facebook youtube google טל 073-2345-802

תגית שבטי ישראל שבאפריקה השחורה

גילוי שבטי ישראל באפריקה השחורה - סוף שהוא התחלה
fotolia

גילוי שבטי ישראל באפריקה השחורה - סוף שהוא התחלה

הרב דניאל עשור נפגש בשנית עם הרב קנייבסקי. הוא הראה לו את תמונות הישראלים בניגריה שחוזרים אל מקור שורשם וצור מחצבתם הישראלי. עברים אפריקאים בניגריה ובביאפרה עם בתי כנסת, ספרי תורה, ציציות וטליתות. מתפללים שרים ומייחלים לגאולה. הרב קנייבסקי שראה את התמונות קבע שצריך לעזור להם, לקרב אותם ולגייר אותם גיור לחומרה. (כמו את האתיופים).

 

בשיחה שניהלנו עם בחור משבט אפרים שבניגריה הוא גילה לנו שמלבד העובדה שהם יודעים שהם שייכים לשבטים ושזו מסורת שעוברת במשפחה מדור לדור, השבט כולו עובר כרגע תהליך מפליא של התקרבות חזרה אל היהדות. כידוע בשנות ה60 התחוללה שואה בביאפרה ומיליונים משבט אפרים וגד – האיגבו (IGBOO) מתו בשל מדיניות ההרעבה שנקטה הממשלה. המסר של השבט מניגריה אלינו מדהים: "בשנות ה60 ה' התגלה אל שבט האיגבו. אבותינו לא העבירו לבניהם את החשיבות של קיום התורה והמצוות, את החשיבות של שמירת השבת. לכן ה' העניש אותנו. העונש הנורא הזה גרם לנו לשוב אל אלוקינו ואל יהדותנו. אנחנו מתעניינים בכל דבר שקשור למסורת היהודית שלנו ולעברנו. עזרו לנו לשוב לעם ישראל." שמו העברי של הבחור, אגב, הוא 'עשאל'.

 

הרב עשור הציג בפני הרב קנייבסקי את פסק הדין של הרב אברהם דב לוין שלפיו בעל תשובה שחטא בעברו ועבד עבודה זרה אסור לקבל את דבריו או להקשיב לו. הפסק כמובן פוגע בכל בעלי התשובה ששגו בעברם, וחשוב היה שיצאו גדולי ישראל נגד הפסיקה האומללה הזו. וכך היה.

כאן תוכלו לקרוא את התנגדותם של גדולי ישראל ועוד עשרות רבנים לפסק של ביה"ד של הרב לוין.

באשר לרב קנייבסקי – הוא רק אמר לרב עשור: אל תשים לב. ובזו אמורה להסתיים הסאגה האומללה הזו.

הרב עשור עומד בקשר חי עם האי, מדריך אותו בדרכו חזרה ליהדותו ומייעץ לו. ואנו רק יכולים לעמוד נפעמים מול סימני גאולה ברורים אלו ולקוות שנראה בקרוב את בית המקדש בתפארתו ואת השבטים עומדים יחד תחת מלכות ה' בירושלים. ושלא ירחק היום שבו תתבטל שנאת חינם מישראל ונחיה באהבה, אחווה ושלום איש תחת גפנו ותחת תאנתו. 

לקריאה נוספת:

המלך האי - נוכל מקצועי

חלק א' 

חלק ב' - המפגש של המלך האי עם גדולי ישראל

המפגש של מלך האי עם גדולי ישראל
fotolia

המפגש של מלך האי עם גדולי ישראל

השמועה על המלך האי השוהה בביתנו פרשה כנפיים והכול רצו להיות שותפים לגילוי ולפרסום הידיעה. כך הגיעו הרב דניאל עשור והמלך המתחזה האי אל הרב אוירבך בירושלים ואל הרב קנייבסקי בבני ברק. והיו עוד רבנים שנפגשו, שרצו לשמוע, לברך ולהתעניין.

המלך המתחזה הסביר לרב אויירבך שידוע לו שהוא מצאצאי שבט יהודה שחברו לשבטים באפריקה (חלק קטן משבט יהודה גלו למצרים בבית ראשון והמשיכו משם לאפריקה המערבית). הרב אויירבך שהתרגש מהגילוי אמר שרק עכשיו הוא מבין את הפסוק 'לא יסור שבט ומחוקק מבין רגליו'. 'מחוקק תמיד היו לנו מחוקקים,' הסביר, 'אולם אף פעם לא הבנתי מה זה שבט – איפה שמענו שלא סר שבט מיהודה? עכשיו אני מבין שבאפריקה לא סר שבט (שרביט) מיהודה'.

