בס”ד
שָׁלוֹם וּבְרָכָה.
בִּתְחִלַּת פָּרָשַׁת בְּחֻקּוֹתַי נֶאֱמַר “אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. וְנָתַתִּי גִּשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְכוּ’ ‘ “.
וּמֵבִיא רָשִׁ”י אֶת דִּבְרֵי חָזָ”ל : “אִם בְּחֻקּוֹתַי תֵּלְכוּ – שֶׁתִּהְיוּ עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה”.
זֹאת אוֹמֶרֶת כִּי כָּל הַבְּרָכוֹת הַבְּרָכוֹת שֶׁל הַפַּרְנָסָה וְהַשַּׁלְוָה יָחוּלוּ רַק אִם עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה.
לֹא דַּי בִּשְׁמִירַת מִצְווֹת לְבַד.
מַדּוּעַ?
מָה הַהֶבְדֵּל בֵּין לִהְיוֹת עָמֵל בַּתּוֹרָה לְבֵין לְקַיֵּם מִצְווֹת?
הַתְּשׁוּבָה הִיא כִּי הַהֶבְדֵּל נָעוּץ בַּגִּישָׁה.
בְּדִיּוּק כְּמוֹ הַהֶבְדֵּל בֵּין עוֹבֵד בַּמִּפְעָל לְבֵין הַבְּעָלִים.
הָעוֹבֵד מַגִּיעַ לָעֲבוֹדָה, וּבְתֹם יוֹם הָעֲבוֹדָה הוֹלֵךְ הַבַּיְתָה וְשׁוֹכֵחַ מֵהַמִּפְעָל.
לְעֻמָּתוֹ, בַּעֲלֵי הַמִּפְעָל חוֹשְׁבִים עַל הַמִּפְעָל כָּל הָעֵת.
מִי שֶׁרַק מְקַיֵּם מִצְווֹת, הֲרֵי הוּא חָשׁ כְּפוֹרֵעַ חוֹב.
אַךְ מִי שֶׁהוּא עָמָל בַּתּוֹרָה חָשׁ כִּי הַתּוֹרָה הִיא חַיֵּינוּ.
וּבְפִרְקֵי אָבוֹת נֶאֱמַר “כָּל הַמְקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה מַעֲבִירִים מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ”.
מִכֵּיוָן שֶׁהוּא מְשֻׁעְבָּד לַתּוֹרָה, וַעֲבוֹדָתוֹ הִיא לְפַרְסֵם אֶת ה’ בָּעוֹלָם. ה’ כִּבְיָכוֹל לוֹקֵחַ עָלָיו חָסוּת וְדוֹאֵג שֶׁיּוּכַל לַעֲבֹד בְּשַׁלְוָה.
אֵין מִי שֶׁהָפַךְ אֶת הַתּוֹרָה לְחַיָּיו, כְּמוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי.
שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה בִּמְעָרָה וְכִמְעַט לֹא אָכַל וְלֹא נֶהֱנֶה מֵהָעוֹלָם הַזֶּה. רַק מִלִּמּוּד הַתּוֹרָה.
זוֹֹ גַּם הַסִּבָּה שֶׁאָנוּ חוֹגְגִים כָּל כָּךְ בְּיוֹם הַהִלּוּלָא שֶׁלּוֹ דָּבָר שֶׁלֹּא מָצָאנוּ אֵצֶל תְּנָאִים אֲחֵרִים.
כִּי עַל רַבִּי שִׁמְעוֹן נֶאֱמַר “נַעֲשָׂה אָדָם” . הוּא הִגִּיעַ לְתַכְלִית הַבְּרִיאָה.
הוּא הֵבִין וְחַי בְּאֹפֶן שֶׁהַתּוֹרָה הִיא חַיֵּינוּ.
הַתּוֹרָה בָּעֲרָה בּוֹ. וְלָכֵן זָכָה לְסוֹדוֹת הַתּוֹרָה.
יֵשׁ כָּאן הוֹרָאַת דֶּרֶךְ גַּם כְּלַפֵּי הַיַּחַס לַתּוֹרָה וְלַמִּצְווֹת.
אַךְ גַּם כְּלַפֵּי תְּחוּמִים נוֹסָפִים.
גַּם בַּבַּיִת עַצְמוֹ יֵשׁ יַחַס שׁוֹנֶה.
הַרְבֵּה פְּעָמִים הַנָּשִׁים מִתְלוֹנְנוֹת כִּי הַבְּעָלִים אֵינָם מַשְׁקִיעִים. וְהַבְּעָלִים אֵינָם יוֹדְעִים מָה הַנָּשִׁים רוֹצוֹת מֵהֶם.
לְמָשָׁל הַמִּקְרֶה שֶׁל שִׁמְעוֹן וּמַרְגָּלִית.
שִׁמְעוֹן סִפֵּר כִּי אִשְׁתּוֹ מַרְגָּלִית כּוֹעֶסֶת עָלָיו וְהוּא אֵינוֹ מֵבִין מַדּוּעַ.
הֶעֱלֵינוּ אֶת מַרְגָּלִית עַל הַקַּו . וְהִיא סִפְּרָה כִּי שִׁמְעוֹן לֹא מַשְׁקִיעַ בַּזּוּגִיּוּת.
שִׁמְעוֹן קָפַץ מִיָּד וְהֵחֵל לְמַנּוֹת אֶת מִסְפַּר הַפְּעָמִים בָּהֶם הִשְׁקִיעַ וְעָשָׂה כָּךְ וְכָךְ.
מַרְגָּלִית נִסְּתָה לְהַסְבִּיר כִּי הוּא לֹא מַשְׁקִיעַ . לַמְרוֹת הַדֻּגְמָאוֹת שֶׁשִּׁמְעוֹן הֵבִיא.
אַךְ הִיא לֹא הִצְלִיחָה לָשִׂים אֶת הָאֶצְבַּע עַל הַנְּקֻדָּה.
עַד שֶׁשָּׁאַלְתִּי מִי נוֹשֵׂא בָּאַחְרָיוּת לַתִּפְעוּל שֶׁל הַזּוּגִיּוּת.
כָּאן קָפְצָה מַרְגָּלִית וְאָמְרָה כִּי זוֹהִי בְּדִיּוּק הַנְּקֻדָּה. הִיא חָשָׁה שֶׁהָאַחְרָיוּת עָלֶיהָ בִּלְבַד.
אָמְנָם שִׁמְעוֹן גַּם עוֹשֶׂה פֹּה וָשָׁם דְּבָרִים לְמַעַן הַזּוּגִיּוּת. אַךְ הַתְּחוּשָׁה הִיא שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אוֹתָם בְּהִתְנַדְּבוּת וְאֵינוֹ חָשׁ כִּי הָאַחְרָיוּת לְזוּגִיּוּת טוֹבָה מֻטֶּלֶת גַּם עָלָיו.
מַרְגָּלִית אֵינָהּ רוֹצָה שֶׁשִּׁמְעוֹן יַעֲשֶׂה אֶת הַדְּבָרִים בְּאֹפֶן טֶכְנִי. אֶלָּא שֶׁיָּחוּשׁ שֶׁזּוֹהִי אַחְרָיוּתוֹ בְּדִיּוּק כָּמוֹהָ.
וְאוֹתוֹ דָּבָר גַּם לְגַבֵּי הַיַּחַס לַיְּלָדִים הַטִּפּוּל בָּהֶם וְחִנּוּכָם.
מַרְגָּלִית לֹא חָשָׁה שֶׁשִּׁמְעוֹן מֵבִין שֶׁהַיְּלָדִים הֵם יְלָדִים שֶׁל שְׁנֵיהֶם.
הִיא חָשָׁה שֶׁהָאַחְרָיוּת עָלֶיהָ וְהוּא רַק מְסַיֵּעַ לָהּ.
כָּעֵת שִׁמְעוֹן מֵבִין אֶת הַנּוֹשֵׂא.
אַךְ הַדֶּרֶךְ לְשִׁנּוּי הַגִּישָׁה עֲדַיִן אֲרֻכָּה.
שַׁבַּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ
