אור החיים הקדוש פרשת ויגש

בס"ד

 

שלום וברכה

 

 

 

וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו גְּשׁוּ נָא אֵלַי וַיִּגָּשׁוּ וַיֹּאמֶר אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה.

 

רש"י הקדוש : " "גשו נא אלי" – ראה אותם נסוגים לאחור אמר עכשיו אחי נכלמים קרא להם בלשון רכה ותחנונים והראה להם שהוא מהול "

 

אור החיים הקדוש : "ויאמר יוסף וגו' גשו נא וגו'. טעם ההגשה, לצד שרצה לומר להם ענין המכירה לזה לא רצה לומר להם אלא בלחישה, לזה אמר גשו ואחר שנגשו אמר להם וגו' אשר מכרתם אותי וגו', והגם שאמר הוציאו כל איש וגו' ולא עמד שם אדם אף על פי כן חש לאזנים לקיר ודבר באזניהם:
אני יוסף אחיכם וגו'. טעם שחזר פעם ב' אני יוסף, לצד שראה שלא ענוהו חשש לב' דברים. האחד שפחדו ממנו ולא יכלו להשיב כבושת גנב כי ימצא, והב' שלא האמינוהו שהוא יוסף, לזה אמר כנגד צד היראה שאתם יראים ונבהלתם לא תחושו לדבר כי אני יוסף אחיכם פירוש מתנהג עמכם במדת האחוה וכאלו לא היה הדבר ההוא, גם סמך לומר אחיכם אשר מכרתם לומר שאפילו בזמן המכר לא כהתה עין האחוה ממני, וכנגד צד הצדקת הדבר שהוא יוסף אמר להם דבר שבו יצדיקו בסימן מובהק כי הוא זה באומרו אשר מכרתם אותי מצרימה ודבר זה לא ידעו אדם ואפילו נביא (ילקוט קמ"ב) אם לא שתאמר ודאי גמור כי הוא זה יוסף:

 

אור החיים שואל מדוע היה צריך יוסף לקרוא להם לגשת אליו ולא יכל לומר להם במקום שהיו.?

כמו כן מדוע חוזר ישוב על כך שהוא יוסף?

ואם מטרתו לפיוס מדוע מזכיר את ענין המכירה?

ולכך תירץ שחשש יוסף שלא יתביישו ולכן הוציא כל איש מעליו וגם קרא להם שיתקרבו ואמר להם זאת בלחישה.

כיוון שלא ענו לו חשש שמפחדים ממנו או לא מאמינים לו.

ולכן הזכיר ענין המכירה יחד עם "אחיכם" כנגד שני הדברים.

לומר שאין צורך לירא ממנו שכן אף בשעת המכירה לא הפסיקה ביניהם האחווה (מצד יוסף). וגם כנגד החשש שאינם מאמינים פירט ענין המכירה למצרים שזה יעיד כי אכן הוא יוסף. שלא ידע זאת אם אחר מלבד האחים.

 

שבת שלום ומבורך

 

וְכַאֲשֶׁר תָּקוּם מִן הַסֵּפֶר -
תְּחַפֵּשֹ בַּאֲשֶׁר לָמַדְתָּ אִם יֵשׁ בּוֹ דָבָר אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמוֹ.

תובנה לחידוש תורה

הסתירה בהתנהגות יוסף

שתפו עם החברים