פרשת נח זהירות שלא לגזול

פרשת נח

זהירות שלא לגזול

נאמר בפרשתו “וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס…”
במדרש הגדול בראשית (פרשת נח פרק ו פסוק יא) על המילים “ותמלא הארץ חמס” – שהיו פושטין ידיהן בגזל. ועליהן הוא אומר גבולות ישיגו עדר גזלו וירעו, חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה (איוב כד, ב – ג), שהיה היתום מקבץ פרוטה אל פרוטה וקונה לו חמור והאלמנה קונה לה שור והן גוזלין אותן.
הגמרא אומרת במסכת בבא בתרא (קסה.) רוב בני אדם נכשלים בגזל ומיעוטן בעריות. הגאון חכם עזרא עטיה, ראש ישיבת פורת יוסף, היה אומר צא וראה כמה החמירו רבותינו בדבר הזה של עריות כמה סייגים עשו וכמה גדרים גדרו, אל תרבה שיחה עם האשה (משנה אבות פ”א משנה ה) ואפילו שרוב בני האדם אינם נכשלים בדבר הזה, ואינם רוצים להיכשל בדבר החמור הזה ונזהרים מזה, עם כל זה עשו הרבה סייגים וגדרים, וישנו סימן שלם בשולחן ערוך על כל הלכות ייחוד מתי מותר ומתי אסור כדי שלא יכשלו בני אדם. ואם בדבר שמיעוט נכשלים בו עשו כל כך הרבה סייגים, אם כן בגזל שרוב בני אדם נכשלים בזה, ונפשם של בני אדם מחמדתן סביב כסף וזהב כמה סייגים צריך לעשות.

המסילת ישרים (פי”א) מביא מעשה המובא בגמרא במסכת תענית (כג.) על אחד התנאים הקדושים שמו אבא חלקיה, שהיה בדורו זמן של צרה של עצירת גשמים. בזמנם זה לא היה כמו היום שאם יש עצירה גשמים שולחים מטוס שישפוך חומר על העננים שירד גשם… באו אצלו חכמי ישראל ואמרו לו עמך ישראל נתון בצער ואם אין גשמים אין חיים והיות ואתה רצוי ואהוב ונחמד לפני הקב”ה עתור בעדנו התפלל לנו ותושיע את ישראל, מספרת הגמרא שביקש וירד גשם מיד.

אך מאריכה שם הגמרא על ההנהגה של אבא חלקיה עם חכמי ישראל. כתוב שם שבאו ואמרו לו שלום אדוננו הרב, ולא השיב לאף אחד, ולכאורה זו פגיעה גדולה שאדם אומר לחבירו שלום והוא לא עונה לו. הגמרא אומרת במסכת ברכות (דף ו) שזה נקרא גזל! זהו גזל שאף אחד לא חושב עליו – אם מישהו אמר לך שלום ולא ענית לו שלום זה גזל. על כך דורשת הגמרא את הפסוק גזילת העני בבתיכם, בכל אופן אבא חלקיה לא ענה להם.
אחרי שהתפלל וירדו גשמים שאלו אותו: כבוד הרב סליחה שאנו שואלים בדבר אבל תורה היא וללמוד אנו צריכין. מפני מה כשבאנו אליך משלחת של ת”ח ואמרנו לך שלום לא השבת לנו? ענה להם וכי מה אעשה, הרי הייתי שכיר שכן באותו הזמן הייתי עובד שנשכרתי כפועל אצל חברי בעבודת האדמה, ולפיכך אין לי רשות להשיב לכם שלום כל זמן שזמני משועבד לפעולה של האדון שלי, כך שלא יכולתי לענות לכם שלום. מכאן אנחנו למדים, את הזהירות העצומה של רבותינו בגזל.

וְכַאֲשֶׁר תָּקוּם מִן הַסֵּפֶר -
תְּחַפֵּשֹ בַּאֲשֶׁר לָמַדְתָּ אִם יֵשׁ בּוֹ דָבָר אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמוֹ.

תובנה לחידוש תורה

זהירות בגזל היא יסוד המידות.

שתפו עם החברים