בס”ד
שָׁלוֹם וּבְרָכָה
בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה בְּתֹם מִנְיַן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר ה’ לְמֹשֶׁה כִּי לֹא יִמְנֶה אֶת בְּנֵי לֵוִי יַחַד עִם הַשְּׁבָטִים.
“אַךְ אֶת מַטֵּה לֵוִי לֹא תִפְקֹד וְאֶת רֹאשָׁם לֹא תִשָּׂא בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.”
מֵבִיא רָשִׁ”י: “אַךְ אֶת מַטֵּה לֵוִי לֹא תִפְקֹד” – (בַּמִּדְבָּר רַבָּה ב”ב קכא) כְּדַאי הוּא לִגְיוֹן שֶׁל מֶלֶךְ לִהְיוֹת נִמְנֶה לְבַדּוֹ . דָּבָר אַחֵר צָפָה הַקָּבָּ”ה שֶׁעֲתִידָה לַעֲמֹד גְּזֵרָה עַל כָּל הַנִּמְנִין מִבֶּן עֶשְֹרִים שָׁנָה וָמַעְלָה שֶׁיָּמוּתוּ בַּמִּדְבָּר. אָמַר אַל יִהְיוּ אֵלּוּ בִּכְלָל לְפִי שֶׁהֵם שֶׁלִּי שֶׁלֹּא טָעוּ בָּעֵגֶל “.
וְלִכְאוֹרָה מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין אִם נִמְנִים בְּתוֹךְ כְּלַל יִשְׂרָאֵל לְעֹנֶשׁ עַל הָעֵגֶל.
לִכְאוֹרָה, אִם לֹא יַעַבְדוּ אֶת הָעֵגֶל לֹא יֵעָנְשׁוּ.
וְיֵשׁ לְבָאֵר עַל פִּי הַמִּשְׁנָה בְּמַסֶּכֶת מַכּוֹת : “עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ שְׁלֹשָׁה עֵדִים יוּמַת הַמֵּת (דְּבָרִים יז, ו), אִם מִתְקַיֶּמֶת הָעֵדוּת בִּשְׁנַיִם, לָמָּה פָּרַט לְךָ הַכָּתוּב בִּשְׁלֹשָׁה?..
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
לֹא בָּא הַשְּׁלִישִׁי אֶלָּא לְהַחֲמִיר עָלָיו,
וְלַעֲשׂוֹת דִּינוֹ כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ.
וְאִם כֵּן עָנַשׁ הַכָּתוּב לַנִּטְפָּל לְעוֹבְרֵי עֲבֵרָה כְּעוֹבְרֵי עֲבֵרָה,
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה יְשַׁלֵּם שָׂכָר לַנִּטְפָּל לְעוֹשֵׂי מִצְוָה כְּעוֹשֵׂי מִצְוָה”.
זֹאת אוֹמֶרֶת כִּי עַל אַף שֶׁהַעד הַשְּׁלִישִׁי אֵינוֹ נִצְרָךְ וְהָעֵדוּת מִתְקַיֶּמֶת גַּם בִּלְעָדָיו, אִם הוּא נֶחֱשָׁב יַחַד עִם הַשְּׁנַיִם הָאֲחֵרִים דִּינוֹ כְּמוֹהֶם.
כָּךְ שֵׁבֶט לֵוִי עַל אַף שֶׁלֹּא חָטָא, אִם הָיָה נִמְנָה עִם הַחוֹטְאִים וְהָיָה נֶחֱשָׁב בִּכְלַל עַם יִשְׂרָאֵל , וְעַם יִשְׂרָאֵל חָטָא, הָיָה נֶעֱנַשׁ עִמָּהֶם.
וְלָכֵן עָלֵינוּ לְנַסּוֹת וּלְהִתְחַבֵּר כְּכָל הָאֶפְשָׁר לְאַנְשֵׁי טוֹב וְחֶסֶד .
וְכָךְ נֶאֱמַר בִּתְהִלִּים קיט : “חָבֵר אָנִי לְכָל אֲשֶׁר יְרֵאוּךָ וּלְשֹׁמְרֵי פִּקּוּדֶיךָ”.
מִכָּאן נִתָּן לִרְאוֹת אֶת הַשְׁפָּעַת הַחֶבְרָה בָּהּ הָאָדָם נִמְצָא.
לֹא רַק שֶׁמַּחְשַׁבְתִּית הָאָדָם מֻשְׁפָּע מֵהַחֶבְרָה, אֶלָּא גַּם סְגֻלִּית.
וְכָךְ רָאִינוּ בְּלֹט שֶׁלַּמְרוֹת שֶׁלֹּא נָהַג כְּאַנְשֵׁי סְדוֹם, הָיָה נֶהֱרַג יַחַד עִמָּם.
זוֹהִי אַחַת הַסִּבּוֹת לָגוּר בְּמָקוֹם בּוֹ קַיֶּמֶת חֶבְרָה טוֹבָה וַחֲזָקָה מִבְּחִינָה רוּחָנִית.
אִילָן הוּא חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה שֶׁשָּׁב בְּאֶמְצָעוּת פְּעִילוּת הַתְּשׁוּבָה בְּעִירוֹ תֵּל אָבִיב.
בַּתְּחִלָּה רָצָה אִילָן לְהִשָּׁאֵר בְּתֵל אָבִיב. בְּאֵזוֹר הַנּוֹחוּת שֶׁלּוֹ.
אַחַר זְמַן מְסֻיָּם הִגִּיעַ אִילָן לְהִתְיַעֵץ. הוּא חָשׁ שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לְהִתְקַדֵּם.
הוּא מִתְקַדֵּם וְנוֹפֵל שׁוּב וָשׁוּב. וְנָסוֹג לִנְקֻדַּת הַהַתְחָלָה.
הוּא חָשׁ שֶׁהוּא צָרִיךְ סְבִיבָה תּוֹמֶכֶת.
מֵחַד הוּא אֵינוֹ חֲרֵדִי עֲדַיִן. אַךְ מֵאִידָךְ הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְהִשָּׁאֵר בְּאֵזוֹר בּוֹ הוּא גָּר.
אַחֲרֵי לְבָטִים קָשִׁים, הֶחֱלִיט אִילָן לַעֲבֹר דִּירָה בְּתוֹךְ תֵּל אָבִיב לְאֵזוֹר דָּתִי יוֹתֵר וְקָרוֹב לָרַב.
הוּא נִכְנַס לָאַטְמוֹסְפֵרָה תּוֹמֶכֶת. וּלְפִי זְמַן מָה סִפֵּר שֶׁחַיָּיו הִשְׁתַּנּוּ מֵהַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה. הוּא חָשׁ שֶׁהוּא מַצְלִיחַ לְהִתְקַדֵּם כָּרָאוּי.
לְסִכּוּם: הִשְׁתַּדְּלוּ לְחַפֵּשׂ סְבִיבָה תּוֹמֶכֶת וְרוּחָנִית.
שַׁבַּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ
