פרשת במדבר
ההבדל בין עץ הארז לפרי התמר
בפרשתנו הקב”ה מצוה לקרב את שבט לוי לפני אהרן בכדי שיחנכם בעבודת המקדש שנאמר (פ”ג פ’ ו) הַקְרֵב אֶת מַטֵּה לֵוִי וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ לִפְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְשֵׁרְתוּ אֹתוֹ.
במדרש רבה נדרש על הקרבת הלויים לפני אהרן: צדיק “כתמר” יפרח “כארז” בלבנון ישגה.
וצריך ביאור מדוע צדיק נדמה לעץ התמר, מה מיוחד בו, ומדוע שבט לוי נדמה לכך?
התשובה היא שיש שני מיני צדיקים.
יש צדיק שהוא טרוד תדיר בדביקות ובעבודתו הקדושה, אבל רק בינו לבין עצמו מבלי שיטרח כלל להשפיע מצדקותו גם על הזולת. צדיק כגון זה נמשל ל״ארז״ שהוא אילן גדול וכביר, אבל אינו נותן פירות. כך גם צדיק זה גדול בתורה ובעבודתו לעצמו מבלי לנקוף אצבע כדי להרבות עוד צדיקים בעולם.
מאידך יש צדיק אחר שנמשל ל״תמר״, אשר הוא גם גבוה וכביר וגם מפריח פרי, כן גם הוא פורח ומפריח אחרים, מביא אנשים לידי תשובה ומקרבם אל אביהם שבשמים.
הארז בלבנון אינו אלא בבחינת ״ישגה” שהוא משגשג רק בשביל עצמו, ואילו התמר הוא בבחינת ״יפרח״, שהוא פורח ומשפיע טובה לעולם.
שבט לוי, אף שהיו עוסקים בתורה ובעבודה בכל זאת היו כתמר, שהיו מורים את תורת ד׳ לאחרים ״יורו משפטיך ליעקב ותורתן לישראל״ וקירבו את הבריות למקום, ״אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. (מעיינה של תורה).
שלמה המלך אומר במשלי פ”ט פ”יב) אִם חָכַמְתָּ חָכַמְתָּ לָּךְ….
משל למה הדבר דומה לשני בני אדם אחד עשיר ואחד עני והיה העשיר אומר לעני כמה כסף וזהב יש לי, כמה פרדסים וגינות יש לי, כמה נכסים יש לי, והיה העני עונה ומה הנאה יש לי בזה. כך הקב”ה משיב לחכמים שמחכימים ועוסקים בתורה מה הנאה יש לי כל זמן שאינכם מזכים את הרבים.
וכך מרן הגר”ע יוסף זצ”ל היה אומר בדרשותיו, שאחרי מאה ועשרים של האדם, יאמר לו הקב”ה מה עשית, יאמר לו ישבתי ועסקתי בתורה, יאמר לו הקב”ה “אם חכמת חכמת לך” זה בשבילך עשית, אבל מה עשית בשבילי היכן זיכוי הרבים.
