוגלים לעכל, הכיצד יונה ההין לסרב פקודה... והם
פונים אליו בשאלה רטורית "מה זאת עשית?" ]שם[ הכיצד עלה על –
דעתך להשתמט מהציווי?!...
אגב, כניעתם של המלחים למול אלוהי ישראל, מעניקה להם את
התואר "אנשים" "ויראו האנשים" ]שם[ שמשמעותו, חשובים וברי – –
מעלה ]ראה רש"י במדבר יג ג[ היות והם, שלא כפלישתים ]שמואל שם[,
]13[
מסיקים את המסקנות הנכונות מהעובדה, כי הם ניצבים בפני בורא
העולם!...
השלכתו של יונה אל הים
גם עתה, לאחר שנמצא האשם, הסערה אינה שוקטת. ואם לא די בכך,
הרי ש"הים הולך וסוער" ]א, יא[ הסערה הולכת ומחריפה ]רד"ק[. –
תובעת היא את תיקון החטא, או למצער, את מיצוי הדין!
המלחים, מצידם, מוכנים לעשות הכל בכדי לעזור ליונה למלא אחר
שליחותו.
יונה, לעומת זאת, עדיין נחוש בדעתו, נאמן להחלטתו הוא לא יהא –
הגורם לשעבודם של ישראל! הוא מעדיף את מותו! "שאוני והטילוני –
אל הים" ]א,יב[.
בקשתו האחרונה של יונה, נוגדת את צו מצפונם. מסירות נפשו של יונה
למען עמו, איננה מתקבלת על דעתם.
בניגוד לרצונו, הם מנסים לחתור חזרה, להשיב את האוניה אל יפו –
להוריד את יונה בארצו... אך, כל מאמציהם עולים בתוהו. הקב"ה חפץ
בתשובתו של יונה ומשזו בוששה מלבוא אין כל טעם בחזרתו של –
יונה... הבחירה החופשית, לטוב או למוטב, נתונה אך ורק בידו של
יונה!
בלית ברירה, המלחים, נאלצים למלא אחר בקשתו של יונה. תוך
מסירת מודעה כי צעד זה כפוי עליהם, ותפילה לה', כי לא יתבעו על דמו
של יונה.
באותו רגע ממש, "ויעמוד הים מזעפו" ]א, טו[ הסערה כלא היתה –
]ביאור רד"ל לפרקי דרבי אלעזר פ"י[.
]14[
ה"חוויה" אותה עברו המלחים, איננה מניחה להם להמשיך בשגרה.
פגישתם 'פנים מול פנים' עם יד ההשגחה מכריחה אותם לשנות כיוון. –
הניסים הגלויים, להם הם היו עדים, מביאים אותם לכלל אמונה
באלוהי ישראל בורא שמים וארץ, והם מתגיירים לשם שמיים ]מהר"י –
קרא[.
פרק ב
)א( וַיְמַן י ה וה דג גדוֹל לִבְלֹ ע אֶת יוֹ נה וַיְ הי יוֹ נה
בִמְעֵי הַ דג שְלֹ שה ימִים וּשְלֹ שה לֵילוֹת: )ב(
וַיִתְפַלֵל יוֹ נה אֶל י ה וה אֱלֹ היו מִמְעֵי הַ ד גה: )ג(
וַיֹאמֶר ק ראתִי מִ צ רה לִי אֶל י ה וה וַיַעֲנֵנִי מִבֶטֶן
שְאוֹל שִוַּעְתִי שמַעְ ת קוֹלִי: )ד( וַתַשְלִיכֵנִי מְצוּ לה
בִלְבַב יַמִים וְ נ הר יְסֹבְבֵנִי כל מִשְ ברֶיךָ וְגַלֶיךָ עלַי
ע ברוּ: )ה( וַאֲנִי אָמַרְתִי נִגְרַשְתִי מִנֶגֶד עֵינֶיךָ אַךְ
אוֹסִיף לְהַבִיט אֶל הֵיכַל קדְשֶךָ: )ו( אֲ פפוּנִי מַיִם
עַד נֶפֶש תְהוֹם יְסֹ בבֵנִי סוּף חבוּש לְרֹאשִי: )ז(
לְקִצְבֵי הרִים ירַדְתִי האָרֶץ בְרִחֶי ה בַעֲדִי לְעוֹ לם
וַתַעַל מִשַחַת חַיַי י ה וה אֱלֹ הי: )ח( בְהִתְעַטֵף עלַי
נַפְשִי אֶת י ה וה ז כרְתִי וַ תבוֹא אֵלֶיךָ תְפִ לתִי אֶל
]15[
הֵיכַל קדְשֶךָ: )ט( מְשַמְרִים הַבְלֵי שוְא חַסְ דם
יַעֲזֹבוּ: )י( וַאֲנִי בְקוֹל תוֹ דה אֶזְבְ חה לךְ אֲשֶר
נדַרְתִי אֲשַלֵ מה יְשוּ ע תה לַיקֹ וק: ס )יא( וַיֹאמֶר
י ה וה לַ דג וַ יקֵא אֶת יוֹ נה אֶל הַיַ ב שה: פ
פרק ב
יונה במעי הדגה
לבטח סבר יונה, כי הפעם זה ב א מ ת הסוף. הפרשייה הגיעה אל - - -
סיומה אל פירקה האחרון. למעשה, כעת התחיל אחד הפרקים –
המרתקים שבמסכת חייו של יונה.
דג גדול מגיח לפתע ובולע את יונה בעודו בחיים. נס מופלא, כנס
הצלתם של חננאל, מישאל ועזריה מכבשן האש ]דניאל ג, כה[ וכנס הצלתו
של דניאל מגוב האריות ]דניאל ו, כג[.
יונה, מתבונן בנס הצלתו, אך מאידך אינו יכול להתעלם מהעובדה כי
הוא כלוא בתוך מעיו של דג!... מבלי יכולת לברוח... היה בזה יותר
מאיתות, בכדי להעיר את יונה להכיר בחטאו. כמו באו להעניש אותו,
מידה כנגד מידה, אתה בקשת לברוח הנה אתה שרוי במעיו של דג, –
המהווה בעבורך "צינוק" של ממש!... ]אלשיך[. עתה יונה מבין שטעה!
יונה מבין, כי שגה בשיקול הדעת. אפשר למאן לשליחות. מותר
"להתווכח" על התפקיד, ניתן לנהל דיאלוג עם בורא העולם ]כדרך
]16[
שמשה ]שמות ד,י[ וירמיהו ]ירמיה א,ו[ סירבו לשליחותם[ אך בשום פנים
ואופן, אסור להסיק מסקנות עצמאיות ולעשות מעשה, בניגוד לרצון
האלוהי!... ]שו"ת רדב"ז סימן תתמב[.
יונה שב בתשובה. מתחרט על שעבר. מקבל על עצמו ללכת בשליחות
הבורא, לזעוק באוזני נינוה את האולטימאטום האלוהי : "עוד ארבעים
יום ונינוה נהפכת" ]להלן ג, ד[.
הקב"ה, שאינו חפץ במות החוטא, כי אם בתשובתו, נענה לקול תפילתו
של יונה ופוקד על הדג להקיא את יונה אל היבשה 1 .
_____________________
1. צעדתי בעקבות בעלי הפשט, אך ראה רש"י שהביא את מאמרם של חז"ל, כי יונה, גם
בהיותו במעי הדג לא התפלל, אלא אחר שעבר למעי הדגה. לאורם של חז"ל נראה שכך
הוא מהלך הדברים:
יונה רואה בנס הצלתו הסכמה אלוהית על צעדיו ומהלכיו. העובדה, כי הקב"ה משדד
בעבורו את מערכות הטבע ומציל אותו ממוות, מהווה בעבורו חתימת יד מגבוה על
צדקת סירובו.
יונה, כה בטוח בצדקתו, עד כי אין הוא רואה צורך להצטער להתנצל להתפלל!... - -
יונה מודע כי כלל הוא, ש"לעולם אין הקב"ה מניח את הצדיקים בצרה שלושה ימים"
]בראשית רבה צא,ז; אסתר רבה ט, ב; וראה בראשית רבה נו,א[ ואילו הוא כבר שרוי
במעי הדג שלושה ימים ושלושה לילות ו... הוא עדיין שם!
]17[
ואם לא די בכך, הרי שהדג מקיאו שוב אל מצולות הים, והוא עובר ל'התנחלות' חדשה,
אך הפעם, במעי דגה המלאה במעיה בעוברים ]פרקי דרבי אלעזר פרק י; רש"י[ לא די
שהוא אינו ניצל מצרתו, הרי שמצבו רק הולך ומחמיר. הלחץ... הדחק... התנאים...
כעת יונה נוכח לדעת, כי נס הצלתו איננו מהווה הסכמה על בריחתו, אלא לאידך
גיסא!...
נס הצלתו בא להחזירו בתשובה. לתקן את משוגתו. לתת לו הזדמנות נוספת לציית
לפקודה. מוכנים בשמיים, על אף העבר לשכוח ולסלוח לו על שחטא ובלבד שיתחרט-
שיתנצל שיבקש סליחה... -
פרק ג
)א( וַיְהִי דְבַר י ה וה אֶל יוֹ נה שֵנִית לֵאמֹר: )ב( קוּם לֵךְ
אל נִינְוֵה העִיר הַגְדוֹ לה וּקְ רא אֵלֶי ה אֶת הַקְרִיאָה אֲשֶר
אָנֹכִי דֹבֵר אֵלֶיךָ: )ג( וַ י קם יוֹ נה וַיֵלֶךְ אֶל נִינְוֵה כִדְבַר
י ה וה וְנִינְוֵה היְ תה עִיר גְדוֹ לה לֵאלֹהִים מַהֲלַךְ שְלֹשֶת
ימִים: )ד( וַ יחֶל יוֹ נה לבוֹא בעִיר מַהֲלַךְ יוֹם אֶ חד וַיִקְ רא
וַיֹאמַר עוֹד אַרְ בעִים יוֹם וְנִינְוֵה נֶהְ פכֶת: )ה( וַיַאֲמִינוּ
אַנְשֵי נִינְוֵה בֵאלֹהִים וַיִקְרְאוּ צוֹם וַיִלְבְשוּ שַקִים מִגְדוֹ לם
וְעַד קְטַ נם: )ו( וַיִגַע הַ ד בר אֶל מֶלֶךְ נִינְוֵה וַ י קם מִכִסְא וֹ
וַיַעֲבֵר אַדַרְת וֹ מֵ ע ליו וַיְכַס שַק וַיֵשֶב עַל האֵפֶר: )ז( וַיַזְעֵק
וַיֹאמֶר בְנִינְוֵה מִטַעַם הַמֶלֶךְ וּגְדֹ ליו לֵאמֹר האָ דם
וְהַבְהֵ מה הַ ב קר וְהַצֹאן אַל יִטְעֲמוּ מְאוּ מה אַל יִרְעוּ וּמַיִם
אַל יִשְתוּ: )ח( וְיִתְכַסוּ שַקִים האָ דם וְהַבְהֵ מה וְיִקְרְאוּ
אֶל אֱלֹהִים בְ חזְ קה וְ ישֻבוּ אִיש מִדַרְכ וֹ ה ר עה וּמִן הֶ ח מס
]18[
אֲשֶר בְכַפֵיהֶם: )ט( מִי יוֹדֵ ע ישוּב וְנִחַם האֱלֹהִים וְ שב
מֵחֲרוֹן אַפ וֹ וְלֹא נֹאבֵד: )י( וַיַרְא ה אלֹהִים אֶת מַעֲשֵיהֶם כִי
שבוּ מִדַרְ כם ה ר עה וַיִ נחֶם האֱלֹהִים עַל ה ר עה אֲשֶר דִבֶר
לַעֲשוֹת להֶם וְלֹא ע שה:
פרק ג
שליחותו השנייה של יונה
יונה נשלח בשנית "קום לך אל נינוה וכו' וקרא עליה את הקריאה" ]ג, ב[.
הפעם, יונה מזדרז בשליחות, ממהר במצוות הבורא.
יונה מכריז בפני אנשי נינוה, כי בעוד ארבעים יום "נינוה נהפכת" ]ג, ד[ –
בהכרח תהא מהפכה בנינוה. או שתהא זו מהפכה של ממש, "כמהפכת
סדום ועמורה אדמה וצבויים" ]דברים כט, כב[ או מהפכה במערך החיים,
בעזיבת דרך החמס, בכינון ממלכה המיוסדת על אדני הצדק והיושר...
]אברבנאל[.
יונה, מתוך רצון להטעות את אנשי נינוה, שיסברו כי כבר נחתם גזר
דינם וכי "אין מה לעשות" אינו מפרט באוזנם את האפשרות לשוב –
בתשובה. הוא אינו טורח להזכירם, כי "כל זמן שהנר דולק אפשר
לתקן"...
נוח לו שיאבדו בעוונם וכך לא יהוו שבט חובלים להכות את ישראל
]מלבי"ם[. ניסיון אחרון, על אף מסגרת שליחותו, להציל את ישראל!...
]19[
אך, תוחלתו של יונה נכזבת....
תשובתם החפוזה של נינוה
נינוה.
עיר ללא הפסקה. עיר של נהנתנות. עיר בה החוק והמשפט אינם
אכיפים. עיר בה איש כל הישר בעיניו יעשה. עיר שכה גדשה את סאת
עוונה, עד כי גזר דין שמימי מרחף עליה להופכה...
לעיר שכזו מגיע יונה יהודי זקן מ"הדור הישן"... –
ללא אישורים... ללא רשיונות... הוא מקים לעצמו 'במת יחיד' וזועק
את זעקת הבורא: "עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת" ]ג,ד[
לו היינו עוצרים כאן את שטף קריאתנו ומנסים לדמיין את תוצאות
הקריאה, לבטח, היינו משערים, כי דבריו של יונה לא זכו כלל לתשומת
לב... נפלו על אוזניים ערלות...
מן הסתם, היינו חושבים, כי יונה הצטייר בעיניהם כזקן תימהוני...
כדרך שלוט הצטייר בעיני חתניו, כאשר קרא בפניהם קריאה דומה,
כמו שנאמר ]בראשית יט, יד[: "ויצא לוט וידבר אל חתניו לוקחי בנותיו
ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית ה' את העיר ויהי כמצחק
בעיני חתניו"...
חתניו של לוט הכירו אותו. ידעו, כי הוא אדם מיושב. לוט הלוא נמנה
