בס”ד
שָׁלוֹם וּבְרָכָה
בְּפָרָשַׁת וַיַּקְהֵל נֶאֱמַר בִּבְנִיַּת הַמִּשְׁכָּן : “וַיַעַשׂ אֶתּ הַכִּיוֹר נְחֹשֶׁת וְאֵת כַּנוֹ נְחֹשֶׁת בַּמַראֹת הַצֹבְאֹת אַשֶׁר צָבְאוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד”.
מַהֵן הַמַרְאוֹת הַצּוֹבְאוֹת?
אוֹמֵר רָשִׁ”י: “בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּיָדָן מַרְאוֹת, שֶׁרוֹאוֹת בָּהֶן כְּשֶׁהֵן מִתְקַשְּׁטוֹת.
וְאַף אוֹתָן לֹא עִכְּבוּ מִלְּהָבִיא לְנִדְבַת הַמִּשְׁכָּן, וְהָיָה מוֹאֵס מֹשֶׁה בָּהֶן, מִפְּנֵי שֶׁעֲשׂוּיִים לְיֵצֶר הָרַע.
אָמַר לוֹֹ הקב”ה קַבֵּל, כִּי אֵלּוּ חֲבִיבִין עָלַי מִן הַכֹּל.
שֶׁעַל יְדֵיהֶם הֶעֱמִידוּ הַנָּשִׁים צְבָאוֹת רַבּוֹת בְּמִצְרַיִם. כְּשֶׁהָיוּ בַּעֲלֵיהֶם יְגֵעִים בַּעֲבוֹדַת פָּרֶךְ, הָיוּ הוֹלְכוֹת וּמוֹלִיכוֹת לָהֶם מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וּמַאֲכִילוֹת אוֹתָם וְנוֹטְלוֹת הַמַּרְאוֹת, וְכָל אַחַת רוֹאָה עַצְמָהּ עִם בַּעֲלָהּ בַּמַּרְאָה וּמְשַׁדַּלְתּוֹ בִּדְבָרִים, לוֹמַר אֲנִי נָאֶה מִמְּךָ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ מְבִיאוֹת לְבַעֲלֵיהֶן לִידֵי תַּאֲוָה וְנִזְקָקוֹת לָהֶם, וּמִתְעַבְּרוֹת וְיוֹלְדוֹת שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר (שִׁיר הַשִּׁירִים ח ה) תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתֵּךְ, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר בְּמַרְאוֹת הַצּוֹבְאוֹת. וְנַעֲשָׂה הַכִּיּוֹר מֵהֶם, שֶׁהוּא לָשׂוּם שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, לְהַשְׁקוֹת מִמַּיִם שֶׁבְּתוֹכוֹ אֶת שֶׁקִּנֵּא לָהּ בַּעֲלָהּ וְנִסְתְּרָה, וְתֵדַע לְךָ, שֶׁהֵן מַרְאוֹת מַמָּשׁ, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר (שְׁמוֹת לַח כט ל), וּנְחֹשֶׁת הַתְּנוּפָה שִׁבְעִים כִּכָּר וְגֵו’, וַיַּעַשׂ בָּהּ וְגֵו’, וְכִיּוֹר וְכַנּוֹ לֹא הֻזְכְּרוּ שָׁם, לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא הָיָה נְחֹשֶׁת שֶׁל כִּיּוֹר מִנְּחֹשֶׁת הַתְּנוּפָה, כָּךְ דּוֹרֵשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא”.
מָה הַדִין וּדְבָרִים בֵּין מֹשֶׁה לקב”ה?
מֹשֶׁה מֵבִין כִּי הַמַּרְאוֹת שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶן לַפִּתּוּי, כִּבְיָכוֹל מְיֹעָדוֹת לְיֵצֶר הָרַע.
אַךְ ה’ עוֹנֶה לוֹֹ כִּי אֵין יֵצֶר הָרַע כִּפְשׁוּטוֹ.
הַכַּוָּנָה הִיא כִּי אֵין דָּבָר שֶׁהוּא רַע בְּעֶצֶם. כָּל הַמִּדּוֹת בָּעוֹלָם נִבְרְאוּ לְצֹרֶךְ.
