אור החיים הקדוש פרשת בחוקותי

בס”ד

שָׁלוֹם וּבְרָכָה

אוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ לְפָרָשַׁת בְּחֻקּוֹתַי.

בִּפְתִיחַת פָּרָשַׁת בְּחֻקּוֹתַי בְּאֹפֶן חָרִיג מֵבִיא אוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ 42 פֵּרוּשִׁים עַל הַפָּסוּק “אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלְכוּ”.

הָרֶקַע לַדָּבָר חָרִיג זֶה מוֹפִיעַ בְּסֵפֶר שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, לִמְקֻבָּל הָרַב מֹשֶׁה יָאִיר וִישְׁטוֹק זצ”ל וְכֹה דְּבָרָיו :
הַסִּפּוּר הַזֶּה שָׁמַעְתִּי מֵהָרַב הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי יִשְׂרָאֵל יִצְחָק רַיְזְמָן (שְׁלִיטָ”א), וְהוּא שָׁמַע סִפּוּר זֶה מִמּוֹרֵנוֹ הַגָּאוֹן רֹאשׁ הַמְּקֻבָּלִים רַב חַיִּים שָׁאוּל דְּוֶויְק זצ”ל, בַּעַל הַמְּחַבֵּר אֵיפָה שְׁלֵמָה עַל אוֹצְרוֹת חַיִּים למהרח”ו זצ”ל, וְהָרַב דְּוֶויְק שָׁמַע הַסִּפּוּר הַזֶּה מִמּוֹרוֹ הָרַב ר’ מָרְדְּכַי זצ”ל, שֶׁהָיָה רַב בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁבַּעַל הָאוֹר הַחַיִּים הָיָה רַב שָׁמָּה.
וְכֹה סִפֵּר : בַּעַל אוֹר הַחַיִּים הָיָה אֻמַּן יָד בִּשְׁזִירַת חוּטֵי זָהָב, וְהִרְוִיחַ כֶּסֶף רַב בַּעֲבוֹדָה שֶׁל שָׁעוֹת בְּיוֹם, הוּא הִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט, וְאֶת הָעֹדֶף הוֹצִיא לְבַעֲבוּר הַחְזָקַת יְשִׁיבָתוֹ.
מִנְהָגוֹ הָיָה כִּי הָיָה מְחַלֵּק בְּכָל סוֹף שָׁבוּעַ חַלּוֹת וּבָשָׂר אֶל הֲתַלְמִידֵי חֲכָמִים, הָיָה קוֹנֶה שׁוֹר קָטָן שְׁחָטוֹ וְחִלֵּק בְּשָׂרוֹ לִכְבוֹד שַׁבָּת.
הָעֲיָרָה הָיְתָה קְטַנָּה וּמִמֵּילָא הָיְתָה הַשְּׁחִיטָה זְעִירָה. וּפַעַם אַחַת נִטְרְפוּ כָּל הַבְּהֵמוֹת וְכָל הָעֲיָרָה נִשְׁאֲרָה מִבְּלִי בָּשָׂר עַל שַׁבָּת.
שָׁמַע גְּבִיר אֶחָד בַּעַל בְּעַמָּיו כִּי הַשּׁוֹר שֶׁשָּׁחַט בַּעַל האו”ח יָצְתָה בְּכַשְׁרוּת, וּבְכֵן קָם וְהָלַךְ אֶל הָרַב, וּבִקְּשָׁהוּ שֶׁיִּתֵּן לוֹ מָנָה שֶׁל בָּשָׂר עֲבוּר כְּבוֹד שַׁבָּת.
הָרַב עָנָהוּ: כִּי הַבָּשָׂר הֵם מְיֹעָדִים אַךְ וְרַק עֲבוּר הת”ח הָעֲנִיִּים שֶׁבְּעִיר, וְאֵין בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לְהַשְׁאִיר אֵיזֶה ת”ח מִבְּלִי בָּשָׂר עַל שַׁבָּת. בְּאֶמְצַע הַדּוּ שִׂיחַ נִכְנַס ת”ח אֶחָד, והאו”ח הוֹשִׁיט לוֹ מָנָה שֶׁל בָּשָׂר. הִתְקַצֵּף הַגְּבִיר וְאָמַר “מָה תַּלְמִיד חָכָם הוּא זֶה?” הָרַב לֹא הֵגִיב עַל זֶה מְאוּמָה וְשָׁתַק.