עם ה"אליטה" הסדומית. באותו יום, הוא אף התמנה לשופט עליון
]רש"י בראשית יט, א ד"ה "וישב לוט[ ואעפ"כ, קריאה שכזו, נדמתה להם לכל
היותר כבדיחה טובה... לרגע, הם לא לקחו את דבריו ברצינות...
]20[
על אחת כמה וכמה, שהיינו מצפים, שכך תהא התגובה כאשר יונה,
איש אנונימי לדידם של אנשי נינוה, מופיע בפניהם ומכריז על מהפכה –
נוסח סדום...
אך כמה מדהים, להמשיך ולקרוא "ויאמינו אנשי נינוה באלהים
ויקראו צום וילבשו שקים מגדולם ועד קטנם"!... ]ג, ה[.
הכיצד קרה הדבר? איך יתכן, שברגע אחד אנשי נינוה משתכנעים?
מדוע דבריו של יונה כה מחלחלים לתודעתם?
חז"ל ]פדר"א פ"י ורד"ל שם; רד"ק[ מספרים, כי המלחים, אותם שהשליכו
את יונה אל מצולות הים ]לעיל א, טו[ "במקרה" נכחו באותו מעמד. הם
שגילו לאנשי נינוה מיהו יונה!...
סיפורם האישי של המלחים, הוא שגרם שדבריו של יונה יעשו רושם כה
עז על אנשי נינוה!
בשולי הדברים, מעניין להיווכח, כי עכשיו למפרע מתברר, כי לא די
שיונה לא הצליח לברוח משליחותו, אלא דווקא בריחתו, היא זו
שהביאה לתשובתם של אנשי נינוה... הפוך על הפוך!... איך אמרנו
קודם? ]לעיל "בריחתו של יונה"[ "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא –
תקום"... בדיוק כך! ]ראה בן יהוידע חולין ה א ד"ה "ועוד"[.
ביטול הגזרה
הצום ולבישת השק, יכולים להיות כאמצעי עזר להכניע את לב האדם,
לשבור את קשיחותו, לנער אותו מאדישותו, אך בשום פנים ואופן הם
אינם התכלית! "וירא האלוהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה –
וינחם האלוהים" ]ג, י[. רק בכח התשובה ותיקון המעשים לבטל את –
גזר הדין.
]21[
בחז"ל ]תענית טז א[ מסופר, כי בזמנים של צרה, היו מתאספים הציבור
לרחובה של עיר וזקן חכם שבחבורה, היה נעמד ואומר לפניהם דברי
כיבושין, דברי מוסר, העוצרים וכובשים את הלבבות ]רש"י שם טו א ד"ה
"כבושין"[ וכך הוא היה אומר: אחינו, לא שק ותענית גורמים ]מועילים
לכפרה[ אלא, תשובה ומעשים טובים גורמים. שכן מצינו באנשי נינוה
שלא נאמר בהם וירא האלהים את שקם ואת תעניתם, אלא, וירא
האלוהים את מעשיהם, כי שבו מדרכם הרעה" וכו'
פעם אחר פעם, בכל עיתות של צרה, היה הזקן והחכם שבחבורה, חוזר
על המסר הזה! כנראה, כי מצוי הוא שתתגנב בלב האדם המחשבה, כי
די במה שצם... התפלל... בא לבית הכנסת...
אבל למעשה, דומה הוא, למי שעמל וייגע לישר את אדמתו, להכשירה
לקראת הזריעה, אך... הסתפק בזאת!...
הקב"ה איננו מסתפק בהצהרת כוונות... בהבעת נכונות... ברצון
הפנימי... הקב"ה מבקש את תיקון המעשים. את עזיבת החטא ואת
המעשים הטובים שמכאן ולהבא. "לא שק ותענית גורמים, אלא תשובה
ומעשים טובים גורמים!"..
]22[
פרק ד
)א( וַיֵרַע אֶל יוֹ נה ר עה גְדוֹ לה וַיִחַר ל וֹ: )ב( וַיִתְפַלֵל אֶל
י ה וה וַיֹאמַר א נה י ה וה הֲלוֹא זֶה דְ ברִי עַד הֱיוֹתִי עַל
אַדְ מתִי עַל כֵן קִדַמְ תי לִבְרֹ ח תַרְשִי שה כִי ידַעְתִי כִי אַ תה
אֵל חַנוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ אַפַיִם וְרַב חֶסֶד וְנִ חם עַל ה ר עה: )ג(