הרב קנייבסקי התרגש לפגוש את המלך, וגם המלך מאוד התרגש לפגוש את הרב. בעצם את כל הרבנים. הוא הבין שהם גדולי ישראל ושמתרחשים כאן רגעים מכוננים, הרגעים שבהם גדולי ישראל מגלים את שבטי ישראל שבאפריקה המערבית השחורה, הרגעים שבהם בעצם שבטי אפרים ויהודה מתחילים להכיר אחד את השני מחדש. לאחר גלות וריחוק של אלפי שנים.

הרב קנייבסקי שאל את המלך אם הוא מסוגל כמלך להרוג, ואישורו של המלך גרם לו לפסוק שהוא מברך על המלך בשם ומלכות.

 

 

לצערנו המעשה גרם לאנשים מסוימים להטות את כל נושא הפגישה לכיוון לא צפוי – דיון 'הלכתי' המבוסס על שמועות לא מבוססות ושקרים מכוונים בנושא 'האם יש לברך על המלך האי את ברכת שחלק מכבודו לבשר ודם'.

 

אתרי חרדים ערכו מחקר על המלך האי והכריזו עליו כנוכל. 

והנקודה האישית. מרגע שהנושא עלה לכותרות בתקשורת החרדית בישראל הוצפנו בטלפונים של כתבים, אנשי ציבור ועוד. נאלצתי להגן בעור שיני על הזכות של הרב עשור לפרטיות ומנוחה בין שיחה לשיחה. בתוך כל מטר השיחות המטורף שנאלצתי להתמודד אתו קיבלתי שיחה שנראתה לי לא מספיק חשובה ודחיתי אותה בנימוס לשבוע הבא. מישהו בשם לוין, או שקשור למישהו בשם לוין שרצה לשאול כמה שאלות את הרב עשור. (טוב, כיצד יכולתי לדעת שזה לא עוד איזה אחד שרוצה להתעניין ולשאול שאלות?). עוד באותו ערב עלה לאתרי האינטרנט פסק של בית הדין של אברהם דב לוין שפסק שלפי הרמב"ם צריך להתרחק מהרב עשור (המיסיונר והיהודי משיחי...) ומהמלך האי (הנוצרי, הנוכל והרמאי...) כמובן שאף אחד לא ממש שאל את הרב עשור לגרסתו (שמוע בן אחיכם), פסק הדין לא היה חתום על ידי מישהו ספציפי (וגם לא הסכימו לשני העדים שנשלחו לבית הדין לגלות מיהם הדיינים שדנו בנושא, שזה בבחינת ארור מכה רעהו בסתר), פורסם ברבים (הלבנת פנים ושפיכות דמים), וכמובן שהשפיטה הייתה על פי השמועה (לא תישא שמע שווא).

על פירוש הרמב"ם האמתי בנושא עדיף שניתן למכתבי גדולי ישראל לדבר (להלן מכתבו של הרב שמחה קוק בנושא) 

לכתבה קודמת בנושא שלושת אלפים שנות מרחק - שבטי ישראל שבאפריקה השחורה

לכתבה הראשונה בנושא מלך אפריקה ואני חלק א'

לכתבה האחרונה בנושא: המלך האי נוכל מקצועי

אהבתם? עשו לייק...

שלושת אלפים שנות מרחק - שבטי ישראל האבודים שבאפריקה השחורה
fotolia

שלושת אלפים שנות מרחק - שבטי ישראל האבודים שבאפריקה השחורה

שלושת אלפים שנה של ריחוק עשו את שלהם. היו לנו המון שאלות, חשדות, אי הבנות. בשבוע שהאיש שהתיימר להיות מלך אפריקה שהה בביתנו היינו עסוקים בעיקר בלמידת האחר. והוא היה מאוד אחר עבורנו. תוצאות ה'בדיקה' היו שאנחנו רואים מולנו אדם מרתק, עדין, רגיש וחכם, ומצד שני תקיף וחד. האמנו לו שצאצאי השבטים ששומרים את המצוות הם רבים באפריקה וכי יש לנו מחוייבות כל שהיא כלפייהם - ליצור קשר ראשוני אתם ולבדוק כיצד ממשיכים הלאה משם. (כמובן שהוא הסתמך על עובדות שהפכו בפיו להיות שקרים ואשליות - אולם את זה הבנו רק מאוחר מאוד, כמעט מאוחר מדי)

