בפרשתינו מסופר כאשר יעקב נפטר, חששו האחים לנקמת יוסף על כל הרעה שעשו לו, ולכך פנו אל יוסף בבקשה שימחל להם על כל מה שעשו לו. יוסף מצידו עונה להם כי אין להם ממה לחשוש ואדרבה הקב”ה חשבה לטובה להחיות עם רב.
והנה כשמתבוננים בדבריו של יוסף רואים כי הוא מקדים לומר להם: “אל תיראו כי התחת אלוקים אני”, ביטוי זה מזכיר לנו את תגובתו של יעקב לרחל בשעה בה ביקשה מיעקב “הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי” ויעקב ענה לה במטבע לשון דומה לשל יוסף – “התחת אלוקים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן”, אכן כלפי חוץ נראה כי התגובה דומה אך בעומק הדברים ישנו הבדל מהותי הנותן לנו קריאת כוון ודרך סלולה איך ראוי לנו להגיב בסיטואציות שונות בפרט בתוך הבית פנימה.
רחל אמנו נמצאת במצוקה גדולה, היא מצפה לילדים שיעמידו את בית ישראל ובנתיים רק ללאה אחותה יש ילדים. היא מצפה כי בעלה יתמוך בה, יתפלל עליה אך יעקב עונה לה בתגובה קשה וביקורתית. חז”ל ביטאו זאת במילים ספורות: “אמר לו הקב”ה: כך עונין את המעיקות”, כלומר חז”ל הבינו שיעקב נתבע על כך שלא הגיב בצורה הנכונה למצב הנפשי בו רחל הייתה.
המדרש ממשיך בדבריו של הקב”ה ליעקב: “חייך שבניך עתידים לעמוד לפני בנה” וזהו מה שאנו רואים בפרשיות אלו איך כל האחים עומדים לפני יוסף.
ובפרשתנו מגלים אנו מהו אותו המעמד כשעמדו האחים לפני יוסף. ולכן כשאמר יוסף: ” אל תיראו כי התחת אלהים אני”, כלומר בדבריו של יוסף לאחיו יש תיקון לתגובתו של יעקב לרחל ולא לחינם הלשון היא אותה לשון. האחים בדומה לרחל נמצאים במצוקה גדולה, הם פוחדים מנקמתו של יוסף וכאן החשש הוא גדול יותר משום שהאחים פעלו במודע להרע ליוסף והתגובה הטבעית של כל אחד אחר היא לנצל את מעמדו ולהעניש אותם על כל הסבל שנגרם לו במשך כל השנים, אך יוסף הצדיק רוח אחרת עמו, ראשית הוא מרגיע אותם: “אל תיראו”, אין לכם מה לפחד, יתר על כך הוא מבין שאין הוא אחראי להענישם – “התחת אלוקים אני” – אף אם הם פעלו עוולה אין זה מתפקידו להעמידם על מקומם, הקב”ה יעשה הטוב בעיניו.
יוסף לא מסתפק בכך אלא מוסיף את ההסתכלות הנצחית באומרו לאחים : “אתם חשבתם עלי רעה, אלוקים חשבה לטובה… להחיות עם רב”, ולסיום יוסף חוזר ואומר להם: “אל תיראו אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם” והפסוק חותם: “וינחם אותם וידבר על ליבם” – יוסף מגדיל לעשות ולא עוזב אותם עד שרואה אותם מתנחמים וכי דבריו מתיישבים על ליבותיהם.
יוסף הצדיק סלל לנו דרך יהודית אמונית היאך להגיב ולפעול כאשר רואים אצל השני מצוקה קשה, הטחת ביקורת ועלבונות לא יחזקו את הקשר ולא יוסיפו שלום בעולם, תפקידנו דבר ראשון להרגיע את השני, לאחר מכן להבהיר לעצמינו ולו שאף אם פגע בנו אנו לא אחראים להעמידו על מקומו וה’ יעשה הטוב בעיניו, ולהאמין כי אף אם השני חשב לעשות לי רעה הקב”ה מגלגל את הכל לטובה, ולבסוף אם יש אפשרות גם לנחמו ולהרגיעו נתעלה אדם זה למעלת יוסף הצדיק.
אכן יש להדגיש כפי שנראה מהפסוקים כי תגובתו של יוסף באה לאחר ניסיון האחים לפייסו ולקבל את סליחתו, וכאשר האחד מבקש את השלום גם השני יכול להתעלות על עצמו כמים הפנים לפנים. אך כאשר האחד בא בביקורת ורצונו ליצור חומה מבדילה, קשה הרבה יותר לשני להשלים.