וְעַ תה י ה וה קַח נא אֶת נַפְשִי מִמֶנִי כִי טוֹב מוֹתִי מֵחַ יי: ס
)ד( וַיֹאמֶר י ה וה הַהֵיטֵב ח רה לךְ: )ה( וַיֵצֵא יוֹ נה מִן
העִיר וַיֵשֶב מִקֶדֶם לעִיר וַיַעַש ל וֹ שם סֻ כה וַיֵשֶב תַחְתֶי ה
בַצֵל עַד אֲשֶר יִרְאֶה מַה יִהְיֶה בעִיר: )ו( וַיְמַן י ה וה
אֱלֹהִים קִי קיוֹן וַיַעַל מֵעַל לְיוֹ נה לִהְיוֹת צֵל עַל רֹאש וֹ
לְהַצִיל ל וֹ מֵ ר עת וֹ וַיִשְמַח יוֹ נה עַל הַקִי קיוֹן שִמְ חה
גְדוֹ לה: )ז( וַיְמַן האֱלֹהִים תוֹלַעַת בַעֲלוֹת הַשַחַר לַ מחֳ רת
וַתַךְ אֶת הַקִי קיוֹן וַיִי בש: )ח( וַיְהִי כִזְרֹ ח הַשֶמֶש וַיְמַן
אֱלֹהִים רוּ ח קדִים חֲרִישִית וַתַךְ הַשֶמֶש עַל רֹאש יוֹ נה
וַיִתְעַ לף וַיִשְאַל אֶת נַפְש וֹ למוּת וַיֹאמֶר טוֹב מוֹתִי מֵחַ יי:
)ט( וַיֹאמֶר אֱלֹהִים אֶל יוֹ נה הַהֵיטֵב ח רה לְךָ עַל הַקִי קיוֹן
וַיֹאמֶר הֵיטֵב ח רה לִי עַד מוֶת: )י( וַיֹאמֶר י ה וה אַ תה
חַסְ ת עַל הַקִי קיוֹן אֲשֶר לֹא עמַלְ ת ב וֹ וְלֹא גִדַלְת וֹ שֶבִן
לַיְ לה ה יה וּבִן לַיְ לה אָ בד:
]23[
פרק ד
תוכחתו של הקב"ה ליונה
יונה, רואה את תשובתם החפוזה של אנשי נינוה ולא נחה דעתו. כלום
יתכן, שתשובה 'קלה' שכזו, די בה בכדי להעביר על פשעם?!... היתכן,
שדי במעשיהם אלו, בכדי לשכוח ולסלוח להם על כל העבר?! האומנם, -
בכזו קלילות יסגרו כל ה'תיקים' השמימיים, שתבעו את אובדנה של
נינוה?!...
אין זאת מהרהר יונה לעצמו אלא, בגלל הרצון להקל בעונשם... – -
לפוטרם בלא כלום... ולו בשביל שיוכלו למלא את תפקידם ולשמש
כמקל חובלים, להעניש את ישראל!...
"וירע ליונה רעה גדולה ויחר לו" ]ד, א[ יונה כה מצטער בצרת שעבודם –
של ישראל, צרה הממשמשת ובאה, עד כי הוא מבכר את מותו מחייו,
ובלבד שלא יראה ברעה אשר תמצא את ישראל! ]"העמק דבר" בראשית ד,
ה ; שם לא, לה[.
נהמת ליבו של יונה וכאבו על העתיד לבוא על ישראל ראויים הם. כך –
הוא דרכם של אבות האומה, טהורי הלבב, להצטער בצערם של ישראל,
להפיל תחינה ובקשה לביטול הגזירה ולסליחת עוונם.
אך מאידך, הקב"ה תובע את יונה, על רצונו לראות באובדנה של
נינוה!...
"ויאמר ה' ההיטב חרה לך" ]ד, ד[ האומנם כה מצטער אתה בטוב –
אשר אני מבקש לעשות עם נינוה?!...
]24[
מהאדם השלם מנביא ה', נדרשת המעלה, לרצות בטובת כל אדם -
באשר הוא אדם! להידבק במידותיו של הקב"ה, עליו נאמר ]תהילים
קמה, ט[ "ורחמיו על כל מעשיו". כדרך שאברהם העתיר בתפילה
להצלתם של אנשי סדום ועמורה!... ]בראשית יח, יג ואילך[.
טובתם של ישראל והצלתם, אינם מוכרחים להיות דווקא על גב
חורבנה של נינוה! מהראוי היה להתפלל על נינוה, ובמקביל, להפיל
תחינה על כלל ישראל!...
את המסר הזה מבקש הקב"ה להעביר ליונה באמצעות הקיקיון...
יונה, המצפה עדיין לראות באובדנה של נינוה, מקים לעצמו, מחוץ
לעיר, סוכה המשמשת לו כעמדת תצפית "עד אשר יראה מה יהיה
בעיר" ]ד, ה[ מקווה, כי אף שנסלח לנינוה שלא תיהפך כליל כסדום
ועמורה, בכל זאת, ייענשו במגיפה קשה, כדרך שישראל נענשו במגיפה,
אחר שנסלח להם חטא העגל ]שמות לב, לה ; אברבנאל[.
בעוד יונה ממתין, הקב"ה עושה לו נס ומצמיח לו, באורח פלא, קיקיון
]צמח אשר עליו רחבים[ העולה על הסוכה ומגן מפני קרני השמש
החודרות מבין סדקי הסכך.
יונה שמח. שמח בצל. אך יותר מכך, יונה שמח, כי יש בכך אות משמיים
כי ציפייתו איננה לריק... משהו עומד להתרחש בנינוה!... ]מלבי"ם[.
אך, גם הפעם, תוחלתו של יונה נכזבת. עם עלות השחר, תולעת קטנה
מנתקת את הקיקיון ממקור חיותו מהאדמה, והקיקיון מתייבש –
לחלוטין! ואם לא די בכך, הרי, שרוח חרישית רוח חמה וחזקה מאוד –
]רד"ק[, מנשבת ומכה בעוז על ראשו של יונה, עד כי הוא מאבד את
הכרתו "ויתעלף" ]ד, ח[. –
שוב, יונה מבקש את מותו.
]25[
הקיקיון כמשל
הקב"ה נגלה אל יונה ומוכיח אותו: הנה, אתה חסת על הקיקיון. צר
היה לך באובדנו. למרות שלא השקעת בו מאומה "בן לילה היה ובן –
לילה אבד" ]ד, י[, היות וצמחה לך תועלת ממנו. תועלת רגעית... הנאה
ברת חלוף...
דע לך, כי מכל בריאה בעולם, מתעלה ומתקלס שמי! כמו שנאמר ]ישעיה
ו, ג[ "מלא כל הארץ כבודו" וכל שכן בבריאת והוויית האנושות, שעל
יצירתם נאמר ]שם מג, ז[ "ולכבודי בראתיו"!... ]רד"ק[.
אמת כי אנשי נינוה חטאו לפני והרעו במעשיהם, סוף סוף, יש בינותם
"הרבה משתים עשרה רבו" ]ד, יא[ מאה ועשרים אלף איש ]רד"ק[ -
שחטאו לפני מבלי דעת, מהעדר הבנה ואני לא אחוס עליהם?!....
באותה שעה, נפל יונה על פניו ואמר: הנהג עולמך במידת רחמים,
שנאמר ]דניאל ט, ט[ "לה' אלהינו הרחמים והסליחות" ]ילקוט שמעוני רמז
תקנא[.
]26[
מילה לסיום
יום הכיפורים. עת נוטים צללי ערב. קצת לפני נעילת שער. שעה קלה
הקודמת לחתימה. זהו הזמן בו קבעו חז"ל ]מגילה לא א[ לקרוא את ספר
יונה, "ובמנחה... מפטירין ביונה".
הרבה מספרי הנביאים עוסקים בעניינה של התשובה. זועקים, לחדול
מרדיפת תאוות העולם. מתחננים, לחשבון נפש. מבקשים, התבוננות
ומחשבה, "כי על כל אלה יביאך האלוהים במשפט" ]קהלת יא, ט[.
מפצירים, להתרומם להתעלות מעל מחשכי החיים. -
מדוע, אם כן, דווקא ספר יונה נבחר לשמש כ"מפטיר יונה"? מה מיוחד
בספר יונה, שאין בכל ספרי הנביאים העוסקים בתשובה?
אפשר וחז"ל בחרו דווקא בספר יונה, כי מבין פסוקיו עולים ומשתקפים
אידיאות שונות ביחס לתשובה.
יונה, משקף, את זה שבורח מהצו האלוהי. אותו שמנסה להשתמט -
מתפקידו מייעודו, בתואנות צודקות ]על פי מערך שיקוליו...[ מבקש -
לפטור את עצמו מקריאת הבורא!... ]ראה ביאור הגר"א על יונה; אלשיך
בפירושו ע"ד רמז[.
המלחים מתארים, את תשובתו של זה שהגיע להכרה שלמה בגדלות
הבורא! אותו שתשובתו יונקת מרוממות ה'.
ואילו אנשי נינוה, מגלמים, את תשובת האדם המפחד מאימת הדין
המתרגשת ובאה עליו!...
דווקא כעת, קצת לפני נעילת השער, בניסיון אחרון שלפני החתימה,
מבקשים חז"ל להחדיר לתודעתנו, כי התשובה תמיד מתקבלת!... גם
כאשר אין היא נובעת מהכרה ברורה בגדלות הבורא... למרות, שהיא
נובעת משיקולים של כדאיות... ואפילו, תשובתו של זה שניסה
להשתמט ולברוח עד כה!...

בית ההוראה

בית ההוראה "שערי הלכה ומשפט" בתכונה רבה והיערכות על לקראת החגים הבעל"ט

הודעה חשובה ומשמחת

מבית ההוראה "שערי הלכה ומשפט"

תכונה רבה והיערכות על לקראת החגים הבעל"ט

כהמשך לפעילות המבורכת של בית ההוראה במתן תשובות הלכתיות וסיוע הלכתי לציבור הרחב במשך 24 שעות ביממה. מרחיב ומגדיל "בית ההוראה"  את פעילותו  ומייעל את מתן השירות לציבור בצורה יעילה יותר.

בכל חודש פונים לבית ההוראה כ-12,000 שאלות הלכתיות, ולקראת החגים הבעל"ט כמות הפניות כמעט מכפילה את עצמה. אנו נערכים לכך מכמה בחינות חשובות ובין היתר שבכל שעה נתונה ישיבו שני רבנים במקביל בכדי לקצר את זמן ההמתנה ולהספיק לתת מענה לכלל הפונים.

מו"צים ודיינים המעוניינים להצטרף לאיגוד "שערי הלכה ומשפט" למען זיכוי הרבים מוזמנים לפנות במייל בצירוף קו"ח. בכפוף לתנאים ינתנו מלגות חודשיות

נא פרסמו בקרב מכריכם  את מספר הטלפון של בית ההוראה 02-6321608 . 24 שעות ביממה.

בית ההוראה לדיני ממונות הנותן מענה ע"י כבוד הדיינים שליט"א. במס' 073-2345808

א-ה בין השעות 19:00-22:00

 

משרדי "שערי הלכה ומשפט"  073-2345802         office@shoam.org.il

יום העיון בנושא: מחקר משפטי,   ניסוח וכתיבת פסקי דין ומסמכים משפטיים בבתי הדין.

יום העיון בנושא: מחקר משפטי, ניסוח וכתיבת פסקי דין ומסמכים משפטיים בבתי הדין.

יום עיון - סדנא חשובה והכרחית.

בנושא: מחקר משפטי,

 ניסוח וכתיבת פסקי דין ומסמכים משפטיים בבתי הדין.

הדיינים עוסקים בכמויות אדירות של מסמכים: בקשות, כתבי תביעה, כתבי הגנה, פרוטוקולים, פסקי דין ואחרים… ובשל כך על כל העוסקים במלאכה לדעת להתמקד ולמקד כל מסמך בנקודות המכילות את המסרים החשובים והענייניים ביותר.  וביסודות התכנון והבנייה של פסק דין, ומסמך משפטי שמשיג את המטרה.

מה נלמד בסדנא?

דרכים לניתוח משפטי יעיל ושיטה מיוחדת לכתיבה אפקטיבית* ניתוח סוגיה משפטית *מבנה אפקטיבי של כתב טענות *ניסוח תמציתי ובהיר* תיאור עובדות המשרת את הטיעון* תקינות לשונית* כלים מעשיים בכתיבה בכלל וכתיבה משפטית בפרט ופיתוח מיומנויות כתיבה נכונה ובהירה* כמו"כ יינתן דגש על מבנה הטקסט, לכידות רעיונית, תחבירית ולשונית* לימוד האבחנה בין כתיבה עניינית ממוקדת לבין כתיבה "אמוציונאלית"

למי זה נחוץ?

לכל אחד מאתנו יש כשרון ומיומנות בכתיבה והבעה במידה כזו או אחרת, אך כדי להיות מקצועיים נדרשת מיומנות, שנדרשת  ללמידה זאת באופן מקצועי.  כדי לדעת איך להיעזר בחוכמה באותו כישרון ולמצותו כראוי ובאופן מושכל. במטרה שהמסרים יהיו יעילים, מקצועיים, קולחים ומסודרים ברמה הלשונית והתחבירית יש ללמוד ולרכוש כלי עבודה מתאימים.  ק"ו כשאנו עוסקים בתחום המשפט, ובמכלול המערכת המשפטית וההלכתית, הרי כאן יש צורך הכרחי בלימוד והשכלה מקצועית ייחודית.

אין להקל ראש בכך:  רבים משוכנעים שהמסמכים היוצאים מתחת ידם הם כליל השלמות, אך למרבה הצער תחושתם זו נובעת פשוט מחוסר ידע מקצועי מתאים. כאשר הקוראים מהצד יזהו שם שגיאות למכביר, לעתים אף מביכות. וביותר – כשבמסמך משפטי עסקינן, הרי יכובדו כתבך ודברך במערכת כולה בהתאם לרמת מקצועיותך.

למי זה מיועד?

הסדנא מיועדת לדיינים, טוענים רבניים, עורכי דין ומשפטנים,

וכן לתלמידים בתחום הדיינות והמשפט

דע!

ניסוח וכתיבה ראויה היא הבסיס להצלחתך המקצועית!

ניסוח וכתיבה אפקטיבית הם מיסודות המקצוע המשפטי.

הצורך בניסוח משפטי ברור ותמציתי ידוע ומובן לכולנו-  כתיבה רהוטה, בהירה ותקנית היא מיומנות שחשוב ללמוד ולשפר בכל עת.

 

אנו מזמינים אותך לסדנא החשובה:

מאת הרבנים:

הרה"ג אליהו גורדון שליט"א   עוזר משפטי בבית הדין האזורי תל אביב ובית הדין הרבני הגדול

הדיין הרה"ג חיים וידאל שליט"א  דיין בבית הדין הרבני האזורי נתניה

הרה"ג יחיאל פריימן שליט"א  עוזר משפטי בהנהלת בתי הדין הרבניים

 

רכז ומנחה היום עיון: טו"ר הרב צבי גלר. עו"ד

 

תגובות

כל התגובות

רוצה לקבל עדכונים ממגוון התוכן של שערי הלכה ומשפט?