מעלת נרות החנוכה

ברמב”ם (הלכות מגילה וחנוכה פרק ג הלכה א – ג) מובא מה שקרה בזמן החשמונאים – שבבית שני כשמלכות יון גזרו גזרות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות. וצר היה לישראל מאד מפניהם ולחצום לחץ גדול עד שריחם עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם. וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם והעמידו מלך מן הכוהנים וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני. 

וכשגברו ישראל על אויביהם ואבדום בחמשה ועשרים בחדש כסלו היה ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור. 

ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת הימים האלו שתחילתן מליל חמשה ועשרים בכסלו “ימי שמחה והלל ומדליקים בהן הנרות בערב” על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות להראות ולגלות הנס. וימים אלו הן הנקראים חנוכה והן אסורים בהספד ותענית כימי הפורים, והדלקת הנרות בהן מצוה מדברי סופרים כקריאת המגילה. 

מבואר בדברי הרמב”ם שני מאורעות גדולים שאירעו בזמן החשמונאים א. ניצחון המועטים על המרובים ב. נס פך השמן. גדולי הדורות הקשו מדוע א”כ עיקר ציון נס חנוכה מתבטא בהדלקת נרות חנוכה לזכר פך השמן ואילו הציון לזכר המלחמה נעשה רק בהודיה בתפילה, שהוא נס לא פחות חשוב ולכאורה אף יותר גדול מנס פך השמן?

המהר”ל בספרו נר מצוה (חלק ב ע’ פ) מבאר שבאמת קבעו זכר לנס המלחמה אלא היות ולא הייתה הוכחה ברורה שזהו נס, משום שהיה אפשר לתלות את הניצחון בדרכי הטבע כגון שהמעטים היו חזקים והכירו טוב את האזור של המלחמה וכדומה, אבל בנס הנרות ראו כולם את ההשגחה. לכן קביעת החנוכה הייתה על המלחמה אבל היות והנס לא היה גלוי תיקנו את מצוות ההדלקה על נס השמן שזה היה הגילוי של הנס בבירור.

לכן הדין הוא שמי ששכח על הניסים בברכת המזון כשמגיע להרחמן אומר הרחמן הוא יעשה לנו נסים וכו’, ואף שאסור להתפלל שיעשה לנו נס מ”מ נס המלחמה כמו בחנוכה שהוא נס בגדר הטבע מותר לבקש והיות ולא היה הנס מוכח, וכ”כ עיין בשערי תשובה (או”ח סי’ קפז ד).

המבט לחיים הוא שאמנם הבורא יתברך עושה לנו ניסים גלויים שיראו בעליל את ההשגחה – אך מאידך עלינו ללמוד מניסים אלו שכל החיים הם בדרך נס.

ומעבר לכך צריך לומר כי חז”ל תיקנו בחנוכה זכר לנס פך השמן ולא זכר לניצחון במלחמה כי צריך לזכור כי העיקר הוא המישור הרוחני ולא המישור הגשמי. הניצחון במלחמה היה לאותה תקופה בלבד – מלכות יון חדלה מלהיות ומלכות הרומאים התחילה לשלוט על העולם, אבל המלחמה במישור הרוחני נמשכת עד היום הזה ועל ידי נרות חנוכה אנו זוכרים שצריך להמשיך להלחם תמיד!

וְכַאֲשֶׁר תָּקוּם מִן הַסֵּפֶר -
תְּחַפֵּשֹ בַּאֲשֶׁר לָמַדְתָּ אִם יֵשׁ בּוֹ דָבָר אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמוֹ.

תובנה לחידוש תורה

המבט לחיים הוא שאמנם הבורא יתברך עושה לנו ניסים גלויים שיראו בעליל את ההשגחה – אך מאידך עלינו ללמוד מניסים אלו שכל החיים הם בדרך נס.

שתפו עם החברים