בַּלַּיְלָה חָלַם לְהָרַב אֵיךְ שֶׁבַּשָּׁמַיִם מַקְפִּידִים מְאֹד עָלָיו עַל אֲשֶׁר שָׁמַע זִילוּתָא דת”ח וְלֹא מָחָה עַל זֶה. וּבְכֵן הוֹצִיאוּ פְּסַק דִּין כִּי עָלָיו לִסְבֹּל עֹל גָּלוּת מֶשֶׁךְ שָׁנָה אַחַת. מֵחֲמַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לֹא עָזַב האו”ח אֶת מְקוֹמוֹ, וּבְמוֹצַ”שׁ תֶּכֶף אַחַר הַהַבְדָּלָה אָרַז אֶת חֲפָצָיו וְיָצָא לַגּוֹלָה.
בִּהְיוֹתוֹ בַּגּוֹלָה עָבַר עַל אֵיזֶה שָׂדֶה, בְּיוֹם שִׁשִּׁי בְּשַׁבָּת. וְיָשַׁב לָפוּשׁ תַּחַת צִלּוֹ שֶׁל אִילָן. מַחְשְׁבוֹתָיו הָיוּ שְׁקוּעוֹת בַּתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ פָּרָשַׁת בְּחֻקּוֹתַי, וְחִדֵּשׁ אָז מ”ב אֳפָנִים עַל הַפָּסוּק “אִם בְּחֻקּוֹתַי”. אַחַר חַדְּשׁוּ הַתּוֹרָה נִכְנַס הָעִירָה לִפְנוֹת עֶרֶב. וְהָלַךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. אַחַר הַתְּפִלָּה נִגַּשׁ אֵלָיו אִישׁ מְכֻבָּד וּבִקְּשָׁהוּ שֶׁיִּשְׁבֹּת שָׁבָתוֹ אֶצְלוֹ. הָרַב הִסְכִּים וְהָלַךְ אִתּוֹ לִסְעוּדַת לֵיל שַׁבָּת. אַחַר הַסְּעוּדָה קֹדֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן אָמַר בַּעַל הַבַּיִת לְהָאוֹרֵח כִּי בִּרְכַּת הַמָּזוֹן נְבָרֵךְ אֵצֶל הָרַב דְּמָתָא. כִּי הוּא אִישׁ קָדוֹשׁ וְשׁוֹמֵעַ תּוֹרָה מִמְּתִיבְתָּא דִּרְקִיעַ.
בַּעַל הַבַּיִת וְהָאוֹרֵחַ בָּאוּ לְבֵית הָרַב דְּמָתָא. בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהָיָה מֵחֲשׁוּבֵי הָעֵדָה הִתְיַשֵּׁב עַל יְמִינוֹ שֶׁל הָרַב, וּבַעַל אוה”ח שֶׁהָיָה מְלֻבָּשׁ כְּ”אָרְחֵי פָּרְחֵי” כְּאִישׁ הֵלֶךְ, יָשַׁב לְסוֹף הַשֻּׁלְחָן. בְּסוֹף הַסְּעוּדָה קֹדֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, הִתְלַהֵב הָרַב דְּמָתָא וְהִגִּיעַ לְהִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת וְעָשָׂה עֲלִיַּת נְשָׁמָה, כְּשֶׁחָזְרָה רוּחוֹ אֵלָיו הִתְחִיל לוֹמַר תּוֹרָה מָה שֶׁשָּׁמַע בְּפָמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה. וְאָמַר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה אֳפָנִים עַל פָּסוּק אִם בְּחֻקֹּתַי, וְסִיֵּם כִּי תּוֹרָה זוֹ חִדֵּשׁ הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי חַיִּים בֶּן עָטָר.
בַּעַל אוה”ח עָנָה עַל זֶה, “כֵּן אָמַר חַיִּים בֶּן עָטָר”.
הִתְכַּעֵס הָרַב דְּמָתָא וְהִתְקַצֵּף עַל חֻצְפַּת הַהֵלֶךְ, הוּא – הָרַב דְּמָתָא אָמַר זֹאת הַתּוֹרָה בְּשֵׁם אִישׁ קָדוֹשׁ ר’ חַיִּים, וְהוּא הַהֵלֶךְ קְרָאוֹ חַיִּים מִבְּלִי שׁוּם תֹּאַר.
הַבַּעַל הַבַּיִת הִשְׁתִּיק אֶת הָרַב דְּמָתָא וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּמְחֹל לְאִישׁ הַהֵלֶךְ שֶׁהוּא אוֹרֵחַ שֶׁלּוֹ. נָחָה רוּחוֹ שֶׁל הָרַב דְּמָתָא. בֵּרְכוּ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְהָלְכוּ לְבֵיתָם.

לִסְעוּדַת שַׁבָּת שֶׁל הַיּוֹם, סְעוּדָה שְׁנִיָּה, חָזַר הַדָּבָר וְנִשְׁנָה. הָלְכוּ בעה”ב וְהָאוֹרֵחַ לְבֵית הָרַב דְּמָתָא. הָרַב עָשָׂה עֲלִיַּת נְשָׁמָה, וְאָמַר תּוֹרָה דְּשָׁמַיִם, וְסִיֵּם כְּמוֹ אֶמֶשׁ “כָּךְ אָמַר הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי חַיִּים בֶּן עָטָר”. וּבַעַל הָאוֹר הַחַיִּים סִיֵּם אַחֲרָיו “כֵּן אָמַר חַיִּים בֶּן עַטַר”. שׁוּב נִתְרַגֵּשׁ הָרַב דְּמָתָא, וּבְקֹשִׁי רַב הִשְׁתִּיקוֹ הַבַּעַל הַבַּיִת וְחָזְרוּ לְבֵיתָם.

לְאַחַר הַצָּהֳרַיִם לְעֵת סְעוּדָה שְׁלִישִׁית, הָלְכוּ שׁוּב לְבֵית הָרַב דְּמָתָא, וְשׁוּב כִּדְאֶתְמוֹל הָרַב אָמַר י”ד אֳפָנִים וְסִיֵּם זֹאת בְּשֵׁם הַקָּדוֹשׁ רַבִּי חַיִּים, וְהָאוֹרֵחַ עָנָה לְאַחֲרָיו חַיִּים בֶּן עַטַר מִבְּלִי שׁוּם תֹּאַר. עַתָּה לֹא הוֹעִילוּ עוֹד מָה שֶׁהַבַּעַל הַבַּיִת בִּקֵּשׁ עֲבוּר אוֹרְחוֹ. כִּי זֶה בִּזָּיוֹן לְאִישׁ קָדוֹשׁ בִּזָּיוֹן הַתּוֹרָה וְאֵינוֹ יָכֹל לִמְחֹל עַל כְּבוֹד אִישׁ קָדוֹשׁ כְּמוֹ רַבִּי חַיִּים בֶּן עָטָר. וּלְפִיכָךְ צִוָּה עַל מְשַׁמְּשׁוֹ לְהַכְנִיס אֶת הַהֵלֶךְ לַחֲדַר הָאֲסוּרִים שֶׁל הַקְּהִלָּה, וּלְמוֹצַ”שׁ יְעַיֵּן מָה יַעֲשֶׂה בְּדִינוֹ.
לִפְנוֹת עֶרֶב נִתְעוֹרְרָה רוּחַ סְעָרָה וְעַזָּה מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים. עַד שֶׁכָּל הָעִיר עָמְדָה עַל סַכָּנוֹת נְפָשׁוֹת מַמָּשׁ. וְאַנְשֵׁי הָעִיר בָּרְחוּ אֶל בֵּית הָרַב דְּמָתָא, לִשְׁאֹל מָה פֵּשֶׁר דְּבַר הַסְּעָרָה הַנּוֹרָאָה הַזּוֹ שֶׁפָּרְצָה לְפֶתַע, אֲשֶׁר עֲלוּלָה לְהַחֲרִיב אֶת כָּל הָעִיר כֻּלָּהּ. הָרַב דְּמָתָא עָשָׂה עֲלִיַּת נְשָׁמָה, וְשָׁאַל פֵּשֶׁר הַדָּבָר, עָנוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, כִּי זוֹהִי עֹנֶשׁ עַל מָה שֶׁאִישׁ קָדוֹשׁ כְּמוֹ רַבִּי חַיִּים בֶּן עָטָר כָּלוּא בְּבֵית הָאֲסוּרִים שֶׁלְּךָ. וְאֵין הַגֵּיהִנֹּם יוּכַל לְהִפָּתַח, וְאֵין הָרְשָׁעִים יְכוֹלִים לְהִכָּנֵס אֶל הַגֵּיהִנֹּם כָּל עוֹד שֶׁבַּעַל אוה”ח הוּא נִמְצָא אָסוּר. וּכְשֶׁתּוֹצִיאוּ אוֹתוֹ תִּשְׁקֹט הָרַעַשׁ. וְאַגַּב זֶה, אָמְרוּ לְהָרַב מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁיֹּאמַר לְהָרַב בַּעַל אוֹר הַחַיִּים, כִּי בְּזֶה שֶׁהָיָה אָסִיר כָּאן אֵיזֶה שָׁעוֹת מִסְפָּר קִבֵּל כְּבָר עָנְשׁוֹ בְּמִשְׁקָל הַשָּׁוֶה שֶׁל שָׁנָה אַחַת גָּלוּת, וּבְכֵן כְּבָר יוּכַל לַחֲזֹר לְבֵיתוֹ. בַּעַל אוֹר הַחַיִּים שָׂם לֵב לִדְבָרָיו וְחָזַר לְעִירוֹ.
עַד כָּאן הַסִּפּוּר