לאחר מספר ימים קרה משהו. שבת הגיעה... המלך התארח אצלנו בשבת. לקחנו אותו לטיול קטן במקום בו אנו גרים. הכרנו לו משפחה של אתיופים שגרה בסמוך אלינו – בקרוון. הוא שמע אותם, נחשף לסבל שהם עוברים בישראל, את קשיי ההתאקלמות ואי הקבלה של החברה הישראלית הלבנה. למרות זאת הם כאן, נאבקים על הזהות הדתית חרדית שלהם, מגדלים את הילדים אל הזהות הזו.

הרחובות של השכונה ושל שכונת הקרוונים הסמוכה שקקו ילדים. כשעברנו ליד קבוצת ילדים מהקרוונים אורו עיניו. חלק מהילדים היו אתיופים, חלקם לבנים, היו שם גם ילדים של משפחות מקסיקניות שהתגיירו (צאצאי האנוסים מספרד שברחו למקסיקו והסתתרו שם ביערות. הם לא יכלו לגלות לילדים שלהם שהם יהודים מפחד האינקוויזיציה, והילדים כשגדלו התקשו להתמודד עם יהדותם והתבוללו בקרב האוכלוסייה המקומית האינדיאנית. היום יש המונים בקרב האוכלוסייה המדוברת שנמשכים ליהדות, משמרים מנהגים יהודיים ומנסים לחזור אל השורשים היהודים שלהם. הם עוברים גיור ועולים לארץ. באזור מגורנו קיימת נציגות מכובדת של אנשים אלו). כולם שיחקו כדורגל ביחד. 'זה העם שלי!' הצהיר. כולם יהודים, לבנים, שחורים, צהובים, ירוקים, כולם יהודים וכולם אוהבים! הכריז בשמחה. הצהרה שמאז הוא שב ומזכיר בכל מקום אליו הוא מגיע. 'כך צריכה להיראות יוניטד קינדם אוף יזראל!' (הממלכה הישראלית המאוחדת – בהקבלה לממלכה המאוחדת של אנגליה).

למנחה הוא הובל לאחר כבוד לבית הכנסת החסידי, שם פגש את הנכד של התולדות אהרון – הרב אהרון ראטה. השטריימלים המפוארים ובגדי השבת המפוספסים או הארוכים שחורים לא הפריעו לו להתחבר אל הרב בגובה העיניים. ההתרגשות הייתה גדולה. עבור הרב – גילוי אדם שמזהה את עצמו כאחד מאחינו האובדים מלפני אלפי שנים, עבור המלך – הקבלה והשמחה שבגילוי. השוני לא הפריע לשמחה, אולי הוא רק הגדיל אותה. שהרי לא ציפינו שהם יראו ממש בדיוק כמונו, לא כן?

לפרק הבא המפגש הראשון של מלך האי עם גדולי ישראל

לפרק הקודם מלך אפריקה ואני חלק ה' - שבטי ישראל האבודים באפריקה השחורה

לפרק הראשון בסדרה מלך אפריקה ואני חלק א'

לפרק האחרון - מלך האי נוכל מקצועי

המלך ואני ה' - מיהם השבטים הישראלים באפריקה
fotolia

המלך ואני ה' - מיהם השבטים הישראלים באפריקה

ישבנו סביבו קשובים. והאיש סיפר: 'אתם לא היהודים היחידים בעולם, אנחנו עברנו באפריקה המון בגלל היהדות שלנו. כשאתכם הגלו מספרד, כשאתם עברתם שואה, אינקוויזיציה וכו', אותנו צדו כמו חיות ולקחו אותנו עבדים לאמריקה, קשרו אותנו כמו בהמות ולקחו אותנו באניות, הרבה מתו בדרך וזרקו אותם לים. עברנו הרבה רדיפות לא פחות מכם. אלו שעשו לנו זאת ידעו שאנחנו יהודים. בבתי הספר שלנו מלמדים כחלק מתכנית הלימודים על השבט שלי 'גאן' (משמעותו 'זרים' שאינם מכאן), שהוא שבט של עברים שהתיישבו כאן. יש לנו שירי ילדות על המסע הארוך שערכנו כיהודים מישראל אל אפריקה. איך רבים מתו ברעב ובצמא, אבל (וכאן הוא פשוט אמר את שם השם המלא יָה וגם הוא וגם וָה כפי שהם קוראים לו שם באפריקה) וגם הוא שמר עלינו. 'הי אסור לך לומר את השם הזה.'