רַע הוּא רַק כַּאֲשֶׁר הֵן מְתֹעָלוֹת לַכִּוּוּן הֲלֹא נָכוֹן.
כַּאֲשֶׁר מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּמִדָּה בַּמָּקוֹם הֲלֹא נָכוֹן, הִיא הוֹפֶכֶת לְרָעָה. אַךְ הִיא אֵינָהּ רָעָה בְּעֶצֶם.
הַמִּדָּה הַמְּגֻנָּה בְּיוֹתֵר הִיא גַּאֲוָה
עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁאֵין ה’ יָכוֹל לָדוּר עִם בַּעַל גַּאֲוָה יַחַד. כְּפִי שֶׁאוֹמֶרֶת הַגְּמָרָא.
וְהַגַּאֲוָה מְבִיאָה בְּעִקְבוֹתֶיהָ אֶת הַחֲטָאִים הַגְּרוּעִים בְּיוֹתֵר.
וַעֲדַיִן, מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּגַאֲוָה כַּנִּדְרָשׁ, זֶה דָּבָר טוֹב.
וְכֵן מָצָאנוּ כִּי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים צְרִיכִים שֶׁתְּהֵא בָּהֶם מְעַט גַּאֲוָה. וְכֵן מָצָאנוּ כִּי כַּאֲשֶׁר מְלַגְלְגִים עַל אָדָם הַמְּקַיֵּם מִצְווֹת, עָלָיו לְהִתְאַזֵּר בְּגַאֲוָה וְלֹא יֵבוֹשׁ מֵהַמַּלְעִיגִים עָלָיו.
לְפִיכָךְ נִקְרְאוּ הַמִּדּוֹת “מִדּוֹת” כִּי אִם מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶם בַּמִּדָּה הַנְּכוֹנָה, הֵם טוֹבוֹת. וְזוֹ כָּל עֲבוֹדָתֵנוּ בָּעוֹלָם.
וְזֶה שֶׁעָנָה ה’ לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ.
אִם הַמַּטָּרָה שֶׁל הַפִּתּוּי בַּמַּרְאוֹת הָיְתָה לְהַרְבּוֹת שְׁלוֹם בַּיִת וְאַהֲבָה בֵּין בְּנֵי הַזּוּג, וְזֶה לְפִי הַהֲלָכָה, הֲרֵי זֶה דָּבָר טוֹב וְחָבִיב לִפְנֵי ה’.
אָנוּ נוֹטִים לְחַלֵּק אֶת הָעוֹלָם בְּאֹפֶן חַד בֵּין רַע לְטוֹב.
יֶלֶד שׁוֹבָב עָלוּל לְהִקָּרֵא יֶלֶד רַע.
אַךְ הָאֱמֶת אֵינָהּ כָּךְ.
אֶלָּא יֵשׁ לְהִתְמַקֵּד בְּמִדָּה.
לְמָשָׁל, הַאִם הַיֶּלֶד יָזְמָתִי, יְצִירָתִי, פָּעִיל וְכַדּוֹמֶה.
וְאָז לְתַעֵל אֶת הַיְּכוֹלוֹת הַלָּלוּ לַאֲפִיקִים הַנְּכוֹנִים.
הִלֵּל סִפֵּר כִּי הוּא וְאִשְׁתּוֹ אוֹבְדֵי עֵצוֹת. בִּתּוֹ בַּת שֶׁבַע הִיא עַצְמָאִית מִדַּי. בְּסַךְ הַכֹּל בְּגִיל 9 וּכְבָר מַצְלִיחָה לְהוֹצִיא אֶת הַמּוֹרוֹת מִשַּׁלְוָתָן. וְלִגְרֹם לִבְנוֹת הַכִּתָּה לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים חֲרִיגִים.
כָּל שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי הִלֵּל וְאִשְׁתּוֹ נִקְרָאִים לְבֵית הַסֵּפֶר. וְכַמּוּבָן שֶׁבִּתּוֹ נֶעֱנֶשֶׁת עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאל.
מָה נִתָּן לַעֲשׂוֹת?
שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ אֵיזוֹ תְּכוּנָה הוּא יָכוֹל לִרְאוֹת בְּהִתְנַהֲגוּת שֶׁל בַּת שֶׁבַע.
