פרשת עקב
ישועה ורפואה מה’ יתברך
נאמר בפרשתנו, וְהֵסִ֧יר ה’ מִמְּךָ֖ כָּל־חֹ֑לִי וְכָל־מַדְוֵי֩ מִצְרַ֨יִם הָרָעִ֜ים אֲשֶׁ֣ר יָדַ֗עְתָּ לֹ֤א יְשִׂימָם֙ בָּ֔ךְ וּנְתָנָ֖ם בְּכָל־שֹׂנְאֶֽיךָ:
מובא בספר משיח ה’ (דף עא ע”ג, לרב יוסף מונטיקיו מסלוניקי) בשם מדרש ששמע, שאירע מעשה למשה רבינו עליו השלום שהיה לו כאב שינים עד ששאל את פי הקב”ה מה רפואתו לחוליו, ואמר לו ה’ יתברך קח לך עשב פלונית והנח אותו עליו ותתרפא, וכך היה.
ושוב פעם שנית חלה מרע”ה אותו חולי עצמו ולא שאל את פי ה’ אלא הלך מעצמו ולקח מאותו עשב וישם בפיו ולא ריפא אותו. שאל משה את הקב”ה טעמו של דבר והשיב לו וכי העשב הוא המרפא אני הוא המרפא – ואומר לעשב שירפא. עניין זה רמוז בפסוק (פרשת בשלח פ”טו פ”כו) ויֹּאמֶר֩ אִם־שָׁמ֨וֹעַ תִּשְׁמַ֜ע לְק֣וֹל ה’ אֱלֹהֶ֗יךָ וְהַיָּשָׁ֤ר בְּעֵינָיו֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְהַֽאֲזַנְתָּ֙ לְמִצְוֹתָ֔יו וְשָׁמַרְתָּ֖ כָּל־חֻקָּ֑יו כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה אֲשֶׁר־שַׂ֤מְתִּי בְמִצְרַ֙יִם֙ לֹא־אָשִׂ֣ים עָלֶ֔יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י ה’ רֹפְאֶֽךָ: שמא תאמר אני בקי בעשבים המרפאים ואם אשים עליך מחלה אין אתה ירא כי תרפא אתה בעצמך את מחלתך על ידי העשבים שאתה מכיר ויודע, על זה בא התורה ואומרת לא יעלה דבר זה בלבך כי צריך שתדע כי אני ה’ רופאך ולא העשב מרפא רק אם ה’ יאמר לעשב שירפא.
על פי זה כתב בספר אברהם אנכי (ח”א פרשת עקב דף קס ע”ב, לרב הגאון ר’ אברהם פאלאג’י בנו של ר’ חיים פאלאג’י) שזה מה שכתבה כאן התורה בפרשתנו “והסיר ה’ ממך כל חולי”. ה’ יתברך הוא המסיר ולא הסם המרפא ולא התרופות שהחולה נוטל, ואם ה’ לא אמר להם שירפאו, שווא עמלו הרופאים והסממנים. החידוש הוא כל חולי וכל מדוי מצרים הרעים שכבר החולה יודע מה רפואתם – כמו משה רבינו שידע מניסיון קודם משנים שעברו איזה עשב מרפא את השיניים – בכל זאת אין בהם מועיל והעיקר תלוי “והסיר ה’ ממך”…
בספר הילולא רבה בקונטרס ישועות יעקב, רמז על פי מה שאמרו בגמרא בבא בתרא (קטז.) דרש ר’ פנחס בר חמא: כל שיש לו חולה בתוך ביתו, ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים, ורמוז בראשי תיבות “ממך כל חולי”, חכם, וסופי תיבות “ילך”, כלשון חכמים ילך אצל חכם.
דוד המלך אומר בתהלים (פ”קיב פ”ט) פִּזַּ֤ר נָ֮תַ֤ן לָאֶבְיוֹנִ֗ים צִ֭דְקָתוֹ עֹמֶ֣דֶת לָעַ֑ד, פִּזַּ֤ר בגימטרייה “רופא”, רמז שכשם שמביא אדם רופא לרפא אותו מחוליו, כן צריך לפזר ממונו לצדקה לרפואת גופו ונפשו רפואה רוחנית וגשמית וכמו שכתוב וצדקה תציל ממות (משלי י’ ב).