אמרתי לו. 'למה?' 'כי זה שם השם המפורש וכתוב בתורה לא תישא את שם השם לשווא.' הסברתי. המלך נראה נבוך. 'אבל זה לא לשווא!' הצטדק. לאחר מכן למדנו שכך קוראים לאלוקים באפריקה. ממש חופשי לגמרי.

הוא סיפר לנו על שבט הגון אליו הוא שייך. שבט זה הוא הקטן מבין השבטים, אולם משום שזהו לפי המסורת שלהם שבט יהודה שהצטרף אל השבטים הישראלים באפריקה לאחר חורבן בית ראשון, כשירדו עם ירמיהו למצרים ומשם המשיכו לאפריקה ולא חזרו עם הנביא חזרה. צמוד אל שבט הגון זהו שבט העשנטי שמשמעותו עשן-הם. כלומר, האנשים שהגיעו מעיר העשן. יתכן שהיה זה העשן שראו כשעזבו את הערים החרבות והמעלות עשן של שריפה וחורבן ויתכן שהיה זה העשן העולה מהמזבח בבית המקדש, שכן העשנטי הם לויים. ציור משנת 1881 של חוקרים אירופאים מראה אפריקאי משבט העשנטי יושב עם חושן.

כל הסיפור הזה הסתבר מאוחר יותר כתרמית. שבט הגאן הוא שבט של גויים שירדו ממצרים הפרעונית אל תוככי אפריקה. צאצאי הפרעונים, צאצאיו של כוש בנו של חם, כפי שכתב זאת האיש שהתארח אצלנו בספרו ולא כפי שכיזב לנו.

'אתם לא כל כך מכירים את אפריקה ואותי, עדיף שתסתכלו ביוטיוב ותראו מי אני, מי אנחנו.' ביוטיוב מצאנו את טקס ההכתרה של המלך בוושינגטון על ידי השבט שלו. הוא הוכתר על ידי האיש בסנט שמינה את נשיאי ארצות הברית לנשיאים. גם את המינוי שלו להיות ראש מלכי אפריקה בבנין (מדינה באפריקה ראינו), אולם גם זאת הייתה תרמית כפי שהסתבר לנו מאוחר יותר, הטקס היה מפוברק וכנראה גם הטקס של מינויו להיות ראש מלכי אפריקה היה טקס מפוברק שבו הוא מינה את עצמו לכך...

על השורשים העברים של אפריקה שמענו והאמנו דרך ספרים וסרטים באנגלית. מסתבר שאין הדברים כפשוטם כלל. אמנם יש צאצאי שבטים באפריקה והם הגיעו למספר ארצות באפריקה כגון חוף השנהב (שבט ה'דן בן יעקובה') ועוד, אולם מעט מזעיר מהם - אלו שנמצאים בניגריה - שומרים תורה ומצוות, ובעצם רק אלו שרוצים לחזור ליהדותם ושומרים תורה ומצוות מעניינים ויכולים לעבור תהליך של גיור מלא או גיור לחומרה ולשוב לעם ישראל בעתיד.

 

לפרק הראשון

לפרק הקודם

לפרק הבא

המלך האי נוכל מקצועי

המלך ואני ד' - שבטי ישראל האבודים שבאפריקה - ההתגלות
fotolia

המלך ואני ד' - שבטי ישראל האבודים שבאפריקה - ההתגלות

לאחר ההלם הראשוני התעשתי. זה נחמד שיש להם אפוד ושהם שואלים באורים ותומים. אבל אני לא יודעת מה זה האפוד הזה שהם שואלים בו, הרי השבטים לפני שגלו לא הגיעו לבית המקדש, ירבעם מצא להם פתרונות אחרים בשכם ודן. האם זה אפוד שהומצא לטובת הקרע שבין ישראל ויהודה? האם זהו אפוד מקורי מבית המקדש? מה כוחו של אפוד זה לאחר 3000 שנות גלות? האם השבטים שמרו על קשר כל שהוא עם יהדותם, האם קיימו תורה ומצוות? ובכלל, מי בכלל אמר שכל הסיפור הזה נכון? (במבט לאחור - כל סיפור האפוד הסתבר כבדיה אחת גדולה)

'אבל איך אתה יכול לשאול שאלות את האפוד, אתם בכלל שומרים מצוות? למה שהוא יענה לכם תשובות נכונות?' המשכתי עם החקירה שלי.

'אנחנו שומרים תורה ומצוות!' התעקש מלך האי. 'אתם מן הסתם לא שומרים כשרות.' הטחתי בו. 'מותר לכם לאכול חלב עם בשר, נכון?' הוא הרי לא היה חשדן מדי כשנגש אל האוכל, אבל מצד שני זה היה משום שסמך עלי שהאוכל שאגיש לו יהיה כשר.

'אסור לי לאכול חלב עם בשר'. הצהיר המלך. 'חזיר מותר לכם לאכול?' שאלתי. זה קצת הרגיז אותו והוא ענה בשלילה כמובן. 'גמל?' בדקתי אותו. התשובה הייתה שלילית. 'אולי ארנבת מותר לכם לאכול?' 'לא' הוא ענה. היה קשה לו להסביר פתאום למה אסור לו לאכול ארנבת, אז הוא סימן לי על האצבעות שלו עם האצבע של היד השנייה, על הרווח שבין האצבעות. לא מפריסה פרסה ולא שוסעת שסע! 'זה נכון!' קראתי. זה היה בשבילי מעין רמז שהוא שולט באיזה שהוא ידע יהודי שהוא לא חייב לדעת אותו אלא אם כן – הוא קיבל חינוך יהודי כל שהוא. נוצרים לא חייבים לשמור כשרות, מוסלמים לא חייבים לשמור כשרות. יהודים כן. זה קושי שאף אחד לא יתאמץ בשבילו אלא אם כן הוא יהודי.

המלך הבין שהגעתי לאיזו הכרה מסוימת בזהות היהודית שלו. 'את לא מבינה? אני אח שלכם!' הוא הכריז. 

לפרק הראשון

לפרק קודם

לפרק הבא

לפרק: המלך האי - נוכל מקצועי

מלך אפריקה ואני חלק ג' - הזהות היהודית של אפריקה השחורה
fotolia

מלך אפריקה ואני חלק ג' - הזהות היהודית של אפריקה השחורה

"שלום-שלום!" שמעתי אותו מכריז בעברית כשנכנס לביתנו. עמדנו סביבו רגעים מעטים בשתיקה, מתרשמים ממראהו שהיה – כיצד לתאר את ההרגשה? מאוד שונה מכל מה שהיינו רגילים אליו.

הוא לבש חליפה רשמית, אולם בידו היה צמיד צבעוני עשוי עץ מאובן, כנראה צמיד שמסמל את השיוך שלו למלוכה, שכן חודשים לאחר מכן, כשחזר עם הרב עשור דרך סמטאות העיר העתיקה מברכת כהנים בכותל בחג המצות, הם פגשו זוג אפריקאים שקדו לפני המלך כשראו את הצמיד שבידו.

נתנו לו את חדר הילדים הכי נוח בבית והנחנו לו להתארגן עם עצמו, אולם במהרה הוא יצר קשר לא מילולי עם הילדים (שכן הם לא הבינו אותו והוא לא הבין אותם) והם ישבו להם סביבו צוחקים ומיודדים, כנראה הראה להם סרטים מהארמון שלו. לרגע, תוך שאני מארגנת את הדרוש ארגון, ראיתי את התקרה המעוצבת בסגנון לואי ה14 של ארמונו בסרטון שהיה ברשותו.

לאחר ששוחחנו מספר דקות נתקלתי ביכולתו המדהימה לקלוט את האדם שמולו בבהירות רבה. "בשבילך אני נחתי מהירח נכון?" שאל אותי. לא התביישתי להודות בכך. למען האמת עבורי הוא נחת בביתי ממקום הרבה יותר רחוק מהירח – מהמאדים אולי יותר מדויק.

