שְׁאֵלָה: מִשְׁפַּחַת דַּהַן אִרְגְּנָה בְּבֵיתָהּ מְסִבַּת פּוּרִים לַקְּהִלָּה. כַּאֲשֶׁר כָּל אֶחָד מִבְּנֵי הַקְּהִלָּה הִשְׁתַּתֵּף בַּהֲבָאַת אֹכֶל וּשְׁתִיָּה. בְּתֹם הַמְּסִבָּה הִתְבָּרֵר כִּי נוֹתְרוּ מַאֲכָלִים וּמַשְׁקִים שֶׁלֹּא הִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶם. הַאִם מֻתָּר לְמִשְׁפַּחַת דַּהַן לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם ? תְּשׁוּבָה: בְּמִקְרֶה מֵעֵין זֶה לִכְאוֹרָה כָּל מִי שֶׁהֵבִיא כִּבּוּד הֵבִיא עַל דַּעַת שֶׁהוּא מְיֹעָד לִבְנֵי הַקְּהִלָּה. וְלָכֵן, מִן הַסְּתָם הַטּוֹב בְּיוֹתֵר הוּא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּנוֹתָר עֲבוּר אֵרוּעַ אַחֵר שֶׁל בְּנֵי הַקְּהִלָּה. אִם לֹא נִתָּן לַעֲשׂוֹת זֹאת, יֵשׁ לְחַלֵּק בֵּין דְּבָרִים יַחֲסִית זוֹלִים שֶׁאֵין הַדֶּרֶךְ לְהַקְפִּיד עֲלֵיהֶם. וּמִמֵּילָא אֵין הַמְּבִיאִים מַקְפִּידִים אִם בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הַמְּאָרַחַת יִשְׁתַּמְּשׁוּ לְעַצְמָם. וּבֵין דְּבָרִים יְקָרִים כְּגוֹן וִיסְקִי יָקָר בְּיוֹתֵר שֶׁהוּבָא עֲבוּר הַצִּבּוּר וְדֶרֶךְ הַמֵּבִיא לְהַקְפִּיד וְלָקַחַת אֶת הַנּוֹתָר . וּבְוַדַּאי אִם בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הַבַּקְבּוּק נוֹתַר סָגוּר. בְּמִקְרֶה כָּזֶה , יֵשׁ לְיַדֵּעַ אֶת הַמֵּבִיא וּלְבַקֵּשׁ אֶת רְשׁוּתוֹ.