facebook youtube google טל 073-2345-802

תגית נצרות

עבודה זרה בהר ציון במתחם קבר דוד בניגוד לחוקי המדינה
fotolia

עבודה זרה בהר ציון במתחם קבר דוד בניגוד לחוקי המדינה

אחד המקומות החשובים ביותר לשלושת הדתות הוא הר ציון שבירושלים. אנחנו היהודים טוענים ששם קבור דוד מלך ישראל ומתבססים על ממצאים ארכיאולוגיים חד משמעיים (שהמדינה לא רוצה לחקור מסיבות פוליטיות) ועל הצלבה מדהימה בין הממצאים שבשטח ומה שכתוב בנ"ך. לעומת היהדות הנוצרים טוענים שבקומה שמעל הציון היהודי קיים יש"ו את הסעודה האחרונה לפני שהוצא להורג, ושמשם התחילה הכנסייה כאשר על השליחים שלו ירדה רוח הקודש.

שקריות הטענות הנוצריות  

יש סיבות רבות מידי מדוע אין הטענות הנוצריות נכונות, להלן חלק מן הסיבות: יש"ו היה יהודי וידוע לכל יהודי – גם ממזר חסר הגינות כמוהו, שיהודי לא אוכל בבית קברות. כמו כן המבנה של חדר הסעודה האחרונה נבנה בימי הביניים, שלא לדבר על כך שכל סיפור הסעודה מלא סתירות והבלים בין הכתבים הנוצרים לבין עצמם, וה'שליחים' בעצמם לא כל כך סגורים על הדברים בסיסיים לגמרי ש'קרו' בסיפור הסעודה (כמו לדוגמה: האם הסעודה התקיימה בפסח או לפני הפסח, ומי שמבין טיפה יהדות יודע כמה הדבר קריטי), וכבר נכתב על כך רבות בספר 'על פתחה של רומי' ולא כאן המקום להרחיב בנושא.

חדר הסעודה האחרונה והסטטוס קוו

על פי חוקי מדינת ישראל אסור לנוצרים לערוך טקסים ופולחנים בחדר הסעודה האחרונה, למעט 3 מיסות בשנה (וגם הקביעה הזו היא בניגוד לחוקי התורה – שכן אסור שיהיה בית כנסת מתחת לבית עבודה זרה  - ונצרות – מה לעשות, היא עבודה זרה לפי כל הדעות. (חוץ מדעותיהם של 3 רבנים – הרב רבינוביץ', הרב סתיו והרב אליעזר מלמד ועל כך חולקים כל גדולי התורה מאז היווסדותה של  הנצרות ועד היום.
למרות האיסור הנוצרים מקיימים טקסים ופולחנים שאסור להם לקיים.

דיבור בלשונות
 

להלן סיומו של טקס 'דיבור בלשונות' שבו המקיימים אותו 'מתנבאים' ב'רוח הקודש' של יש"ו, או במילים אחרות פשוט נותנים לסיטרא אחרא להיכנס אל הגוף שלהם ולשלוט בו כפי שתיווכחו בעצמכם. ואפילו גויים גמורים מעידים שמדובר כאן על טקס שמאפשר כניסה של רוחות טמאות ומיני מרעין בישין אל תוך הגוף של הנשלט. בכל אופן הטקס הנ"ל הוא איסור חמור גם מהתורה וגם על פי חוקי מדינת ישראל, אולם למבצעים הנ"ל לא ממש הפריע שהם עוברים על החוק הישראלי.

פינוי קבר דוד לצורך פולחן עבודה זרה בחג הפנטקוסט השנה

לעומת זאת כאשר מתפללים יהודים במתחם הקבר היהודי ניסו למנוע כניסה של נוצרים עובדי עבודה זרה עם צלבי ענק וקטורת לתוך בית הכנסת היהודי – המשטרה פינתה אותם בכוח...

צפו 


מסתבר שהחוק הוא חוק שנאכף כלפי היהודים אולם לא כלפי הנוצרים. אז מי באמת שולט במדינת היהודים?