הילדים שאלו אותו שאלות ואני תרגמתי אותן. בעלי, הרב עשור, היה עסוק עם שיחה ברדיו. הבת שלי שאלה: איך נהיית מלך? והוא ענה לה: שאלה טובה. סבא שלי נפטר ואז נהייתי מלך. הבת שלי שאלה: למה אבא שלך לא נהיה מלך? והמלך ענה: האיפו בחר אותי. (אוי לא, חשבתי לעצמי. האיפו? סוג של עבודה זרה?) 'מה זה איפו?' שאלתי אותו. 'האיפו' הוא חזר ואמר מספר פעמים. 'איפו' (נו, מה, את לא מבינה למה אני מתכוון?). אבל אני לא הבנתי. 'זה משהו? זה מישהו? תסביר לי מה זה?' ביקשתי שוב. 'לכהן (את המילה הזו הוא אמר בעברית) יש איפו', הוא סימן לי מרובע על חזהו. 'מה?!' נדהמתי. 'יש לכם חושן של כהן גדול? אני לא מאמינה! אתה שואל באורים ותומים?!' (פחדתי קצת להרגיז אותו אז הוספתי שאני כן מאמינה, אלא שקשה לי להאמין לכך.) 'כן!' תשובתו הייתה נחרצת. 'אתה ראית את האפוד הזה בעיניים שלך?' הוספתי להקשות. 'בוודאי שראיתי אותו בעיניים שלי. אני המלך!' ענה לי המלך. 'תראה לי תמונה שלו!' דרשתי ממנו. 'אסור לנו לצלם את האפוד. זה כלי קדוש'. הסביר המלך. בעלי ירד למטה לשמע ההמולה כשהוא עדיין מדבר בנייד, ומסביר לנייד את מה שמתרחש בבית. הילדים דרשו תרגום. המלך הסביר לנו כיצד הם שומרים על האפוד, כיצד מתקשרים דרכו, כיצד הוא מתייעץ דרך הכוהנים עם האפוד כאשר הוא נצרך לכך. יום לאחר מכן פתאום הוא הבין משהו. 'רגע, לכם אין אפוד? (חושן לאורים ותומים). המומים ונרעשים התבוננו בחידוש הקשר עם אח שאבד לנו לפני כ3000 שנה. 'לא, הרומאים לקחו לנו את זה בחורבן בית שני' הודעתי לו בצער את הידיעה שכל ילד יהודי יודע. היינו עצובים כאילו זה קורה שוב עכשיו. 'אז איך אתם מדברים עם ה'?' שאל אותנו בהשתוממות. 'אנחנו מתפללים אליו'. הייתה התשובה. מבטו היה מלא רחמים כלפינו. לרגע אפילו הרגשתי קצת אשמה שלא השכלנו לשמור על החושן מפני הכיבוש הרומי...

למעבר לחלקים הקודמים

למעבר לחלק הבא

המלך האי - נוכל מקצועי

 

 

מלך אפריקה ואני חלק ב' - להוציא יקר מזולל
fotolia

מלך אפריקה ואני חלק ב' - להוציא יקר מזולל

אז הם נפגשו. לשיחה ארוכה בנושא יהדות ונצרות. כמובן שהרב דניאל הכניע אותו (או שסבר שהכניע אותו שכן כך הציג האיש - בעתיד הרחוק יתגלה שהוא העמיד פנים), את הדוקטור לתאולוגיה נוצרית (או פרופסור בעצם). והוא נשאר ללא תשובות. זה היה המפגש הראשון בן ארבע שעות. בשובו סיפר לי בעלי שיש כאן אדם שטוען שיש שבטי ישראל אבודים באפריקה והוא מולך עליהם. אני אוהבת סיפורים. במיוחד סיפורים שנשמעים כמו אגדה קסומה עם מלך, אחים שאבדו לנו לפני אלפי שנים, יבשות עם חיות טרף ונופים פסטורליים. אבל להאמין בהן? זה כבר סיפור אחר לגמרי...

הרב עשור נתן למלך לקרוא את הספר שלו 'על פתחה של רומי' באנגלית, וקבע להיפגש אתו לדיון נוסף ביום שלמחרת. הוא חזר מהפגישה נסער. המלך הודה בוויכוח הזה שטעה בעבודה זרה – נצרות, וביקש להוכיח לרב עשור את יהדותו. הוא הראה לו שהוא מהול.