לְהַלָּן הַפֵּרוּשׁ הָרִאשׁוֹן : ” אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלְכוּ וְגוֹ’. בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים אָמְרוּ זַ”ל יָכוֹל אֵלּוּ הַמִּצְוֹת כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְאֶת מִצְוֹתַי וְגו’ הֲרֵי הַמִּצְוֹת אֲמוּרוֹת . מָה אֲנִי מְקַיֵּם אִם בְּחֻקֹּתַי לִהְיוֹת עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה ע”כ,
וְטַעַם שֶׁקָּרָא הַכָּתוּב עֲמַל הַתּוֹרָה חֻקָּה, לְצַד שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִצְוָה אֲפִלּוּ לִלְמֹד דְּבָרִים שֶׁלְּמָדָם פַּעֲמַיִם וְג’ וְהֵם נְטוּעִים אֶצְלוֹ, כִּי חֵפֶץ ה’ בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה חֻקָּה חָקַק .
וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זַ”ל (קֹהֶלֶת רַבָּה פ”ג) כִּי לְטַעַם שֶׁיִּלְמֹד הָאָדָם תּוֹרָה בְּחֵשֶׁק תָּמִיד גָּזְרָה חָכְמָתוֹ יִתְבָּרֵךְ שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם לוֹמֵד וְשׁוֹכֵחַ,

וְטַעַם אָמְרוֹ חֻקֹּתַי לְשׁוֹן רַבִּים, יִרְמֹז לב’ תּוֹרוֹת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה,

וּמָסֹרֶת הַתֵּבָה לְשׁוֹן יָחִיד שֶׁאֵין וָא”ו בֵּין קוּ”ף לְתָי”ו, לוֹמַר כִּי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הִיא כְּלוּלָה בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשָׁם בִּנְיָנָהּ.
עוֹד רָמַז בְּאָמְרוֹ חֻקֹּתַי לְשׁוֹן רַבִּים עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (יְהוֹשֻׁעַ א, ח) וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, שֶׁצָּרִיךְ לִקְבֹּעַ עִתִּים בַּתּוֹרָה בְּיוֹם וּבַלַּיְלָה, וְהַמָּסֹרֶת לְשׁוֹן יָחִיד כִּי ב’ הָעִתִּים הֵם בְּיוֹם אֶחָד:”

אוֹר הַחַיִּים מְבָאֵר כִּי לִמּוּד הַתּוֹרָה נִקְרָא חֻקָּה . מִשּׁוּם שֶׁאֵין הָעִנְיָן רַק לִלְמֹד עַד שֶׁיּוֹדֵעַ. אֶלָּא לַחֲזֹר וְלִלְמֹד שׁוּב וָשׁוּב.

וְקָרָא לָזֶה חֻקּוֹתַי לְשׁוֹן רַבִּים, כְּדֵי לִרְמֹז עַל שְׁתֵּי הַתּוֹרוֹת. שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה.
וְנִכְתַּב חֻקָּתִי לְשׁוֹן יָחִיד לְרַמֵּז שֶׁהֵם אַחַת.

וְכֵן אָמַר חֻקּוֹתַי לְרַמֵּז עַל “יוֹם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ”.
שֶׁיֵּשׁ לִלְמֹד אֶת הַתּוֹרָה בְּיוֹם וּבַלַּיְלָה. שֶׁנֶּאֱמַר “וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה”.
וְנִכְתַּב בִּלְשׁוֹן יָחִיד כִּי שְׁנֵיהֶם בִּימָמָה אַחַת.

שַׁבַּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ

וְכַאֲשֶׁר תָּקוּם מִן הַסֵּפֶר -
תְּחַפֵּשֹ בַּאֲשֶׁר לָמַדְתָּ אִם יֵשׁ בּוֹ דָבָר אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמוֹ.

תובנה לחידוש תורה

מהי ההליכה בחוקות ה’

שתפו עם החברים