על השאלה הזו נשאיר לכם הצופים לענות. המרכז להסברה יהודית ומניעת התבוללות

נצרות היא עבודה זרה - פסיקתם של כל גדולי ישראל בכל הדורות (חלק ג)
fotolia

נצרות היא עבודה זרה - פסיקתם של כל גדולי ישראל בכל הדורות (חלק ג)

האמונה האוונגליסטית בשילוש והשלכותיה על הפסיקה היהודית

בהמשך לסדרת הכתבות 'האם נצרות היא עבודה זרה?' שהרי הרבנים דוד סתיו, הרב נחום רבינוביץ' והרב אליעזר מלמד פסקו שהיא לא... ומצטרף לכאן ההיבט האקטואלי של החלטת רבנים אלה להקים גוף גיור נפרד בעם ישראל, דבר שאפילו רבני הציונות הדתית מתנגדים לו...

אמונת הנוצרים האוונגליסטים היא כי יש"ו איננו נביא בלבד ואיננו משיח בלבד ואף איננו שליח בלבד. יש"ו נחשב לאלוהות שהתגלמה בבשר והופיע עלי אדמות כ"אלוה" בבשר בדמות אדם.

להלן ציטוט (אחד) מתוך כתבי הנוצרים המוכיח שהאוונגליסטים מאמינים בהגשמת האל בבשר:

"הדבר היה אצל אלוהים ואלוהים היה הדבר והוא לבש בשר" (האוונגליון הרביעי בברית החדשה בבשורה על פי יוחנן פרק א פסוק א(

אכן, אין ספק כי מפסוק זה ומעוד מפסוקים אחרים בברית החדשה נלמד כי הכנסייה האוונגליסטית מאמינה ביש"ו כאלוה גמור.

מהו אלפא אומגה?

הכנסייה האוונגליסטית מאמינה ב"שילוש" לפיו הבן, האב ורוח הקודש הינם שלושה ישויות שוות לחלוטין בעלות אותו חוזק חומרם אותו "סבסטנס" לחלוטין הם מכנים אמונה זו בשם "אלפא אומגה" כלומר שלש ממש שהם אחד ממש ואחד שהוא שלוש בו זמנית. רעיון זה הוצג בפני הכנסייה הקתולית על ידי טוריטוליין אשר לא זכה לתואר "אב" בכנסייה הקתולית בגלל שהוא בעצמו כלל לא האמין בו . טוריטוליון סבר כי יש"ו הוא במעמד אחד מתחת לאב.

חשוב לציין כי כל זרם אשר דחה את רעיון השילוש איננו נחשב לפלג או זרם בין זרמי הכנסייה מכוון שהשילוש הוא מהותי ביותר באמונתם ולכן כת עדי השם אינו נחשב לזרם כנסייתי נוצרי למרות אמונתו ביש"ו כ"בן" במעמד פחות תחת ה"אב". אך הכנסייה האוונגליסטית קיבלה את עיקרון השילוש כחלק בלתי נפרד מאמונתה והיא מהווה חלק אינטגראלי מעיקרי אמונתה ולכן גם מחשבת לזרם בין זרמי הנצרות.

האם הגשמת האל בבשר נחשב לעבודה זרה?

הרמב"ם בהלכות עבודה זרה פסק: "הנוצריים עובדי עבודה זרה הן, ויום ראשון יום אידם הוא"(רמב"ם: משנה תורה, הלכות עבודה זרה פק ט' ד)

אין ספק בכלל שכן ואין מחלוקת על כך בפוסקים. (וכדאי ורצוי לעיין בקונטרס של הרב דניאל עשור בנושא שמשם נלקחו הדברים כאן ). ונזכיר רק חלק מהשמות (את פירוט הפסיקה שלהם ניתן למצוא בקונטרס הנ"ל): הרמב"ם, מחצית השקל, הנודע ביהודה, הגאון ממונקטש, מנחת אליעזר, הרמ"א, היוסף קארו, היעב'ץ, הנודע ביהודה, הרב עובדיה יוסף, כף החיים, החידא, רבי אברהם אזולאי (מורו של החיד"א), הרשב"א, הריטב"א, האורחות חיים, ועוד (ארכה לה הרשימה).

וכל אלו פסקו שאסור להסיר את הכובע בפני נוצרים כהבעת כבוד (כי הם עובדי עבודה זרה) ואסור להיכנס לבתי התיפלה שלהם – ויש כאלה הסוברים שגם במקרים של פיקוח נפש (!!!), שאסור להפוך כנסייה לבית כנסת, שאסור למכור להם חומרי בניין לבניית כנסייה, כמובן שאסור לשתות את יינם,

לסיכום הפוסקים מסיק הרב עשור: אם רוב ככל הראשונים והאחרונים מגדירים את הנצרות כעבודה זרה ולא כשיתוף .

המחלוקת אם לבן נוח אסור או מותר השיתוף איננה כלל רלוונטית מבחינתנו מאחר שרוב הפוסקים מגדירים את הנצרות כ"עבודה זרה" ממש ואין חולק שעבודה זרה בוודאי אסורה גם עבור הגויים בעצמם.

ואנו נסכם ונאמר שפסיקתם של שלושת הרבנים של ימינו (נחום רבינוביץ', סתיו ומלמד) שפסקו הפוך מכל גדולי הדורות תמוהה לחלוטין ראויה לבדיקה מחודשת. האם הבינו את דברי הפוסקים שעליהם הם מסתמכים? על כך בכתבה הבאה...

מדוע נצרות היא עבודה זרה?

מדוע נצרות היא עבודה זרה?

א. הגדרה הלכתית עבור הנצרות האוונגליסטית והכנסייה היהודית משיחית בדורנו 
ב. קבלת תרומה כספית ישירות מהכנסייה האוונגליסטית 
 
בירור ראשון : 
א. ישנן שתי דרכים חיוניות ונצרכות לבירור העניין :
ב. האחת בירור עובדתי של היסודות והעקרונות עליהם עומדת האמונה האוונגליסטית 
ג. השנייה ניתוח ובירור הלכתי מעמיק לאור העובדות והממצאים העולים מחקירה ראשונה תוך ידיעה ברורה של המציאות. 
ד. דעת הפוסקים והפסקים הרלוונטיים בדורנו, העונים גם על השאלה המתבקשת האם ישנה בכלל "עבודה- זרה" בדורנו אם אין? 
ה. כיצד ההגדרות השונות "משתפים" "עובדי עבודה זרה" או "בני נוח" משנות את התייחסות מבחינתנו על פי גדרי הלכה בעניינים כמו קבלת תרומות או קשרי ידידות וחיבור תרבותי יזום או קשרים פוליטיים ? 
ו. האם שיקולים כמו "איבה" ו"דרכי שלום" משנים את התמונה הלכתית ? עד כמה? מה הוא הגבול ? והאם כך באמת היא המציאות? אם שמדובר באיסוף כספים ייזום והתרמה אקטיבית של הקרן לידידות בעצמה ?
ז. אין ספק כי מדובר באנשים אשר כל כוונותיהם הם רק לטובה, אך האם הם מבינים את טובתו של העם היהודי? כיצד נמלא אנחנו את הייעוד שלנו להיות אור לגויים בצורה נכונה ? והאם קבלת הכספים היא הדרך ההכרחית והבלעדית לביצוע משימה תנכית זו? האם ישנם אלטרנטיבות אחרות ? מה הן? 
האם אפשר לשמור על קשרי ידידות עמם ולשתפם במפעלי חיינו השונים כשותפים לחזון? 
 