'אנחנו שומרים את המצוות עד כמה שאנחנו יכולים וזוכרים'. טען. בעלי הסביר לו שהוא יהיה חייב לעבור גיור כדי להתקבל כיהודי בעם ישראל. גם על כך היה ויכוח. 'יהודי לא צריך להתגייר!' טען המלך. לבסוף הוכרע. גם אם נכון שיש שם שבטים יהודיים, מי שירצה לשוב לעם ישראל יהיה חייב לעבור תהליך של 'שיבה ליהדות'. (גיור מלא). בכל זאת.. עברו 3000 שנה...

בעלי כבר דיבר עם המלך וחשב שצריך שהוא יישאר בישראל כדי ללמוד על היהדות אליה הוא רוצה לחזור, לראות כיצד חיה משפחה יהודית, לחפש את המקום המתאים שיעזור לו בתהליך השיבה ליהדות. למצוא את הדרך להתחבר לשורשים. הוא פחד לשאול. לא היה אפשר לעבור את התהליך הזה בלי לארח את המלך בבית יהודי ולתת לו להתרשם מאורח החיים היהודי שלנו. הסכמתי. למרות שכבר הובטח לי שאף אחד לא בא אלינו להתארח יותר. זו הייתה הפעם האחרונה.

זה היה טו בשבט. לא אשכח. הגשם איים להיהפך לשלג בכל רגע. הצטרפתי אליו לנסיעה לירושלים כדי לאחל מזל טוב לחברה טובה שבנה הגיע לגיל מצוות ומשם נאלצתי להיגרר למפגש השלישי עם המלך ולראות לאן הדברים יתגלגלו מכאן. אני ישבתי בלובי וחיכיתי. פקיד הקבלה הערבי הסתכל עלי לאחר שעתיים של ציפייה במבט מרחם. שומרי הראש של המלך התחלפו ואני המשכתי לחכות בסבלנות. אולי חשב שאני איזו הומלסית שאין לה לאן ללכת, זה היה הסימן שהגיע הזמן לעזוב. התקשרתי לבעלי (שהיה באמצע שיחה חשובה עם המלך) וביקשתי מבעלי לחזור הביתה. אני, אגב, רגילה לחכות לסופם של ויכוחים תאולוגיים ארוכים ומרים...

המלך התלבט אם להישאר או לא. היו לו בעיות לפתור ביבשת אחרת. בשבע בבוקר קיבלנו ממנו טלפון מפתיע. הוא נשאר בארץ. הוא החליט שהוא בא אלינו להתארח.

לקריאת הכתבה הקודמת

לקריאת הכתבה הבאה

המלך האי - נוכל מקצועי

מלך אפריקה ואני חלק א'
fotolia

מלך אפריקה ואני חלק א'

קירות ביתנו ראו המון אורחים שונים ומשונים. ילדינו ישבו לא פעם עם בחורים שיצאו זה עתה מהכנסייה והוזמנו אלינו לאחר ויכוחים תאולוגיים שהוכיחו להם את טעותם, עם יוצאי מסגדים שגילו את האמת היהודית. היה לנו נזיר שתקן שבחר ביהדות בעקבות הספר 'על פתחה של רומי', הייתה לנו אורחת מוסלמית, מדענית גרעין שברחה ממצרים כי הגנה על העם היהודי והציגה את הקוראן כאוהד יהודים...

בכנות – לא רציתי יותר אורחים. העדפתי שקט. ילדי שבעו מהתגליות והחוויות שעבר ביתנו מתוקף העשייה הברוכה של הסברה מהסוג בה אנו עוסקים. אלא שהפעם ביקש ממני בעלי – רק אותו. רק עוד פעם אחת ודי. ואני הסכמתי. לא יכולתי לסרב לכך.

זה התחיל בעצם חודש לפני כן. קיבלתי במייל מאדם צדיק סרטון הנחת תפילין בקבר דוד. הרב ברנד עוסק בכך שנים. הוא מקבל את המבקרים הרבים בציון הקדוש ומברר מי מהם יהודי, מי מהם יודע שאמו או סבתו מצד אמו יהודייה ומניח להם תפילין. בסרטון ניתן לראות שני אנשים. האחד צעיר לבן והשני שחור. השחור מאוד התרגש מהנחת התפילין ללבן וטען כלפי הרב ברנד שגם הוא יהודי. הרב שלח את הסרטון עם האינפורמציה – 'אדם שטוען שהוא יהודי משבטי ישראל האבודים ושהוא המלך שלהם מניח תפילין בציון המלך דוד.' זו הייתה אנקדוטה מוזרה,

האמת שזה התחיל הרבה לפני כן.. קיבלנו עדויות על שבט אפרים שבניגריה הרבה לפני כן, ראינו סרטים שמדברים על זהות יהודית באפריקה השחורה, שמענו על כך וראינו הוכחות, אבל כמובן שזה היה נראה סיפור שהוא גדול מאתנו ושצריך להשאיר אותו לגדולי ישראל, שכן העדויות דיברו באותה תקופה על שבט המונה מליונים, כאשר אז לא היה ידוע לנו ש6000 מהם בערך לומדי תורה ושומרי מצוות כאשר טענתם היא שהם שייכים לשבטים האבודים גד ואפריים.

 

מספר ימים לפני שהוא הגיע התקשר הרב ברנד לרב דניאל עשור וסיפר לו שהאיש שטוען שהוא מלך על שבטי ישראל באפריקה שב לציון – חודש לאחר שהניח שם תפילין. הרב ברנד הזמין אותו לביתו להתארח בשבת בסעודה ובשיחה עמו גילה שמלבד שהוא טוען שהוא מלך אפריקאי ומלך על שבטי ישראל האבודים שנמצאים כנראה באפריקה, הוא גם מאמין ביש"ו. מאחר והרב עשור מתמחה בוויכוח תאולוגי בתחומי הדתות השונות, הוא חשב שזה יהיה מעניין אם הרב עשור יסכים לשוחח עם המלך ולסתור את אמונתו הכוזבת, ותוך כדי לשמוע יותר על הטענות שבאותו הזמן נראו מעט דמיוניות בלשון המעטה.

להמשך הסיפור

מלך האי נוכל מקצועי

השואה של יהודי אפריקה השחורה
fotolia

השואה של יהודי אפריקה השחורה

מסתבר שאנחנו לא היהודים היחידים בעולם. לפני כשלושת אלפים שנה גלו מישראל עשרת השבטים למקום שאינו ידוע עד היום, או שאולי לא היה ידוע עד היום. בימים אלו ממש מסתבר שאנו מגלים שיש שבטים באפריקה שרואים את עצמם כצאצאי עשרת השבטים, או יותר נכון הצאצאים של שבט אפרים, גד וזבולון וחלק משבט יהודה ולוי.

גילינו את צאצאי שבט המנשה בבורמה, גילינו את צאצאי שבט דן באתיופיה, עתה אנו עומדים כנראה לגלות את צאצאי אפרים, זבולון וגד באפריקה המערבית. ניגריה, חוף השנהב ואולי גם דרום אפריקה– מדינות שלא כל כך שמענו עליהן ושאנחנו לא ממש יודעים עליהן משהו.

כבר לפני מספר שנים הגיעו לידינו סרטונים של יהודים שחורים בניגריה שמצהירים על עצמם שהם משבט אפרים. הם קוראים לעצמם איבו (היברו – העברים), מלים את הזכרים ביום השמיני, שומרים שבת, כשרות, טהרת משפחה ועוד ומספרים על עצמם שהם יהודים מדורות וכך קיבלו מאבותיהם. (אגב, חלק מהם עדיין חוגגים את יום ההולדת של ירובעם בן נבט) יש להם תפילות בארמית עתיקה, בתי כנסת מפוארים ברחבי ניגריה ושופרות.

שבט האיבו בניגריה מונה כ25 מיליון איש (!) (רק 6000 איש מהם רלוונטיים ושומרי תורה ומצוות) וכן – גם הם עברו שואה נוראית לא מזמן – בשנות השבעים. למי שזוכר את ילדי ביאפרה והרעב ששרר שם באותה התקופה – כשני מיליון בני אדם משבט האיבו מתו ברעב שהיה בביאפרה כאשר נכשלה התקוממות של גנרלים מהשבט נגד השלטון הניגרי שעשק אותם. העונש היה אכזרי.

אז כנראה שבשנים הקרובות יצטרפו ליום השואה שואות נוספות שעבר העם היהודי וצאצאי העם היהודי שברגעים היסטוריים אלו מפלסים את דרכם בחזרה לשורשיהם הקדמוניים ושבים לאמונה ביהדות.

 

לקריאה נוספת - המלך האי נוכל מקצועי