הרב מאיר שמעון עשור

מאמר זה עוסק בהבנת תכלית המצווה “ודבקת בו”.   לאחר עיון במקורות בדברי חז”ל ראינו כי אין מדובר במצוות “עשה” נוספת מהתורה אלא מדובר במצווה מיוחדת מכל המצוות הכתובות בתורה, היות והיא נשמת כל המצוות והתכלית של כל קיום המצוות והתורה. מצוות “ודבקת בו” הינה רבת פנים: מצד אחד, היא משקפת את תהליך “העבודה” של …

“ודבקת בו” – תכלית המצווה בראי חז”ל לקריאה »

“ולדבקה בו” מקורות, מרכיבים וחשיבות בראי חז”ל בפרק זה נביא מדברי רבותינו על הציווי “ולדבקה בו”. חז”ל פרשו באופנים שונים מצווה זו ואעפ”כ קיימת תמימות דעים כי מדובר במצוות “עשה” מהתורה החלה על גברים ונשים כאחד, יש לקיימה בכל זמן אפשרי וביטולה הוא ביטול מצוות עשה. שורש וטעם המצווה נגלה הוא, כדי שנלמד לדעת דרכי ה’ …

“ולדבקה בו” לקריאה »

האמונה שהעולם עומד על לימוד תורה מיסודות האמונה שהעולם מתקיים בזכות למוד תורה כדברי התנא, (1) “על שלשה דברים העולם עומד (מתקיים), על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים”. הקדים התנא בתחילה את התורה, להורות כי התורה היא הבסיס והסיבה העיקרית שעליו עומד העולם. מצוות לימוד התורה (2) היא מצווה חשובה ביותר ביהדות, מתקיימת בחלק …

האמונה שהעולם עומד על לימוד תורה לקריאה »

עקרי האמונה עיקרי האמונה, הם פרטים יסודיים ומהותיים בדת היהודית, שנבחרו ושנקבעו על ידי אבותינו ורבותינו הקדמונים, מתוך מכלול מרכיבי האמונה ומהווים רכיבים עקרים באפיון שלמות האמונה. עיקרים אלו מהווים מעין מסגרת המגדירה את אמונת הדת היהודית, ואף שלא התקבעו במפורש בספרי ההלכה ולא בכתבי הפוסקים כשאר הלכות המצויות בשולחן ערוך, פרט למקומות בודדים,(1) התקבלו …

עקרי האמונה לקריאה »

במאמר זה נעסוק באירועים המכוננים שעליהם מבוססים יסודות האמונה והיהדות.(1) יציאת מצרים ומעמד הר סיני. היהדות אינה מבוססת על טיעונים פילוסופיים ולא על דברי נבואתו של אדם זה או אחר, אלא על העדות בדבר התגלות אלוהית מפורסמת וממושכת, אותה קיבלנו מאבותינו, ואבותינו מאבותיהם לפניהם. על סמך העדות הזו אנו מתייחסים לדברי התורה כאל ביטוי לרצון …

האירועים שעליהם מבוססת האמונה בה’ לקריאה »

תענית אסתר בשונה משאר התעניות אינה רק זכר לאירוע שהיה בעבר, אלא היא חלק מהותי פעיל גם היום, עצם קיומה של התענית כזיכרון נס הפורים לכל עם ישראל, דבר המעורר את שנעשה אז, את תהליכי האמונה שחוו העם באותה תקופה, האירוע חוזר ונשנה לנו בכל שנה עם קיום התענית כזכר לנס ומעוררים מחדש בנו את …

“קיימו וקבלו היהודים” מתוך אמונה בהשם לקריאה »

להורדת המאמר בקובץ pdf לחץ כאן משמעות וגדר האמונה בה’ משמעות המושג “אמונה” היא התייחסות רגשית חיובית  בעלת עוצמה, מצד האדם המאמין, למציאות נכספת. מציאות אשר ניתן לחוש את נוכחותה בנפש, ברגש ובעיצוב תפיסת העולם. אולם אין להשיגה בשכל, ובחושיים הגשמיים בהיותנו נבראים.  מוכרת האמרה “במקום שנגמר ההיגיון שם מתחילה האמונה” פרושו של דבר שהאמונה …

מצוות האמונה בה’ לקריאה »

חודש שבט, הוא האחד-עשר במניין החודשים, זאת כאשר מתחילים למנות מחודש 1ניסן. במקרא הוא נקרא תמיד החודש האחד-עשר, כמו שכתוב: “2ויהי בארבעים שנה 3בעשתי-עשר חודש” וכן עוד כתוב בזכריה4 “ביום עשרים וארבעה לעשתי-עשר חודש הוא חודש שבט”. שונה מכך הספירה שאנו מונים כיום את השנים (כמו התשפ”א) והחודשים בתוך השנה, הרי שחודש שבט הוא חמישי …

חודש שבט – על חג האילנות וצמחי – מרפא. לקריאה »

החודש כסלו נזכר במקרא פעמיים בשמו, פעם אחת בזכריה1 ובפעם השנייה בנחמיה2 . על פי היהדות מזל החודש הוא קשת, על שם הפסוק ביחזקאל3: “כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם”. חודש כסלו הוא זמן הגשמים. בזמן זה, הגשם והשמש מתערבבים והקשת נראית בענן. כמו כן בחודש כסלו, נראית מערכת כוכבים בשמים שנקראת “כסיל” (כיום: אוריון) …

ראש חודש כסלו לקריאה »

בס”ד “משנכנס אדר מרבים בשמחה” חודש אדר הינו החודש בו חל חג הפורים. חג הפורים הוא חג של שמחה על רקע הניסים הגדולים אשר עשה הקב”ה לעם ישראל. בכל קהילות ישראל בארץ ובעולם, נוהגים לקיים את מצוות החג: משלוח מנות איש לרעהו, מתנות לאביונים וסעודת פורים. בנוסף נוהגים להתחפש ולשנות את המלבושים לזכר נסי חג …

חודש אדר וחג הפורים לקריאה »

השם אייר מקורו בשפה הבבלית1. בשפת הקודש נקרא2 “ירח זיו” על שם זיוה של השמש, שבחודש זה בכל זוהרה ועדיין אינה לוהטת כבחודשי הקיץ המאוחרים וכן על שם הניצנים הרכים הנראים בארץ בחודש זה, שכן תרגום זיו – ניצן. כמו כן הדור שיצאו ממצרים עמדו בחודש זה על זיום שנתרפאו ממומיהם לאחר שנתעדנו בבאר, במן …

חודש אייר לקריאה »