דורנו מתחבט בסוגיות קשות ורבות ומתמודד יום יומית עם ניסיונות כלל לא קלים, אך שומה עלינו לענות לעצמנו ולאחרים על שאלות מהותיות אילו הנוגעות להישרדותנו הרוחנית ולשימור זהותנו היהודית מחד ומאידך למימוש החזון הנבואי להיות אור לגויים. 
האם משום "איבה" או מפני "דרכי שלום" יהיו כספי הגויים מותרים לגמרי בדורנו? האם במציאות בכלל בזה מדובר או שמה זוהי טעות אופטית בקריאת המפה העובדתית או ניתוח אינטרסנטי מוטה? כיצד נממש את החזון להיות אור לגויים אם לא נקבל כספים אם לא נשמור על קשר אם נשמור על מרחק מכל קשר של ידידות? מה היא האלטרנטיבה ? כיצד נשפיע ? אולי אין ברירה ? 
 
על שאלות אלו ועוד ברצוני להתעכב בגיליון זה 
 
ראשית , ברצוני להתחיל מתוך חקירה וברור בשטח אך ראשית אפתח במסירת עדות אישית : 
בהיותי כבן 24 לאחר השרות צבאי כקצין ב צהל נסעתי לארצות הברית שם השתקעתי כעשור שנים עברתי תהליכי התבוללות מואצים כולל נישואי תערובת ואף המרת דת וטבילה לנצרות . 
בגיל 28 כבר הייתי מעורב בפעילות מיסיונרית במדינת פלורידה ועד לגיל 34 לערך שנה בה עמדתי על טעותי, אספתי את עצמי מחדש ושבתי חזרה ארצה בתשובה שלמה אל ארצי אל מולדתי אל עמי ואלוקי 
חיברתי את הספר "על פתחה של רומי" במטרה להאיר את עיניהם של אחינו הטועים השוהים בניכר ובזרה ואכן זכיתי להשיב ליהדותם ולזהותם רבים מעוון ובעיקר משדה הנצרות אם באמצעות דיאלוגים בין נצרות ויהדות ואם בקריאת הספר או באמצעות שיעורים שהעברתי בעניין. השתייכתי לכנסייה האוונגליסטית בפלורידה ולצערי האמנתי באמונתם כמותם. 
 
עדותי בעניין זה היא פשוטה וברורה. האוונגליסטים צמודים לטקסט הכתוב של הברית החדשה ולכן השאלה אם הם משתפים או עובדי עבודה זרה יחסית קלה לבירור ולהוכחה באמצעות הטקסט הכתוב של הברית החדשה אליו הם צמודים. יש לי ברוך השם לפחות עשרות רבות של יהודים ניצולים מהכנסיות השונות שחזרו דרכי ליהדותם ויכולים להעיד על נכונות דברי. למרבה הצער שמעתי כי קמו אנשים מתוכנו לומר כי השבים הביתה משדות זרים הם אנשים נלהבים להשיב מלחמה השערה ומוכנים לומר הכול נגד הנצרות, טענה זו היא כשלעצמה הכפשה ועיוות הדין והצדק, אך מה אפשר לעשות כאשר בצע כסף ונגיעות אישיות "עונה את הכול"? על כל פנים, מתוך קריאת הכתבים הנוצרים ומתוך מסקנות הכינוסים השונים של הכנסייה האוונגליסטית ניתן למצוא סמך ברור למסקנות הברורות הללו אשר תתאים להפליא לעדותם של ניצולים רבים. 
 
אינני, טוען כי אנו הניצולים בקיאים יותר בהלכה אך בלי צל צלו של ספק אנו בקיאים יותר במציאות, ואין לדיין לדון דין אמת בלבד, אלא דין אמת לאמיתה ולכוון את כל פסקיו מתוך הכרה שלמה של המציאות. עניין זה לדעתי חסר בהחלט בקרב כל הרבנים המתירים אם מצד חוסר הכרת התיאולוגייה וההחלטות שהתקבלו בכינוסיה השונים של הכנסייה עצמה ואם מצד חוסר הכרת השיטות המיסיונריות השונות, אך אני באמת רוצה לקוות שפסקיהם אינם נובעים מ"הטיית שוחד" אלא רק מטעות בקריאת המציאות או טעות בקריאת המפה התאולוגית. 
 
מדוע נצרות היא עבודה זרה?! (חלק ב')

מדוע נצרות היא עבודה זרה?! (חלק ב')

מעדויות של יהודים ולא יהודים שחיו כנוצרים פרוטסטנטים ושינו את דרכם לחיים בחיק היהדות מסתבר שהגישה הפרוטסטנטית הנוצרית היא להאמין ביש"ו כאלוה ולפעול בכל דרך אפשרית כדי לנצר את מי שרק ניתן, כאשר הדגש הוא על היהודים שעדיין לא קיבלו על עצמם את יש"ו כאלוה.

אולם בציבור הדתי לאומי קמו רבנים (הרב נחום רבינוביץ' ראש ישיבת מעלה אדומים ורבם של רבני צהר, הרב דוד סתיו ראש רבני צהר והרב אליעזר מלמד רב הישוב הר ברכה וראש ישיבת ההסדר שם) ופסקו להלכה שנצרות כבר אינה נחשבת לעבודה זרה. עוד לפני שניכנס לעומק הדיון ההלכתי נדון בגישתו של הרצי"ה לעניין ועל חשיפתו של הרב צפניה דרורי מתוך ועידות האוונגליסטים עצמם.

גישתו של הרב צבי יהודה קוק לנצרות

בדרשה של הרב צבי יהודה הנחשבת עבור תלמידיו כ'מעמד ההר' הוא מצטט את גולדה מאיר בדבריו על המיסיון הנוצרי: 'לגרש אותם מפה'. גם בהקדמתו לספר המוקש הנוצרי של י, צורשדי. הוא כותב כי הנצרות היא האויב מספר אחד של היהדות. דרכו של הרב צבי יהודה לקרב את עם ישראל אל אביהם שבשמיים הייתה לקבל את השונה והאחר ולהכיר בהם מבלי לנסות ולשנות אותם מיד ולאלתר, אלא ליצור גשר ואחווה מתוך קשר אוהב. גישתו הייתה להשפיע על כלל הציבור, על ערכיו והמושגים שלו מתוך היכרות חמה ורק לאחר שנוצר קשר כזה – ובהמשך טבעי לו -  לקרב.  גישתו של הרב צבי יהודה דומה במידה רבה לגישה הפרוטסטנטית הנוצרית היום, שדוגלת בקבלה והכרה בציבור היהודי לצורך בניית קשר ואחווה. הגישה הנוצרית, בדיוק כמו הרצי"ה מציגה את הקשר כקשר של אהבה ונתינה ללא תמורה, כאשר המטרה הנסתרת היא מיסיון שקט. אלא שהרצי"ה התכוון לשם שמיים ואילו המיסיון משתמש בשיטה לניצור עם ישראל.

מחקרו של הרב צפניה דרורי

הרב צפניה דרורי בדק לעומק את הגישה האוונגליסטית שמציגה את עצמה כאוהבת ישראל וכאוהבי ומוקירי עם ישראל השב לארצו (וכך הם מציגים את עצמם עבור הציבור היהודי בישראל ובעולם), אולם הוא בדק את אמונתם לא בהצהרותיהם כלפי חוץ עבור היהודים, כי אם את האידאולוגיה המוצהרת בספרים ובסרטים שהם כותבים לעצמם.

בתחקירו הוא מביא ציטוט מדו"ח תאילנד (דו"ח תאילנד הוא סיכום של מפגש אוונגליסטי שהתקיים ב1980 וההחלטות של המפגש) " הכנסייה החליטה על מדיניות חדשה ביחס למדינת ישראל והיהודים. מדיניות שתאפשר קשר בין נוצרים ליהודים, ובעקבותיו קרוב היהודים לאמונה ב"משיח". כדי לענות על ההאשמה, שיהודי המקבל את כריסטוס שוב אינו יהודי, אנו קוראים למנהיגי הכנסייה, לעודד ולקדם אותם יסודות חיים, תרבות ודת יהודים, שבהם מזדהה היהודי כיהודי" . הנצרות החליטה ללכת בדרך רמייה. לתמוך ולעודד יסודות חיים יהודיים, ובכך לסלול קשר בין יהודים לכריסטוס.

חשיבות רבה מייחסת הכנסייה לטיפול בהפצת ה"אוונגליזם היהודי" והעדיפות בפעילות עם היהודים.

"...לפיכך מוטלת (המשימה) על הכנסייה .... לפעול למען ישועת העם היהודי" (דו"ח תאילנד עמ'7 ). "הנוצרי המיסיונרי צריך לפעול על ידי ההזדהות עם הקהילה היהודית תוך אימוץ אורח חיים יהודי", דו"ח לוזאן תאילנד (אפשטיין עמ' 29). "אף שאנו דבקים בניסוח הדוקטרינה בדבר השילוש כפי שהוא בעיקר וועידות הכנסייה, כלפי היהודים אין להציג את התפיסה כפשוטה כי לא יקבלו אותה ולכן הכרח הוא להציג את אמונתנו באל אחד - האב, הבן ורוח הקודש במונחים מקראיים" .... ואין יותר שקוף מההצהרות הלו כדי להבין שהכנסייה האוונגליסטית החליטה לנקוט במיסיון שקט של נתינה ואהבה כדי ללכוד את הציבור בישראל מאוחר יותר אל הנצרות.

על החלטותיהם השגויות של חבריו הרבנים מהמחנה הדתי לאומי הוא כותב " מי היה מאמין כי אנשי תורה יחזקו את המיסיון ויכתבו בשבחה של הכנסייה ששבה כביכול בתשובה ומחשיבה אותנו כאחיה הבכור (כך נכתב במאמר בהצופה בחג הפסח השנה). זמן קצר אחרי שהאפיפיור והכנסייה סירבו בעליל למנוע את הצגת הקטעים האנטישמיים בפסיון של כריסטוס. במאי הסרט שובר הקופות, ביקש בפרסום תמונות ידי יהודים מגואלות בדם לחזור על האשמה הנוצרית הישנה והאקטואלית שאנו, עם ישראל עם קדושים, אנו שופכי הדמים בעולם, והכנסייה שותקת.

בושנו ונכלמנו איך שונאי ישראל מעבידים אותנו בפרך, "בפה רך". הם מכים בנו בלשון חנף ואנו נופלים בידם? נישא בעוז את אמונתנו ונדחה את חסד לאומים חטאת."

הדברים מסוכמים מתוך קונטרס שהוציא לאור הרב דניאל עשור בנושא זה 

המרכז להסברה יהודית - קורס תיאולוגיה

כלים שבורים - נביאי הדור - השתלטות נוצרית על המקומות הקדושים בירושלים
ftolia

כלים שבורים - נביאי הדור - השתלטות נוצרית על המקומות הקדושים בירושלים

האוטיסטים מדברים כל הזמן על השתלטות נוצרית באזור הר ציון בפרט וירושלים העתיקה והקדושה ליהדות בפרט.

למרות כל ההצהרות שמצהירים הפוליטיקאים הישראלים על כך שהמשא ומתן עם הוותיקן תקוע בנושאים אלו כבר שנים, קיימות עדויות סותרות על כך שיש ניסיונות פעילים להשתלטות נוצרית על המקומות הקדושים ליהדות (ולנצרות – שכן הנצרות קמה מתוך היהדות כדת בת סוררת וסותרת). המעידים הם אנשי הממשל הישראלי בעצמו, אלו שעדיין אכפת להם מיהדותם, שמדברים בעילום שם מתוך המערכת.

אולם לא רק דרכי הדיון הדיפלומטי נוטים לרצות את דרישות הוותיקן והמערב. גם ארגונים ישראלים מעודדים החלפה של קובעי ההחלטות באזורי העיר העתיקה, ממקבלי החלטות השייכים למדינת ישראל ושריה, לקובעי החלטות בין לאומיים למיניהם.

בחיפוש קליל באתר ויקיפדיה בערך 'האגן הקדוש' (האזורים הקדושים ליהודים-נוצרים-מוסלמים בעיר העתיקה) עולה שמחקר של 'מכון ירושלים לחקר ישראל' (שמגדירים את עצמם כמוסד אקדמי עצמאי) מציע חלופות לשלטון הישראלי באזור 'האגן הקדוש'. זאת עקב הסכסוך בין היהודים והמוסלמים באזור זה.

"החלופה הראשונה מציעה ריבונות ושליטה מלאה של ישראל בכל רחבי האגן, תוך מתן אוטונומיה מסוימת לתושבים הפלסטינים. המשמעות של ההצעה הזאת היא למעשה מיסוד המצב הקיים, שבו מנהלים אנשי דת המוסלמים ונוצרים את מוסדותיהם באופן אוטונומי.

החלופה השנייה שונה בתכלית - ריבונות ושליטה מלאה של הפלסטינים בכל רחבי האגן, עם אוטונומיה לתושבים היהודים.

החלופה השלישית מציעה חלוקה טריטוריאלית בין הצדדים עם פיקוח בינלאומי.

חלופה רביעית מציעה ניהול משותף, וחלוקת סמכויות בין שני הצדדים עם גיבוי בינלאומי.

החלופה החמישית: ניהול האגן הקדוש על ידי גוף בינלאומי כיחידה אחת. הגוף הבינלאומי יחזיק בידיו לא רק סמכויות פיקוח ובקרה, אלא יהיה אחראי גם על ניהול האגן הקדוש, ויהווה את מקור הסמכות והשליטה בו.

החוקרים קובי מיכאל וד"ר משה הירש הציגו מחקר לפיו האופציה הישימה ביותר היא מודל המבוסס על ברלין המערבית – שטח המתנהל כישות אוטונומית תחת פיקוח רב-לאומי המוסכם על כל הצדדים.‏" (מתוך אתר ויקיפדיה – ערך 'האגן הקדוש').

לא הופתענו לראות שמתוך 5 הצעות לשאלה – מי ינהל את שטח 'האגן הקדוש' ותחת איזה פיקוח, רק הצעה אחת היא המשך המצב הנתון – ריבונות ושלטון ישראלי מלא עם אוטונומיה לדתות האסלאם והנצרות במוסדות הדת שלהם. כל השאר הן חלוקות ושילובי שלטון למיניהם עם פיקוח בינ"ל (שלא ברור מהם האינטרסים שיניעו אותו במידה ויהיה פיקוח בינ"ל כזה – וכבר ראינו את האובייקטיביות של אומות העולם כלפי מדינת ישראל ותושביה היהודיים...).

מעניין שהמחקר וההצעות נערכות בשל הקונפליקט היהודי-מוסלמי שליבויו של הקונפליקט על ידי גורמים אנטישמיים במערב מוזכר כאן: שורשי השנאה הערבית ומי מלבה אותה.

ולכן כאשר האוטיסטים מספרים שקבר דוד כבר הועבר לידי הנוצרים וכי הנוצרים השתלטו מכבר על המקומות המקודשים ליהודים הם כנראה מתכוונים למלחמה פסיכולוגית שמנוהלת מכיוונים שונים על דעת הקהל הישראלי, לחצים דיפלומטיים קשים על השלטון הישראלי, ומי יודע מה עוד כדי להעביר את המקומות הקדושים ליהדות לשליטת נוכרים שבדרך כלל אינם בעלי אינטרסים יהודים ואף גילו את פניהם פעמים רבות כבעלי אינטרסים נוגדים ואפילו עם שורשים אנטישמיים ברורים.

קורס לימודי תיאולוגיה (נצרות, אסלאם, כפירה, כתות)