השולחן ערוך סימן קי כתב שאדם שהתכוון לשבות במקום מסוים ולא הגיע לשם לבסוף קנה שם שביתה, וכל שכן אדם שמתאמץ ושולח את העירוב עם הרחפן ועשה זאת בפועל ומעשה ידיו נחשב שקנה שביתה שם.

שלום וברכה

עיין א”ח סימן תט סעיף ח.

משמע שצריך שליח ממש.