הוּא אָמַר : עַזּוּת , חֻצְפָּה וְכַדּוֹמֶה.
בִּקַּשְׁתִּי שֶׁמְּחַפֵּשׂ לוֹמַר תְּכוּנָה אוֹבְּיֶקְטִיבִית וְלֹא תְּכוּנָה שֶׁנִּתְפֶּסֶת אֶצְלוֹ כִּשְׁלִילִית .
אַחֲרֵי זְמַן מָה הִלֵּל אָמַר “מַנְהִיגוּת”.
אָכֵן, בְּהֶחְלֵט תְּכוּנָה מְאַפְיֶנֶת שֶׁל יַלְדָּה שֶׁמַּצְלִיחָה לְהוֹבִיל אַחֲרֶיהָ אֶת הַכִּתָּה.
כָּעֵת בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ כִּי יְדַבֵּר עִם בַּת שֶׁבַע עַל תְּכוּנַת הַמַּנְהִיגוּת וְיַסְבִּיר לָהּ כַּמָּה כֹּחַ יֵשׁ בַּיָּדַיִם שֶׁלָּהּ. וְאֵיךְ הִיא יְכוֹלָה לְנַצֵּל זֹאת לְטוֹבָה.
לְמָשָׁל , לַעֲשׂוֹת חֶסֶד .
בִּקַּשְׁתִּי שֶׁרַק יִתֵּן דֻּגְמָאוֹת מַעֲשִׂיּוֹת שׁוֹנוֹת וְלֹא יִלְחַץ עַל בַּת שֶׁבַע לוֹמַר לוֹ מָה הִיא עוֹשָׂה בְּדִיּוּק .
וְכָךְ בְּמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה, בְּכָל פַּעַם שֶׁהַהוֹרִים קִבְּלוּ פֶּתֶק אוֹ שִׂיחַת טֵלֵפוֹן מֵהַמּוֹרָה, הִלֵּל הִזְכִּיר לְבִתּוֹ כִּי יְכֹלֶת הַמַּנְהִיגוּת יְכוֹלָה לִהְיוֹת מְנֻתֶּבֶת לִדְבָרִים חִיּוּבִיִּים.
בְּאַחַד הַיָּמִים חָזְרָה בַּת שֶׁבַע מְאֻשֶּׁרֶת מִבֵּית הַסֵּפֶר.
הִלֵּל שֶׁהִבְחִין בְּמַצַּב הָרוּחַ הַטּוֹב שֵׁנִי עָלֶיהָ , שָׁאַל אוֹתָהּ מַדּוּעַ הִיא כֹּה שְׂמֵחָה.
וְאָז סִפְּרָה לוֹ בַּת שֶׁבַע כִּי בְּכִתָּתָהּ הֶחֱלִיטוּ הַבָּנוֹת לְנַדּוֹת אֶת אַחַת הַתַּלְמִידוֹת . וְאָז בַּת שֶׁבַע נִזְכְּרָה בְּדֻגְמָאוֹת שֶׁהִלֵּל סִפֵּר לָהּ, וְהִצְהִירָה כִּי אֶצְלָן בַּכִּתָּה כֻּלָּן חֲבֵרוֹת וְלֹא מְנַדִּים אַף אַחַת.
הַהַצְהָרָה הִצְלִיחָה לְסַכֵּל אֶת הָרַעֲיוֹן בִּתְחִלָּתוֹ.
וּבַת שֶׁבַע שָׂמְחָה לִרְאוֹת אֵיךְ בְּקַלּוּת הִיא יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה טוֹב.
הִלֵּל הֶחֱמִיא לָהּ עַל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשְׁתָה .
וּמִכָּאן וָאֵילָךְ הַדֶּרֶךְ הָיְתָה קַלָּה הַרְבֵּה יוֹתֵר.
וּבַת שֶׁבַע עָשְׂתָה שִׁנּוּי שֶׁל 180 מַעֲלוֹת בְּמַהֲלַךְ מִסְפַּר חֳדָשִׁים.
הַכְּלָל פָּשׁוּט מְאוֹד.
לְאַבְחֵן אֶת הַתְּכוּנָה .
וּלְתַעֵל אוֹתָהּ לַאֲפִיקִים הַנְּכוֹנִים.
שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ
