אקטואליה בהלכה

אקטואליה בהלכה

חיוב קריאת המגילה למי שצריך ליטול “ריטלין” בכדי שיוכל להתרכז ולשמוע קריאת המגילה.

חיוב קריאת המגילה למי שצריך ליטול “ריטלין” בכדי שיוכל להתרכז ולשמוע קריאת המגילה.

שאלה: אדם שיש לו הפרעת קשב, ולכן קשה לו מאד לעסוק בתורה, ופעמים אינו מצליח ללמוד כלל, האם מחויב לקחת תרופה (ריטלין וכדומה) כדי שיוכל ללמוד תורה ולהתרכז ולשמוע קריאת המגילה? או שכל קיום המצוות ולימוד תורה היא לפי כוחותיו הטבעיים של האדם, וכיון שבלי התרופה קשה לו ללמוד, אינו מחויב לעשות טצדקי כדי שיוכל …

חיוב קריאת המגילה למי שצריך ליטול “ריטלין” בכדי שיוכל להתרכז ולשמוע קריאת המגילה. לקריאה »

לבישת תחפושת לפני צאת השבת כשחל פורים במוצ

לבישת תחפושת לפני צאת השבת כשחל פורים במוצ”ש

שאלה: האם מותר ללבוש את התחפושת המיועדת לפורים לפני צאת השבת כשחל פורים במוצ”ש, או שיש בזה איסור הכנה משבת לחול. תשובה: מותר ללבוש תחפושת המיועדת לפורים לפני צאת השבת משום שהילדים נהנים מלבישת התחפושת כבר בשבת עצמה, וממילא אין זה הכנה משבת לחול. אבל אם מתחילים להתלבש רק לקראת מוצ”ש כדי שיהיו מלובשים מיד …

לבישת תחפושת לפני צאת השבת כשחל פורים במוצ”ש לקריאה »

זהירות מחרקים ותולעים בט"ו שבט

זהירות מחרקים ותולעים בט”ו שבט

חובת הזהירות: רבי יחזקיה די סילוה (ירושלים, 1659 – שימש כרבה של ירושלים) כתב בספרו פרי חדש (יו”ד סי’ פד ס”ק נג):  “כה אמר חזקיה, לא אוכל להתאפק מלהזהיר לעם חומר איסור התולעים, לפי שנעשה קל בעיני הבריות, ו”כיון שעובר אדם עבירה ושנה בה, נעשית לו כהיתר” (יומא פו ע”ב). ואין איש שם על לב, …

זהירות מחרקים ותולעים בט”ו שבט לקריאה »

מנהג הברכה על הפירות בטו בשבט

מנהג הברכה על הפירות בט”ו בשבט

שרשי מנהג הברכה על הפירות בט”ו בשבט המנהג לקיים “סדר ליל ט”ו בשבט” ולערוך שולחן עם פירות מסוגים שונים ולברך עליהם. וכן נהגו עמך בית ישראל. ומקור הסדר מובא בספר “חמדת ימים” בפרק שלישי ענייני ט”ו בשבט וזה לשונו: “ומנהג טוב להולכים בתמים להרבות בפירות בערב היום הזה, ולומר דברי שירות ותשבחות עליהן…”. ובנוסף סידר …

מנהג הברכה על הפירות בט”ו בשבט לקריאה »

נישואין-בעשרה-בטבת

נישואין בעשרה בטבת

שאלה: האם מותר להתחתן בעשרה בטבת? תשובה: לכתחילה אין ראוי לקבוע בו חתונה אך אין בזה כל איסור ונראה שיש לחלק בין שלוש אפשרויות: א. אם החופה ביום הצום והשמחה נמשכת בלילה שאחריו, מותר, ואם יש אפשרות בקלות לדחות החופה לאחר השקיעה, עדיף. ב. חופה בליל הצום נחלקו הפוסקים אם הדבר ראוי, וא”כ האם ראוי …

נישואין בעשרה בטבת לקריאה »

טלטול-החנוכיה-בליל-שבת-אחר-שכבתה

טלטול החנוכיה בליל שבת אחר שכבתה

שאלה: מי שהתנה בימי החנוכה לפני כניסת השבת שיוכל לטלטל את החנוכייה אחר שיכבו הנרות, האם דבר זה מתיר לו להזיז אותה ממקומה בשבת למקום אחר לאחר שכבו הנרות? והאם יש הבדל בין חנוכייה פשוטה לחנוכייה יקרה?  תשובה: לדעת מרן השלחן ערוך שסובר שמועיל להתנות לפני שבת על פמוטות שאחר שיכבו הנרות שעליהן, יוכל לטלטלן, …

טלטול החנוכיה בליל שבת אחר שכבתה לקריאה »

נרות-חנוכה-יולדת-ובעלה-השוהים-בבית-החולים

נרות חנוכה יולדת ובעלה השוהים בבית החולים

שאלה: איש ואישה השוהים בבית חולים בעיקבות לידת האישה. הבעל בכוונתו לשהות עמה בבית חולים גם בלילה. ונפשם בשאלתם היאך ינהגו בהדלקת נרות החנוכה. ומה יהיה הדין אם יחליט הבעל ללכת לישון אצל הוריו ולא בביתו, כיצד ינהג בהדלקת נרות החנוכה: יש לציין שבדרך כלל בית החולים לא מסכים להדליק נרות בחדרים: תשובה: הנה ידוע …

נרות חנוכה יולדת ובעלה השוהים בבית החולים לקריאה »

תענית-עשרה-בטבת (שחלה-בערב-שבת)

תענית עשרה בטבת – (שחלה בערב שבת)

רקע – המצור על ירושלים: תענית עשרה בטבת הינה אחת מארבעת התעניות לזכר חורבן המקדש.  בשנת 588 לפני הספירה, החל מצור על ירושלים בידי נבוכדנצר מלך בבל. ככתוב (מלכים ב, כה, א; ירמיהו, נב, ד): “בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בָּא נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הוּא וְכָל חֵילוֹ עַל יְרוּשָלַיִם וַיִּחַן עָלֶיהָ וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק (מגדל) סָבִיב. …

תענית עשרה בטבת – (שחלה בערב שבת) לקריאה »

אשתו-כגופו-ודין-מהדרין-במצוות-נר-חנוכה

אשתו כגופו ודין מהדרין במצוות נר חנוכה

במצוות נר חנוכה מצינו כמה דברים יחודיים שאינם מצויים במצוות אחרות:  א. ‘אשתו כגופו’ ויוצאת לגמרי בהדלקת בעלה, ואף לבני אשכנז הנוהגים שכל בני הבית מדליקים מדין מהדרין, באשה אין דין זה. ב. מלבד דין ההידור הרגיל שקיים בכל מצוה מדין ‘זה א-לי ואנוהו’ להדר במנורה יפה וכו’ ישנו דין מהדרין בעצם קיום המצוה (מוסיף …

אשתו כגופו ודין מהדרין במצוות נר חנוכה לקריאה »

מדוע אין הבנות מדליקות נרות חנוכה למנהג האשכנזים

מדוע אין הבנות מדליקות נרות חנוכה למנהג האשכנזים

הקדמה: בהדלקת נרות חנוכה נהגו עם ישראל להדליק לפי חיוב של מהדרין מן המהדרין, ונחלקו הפוסקים מה מחייב מנהג זה. שיטת התוספות וכן פסק השולחן ערוך שחיוב זה מחייב רק את ראש המשפחה להדליק נרות חנוכה בכל יום לפי מספר הימים שעברו בחג החנוכה, ולדוגמא ביום השני מדליקים בבית רק שני נרות.  אך שיטת הרמב”ם …

מדוע אין הבנות מדליקות נרות חנוכה למנהג האשכנזים לקריאה »

תענית צום-גדליה

תענית “צום-גדליה” רקע היסטורי: לאחר חורבן בית המקדש הראשון, הוגלה רוב העם היהודי לבבל, ובארץ ישראל נשארו קומץ מועט של יהודים. נבוכדנצר מלך בבל מינה את גדליהו בן אחיקם כאחראי וכשליט על היהודים שארית הפליטה שנותרו בממלכת יהודה. גדליהו היה ממשפחה (שפן) מכובדת שהייתה מעורבת משמעותית בשלטון המלך יאשיהו. בעת כהונתו עלה החשד לפגוע בחייו, …

תענית צום-גדליה לקריאה »

טעמי תקיעת שופר

טעמי מצוות תקיעת שופר “יוֹם תְּרוּעָה”: בראש השנה המצווה העיקרית היא לשמוע קול שופר, ככתוב (במדבר, כט, א): “וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם”. דין תורה ודין חכמים: ביום הראשון של ראש השנה תוקפה של מצווה זו הינה מדין תורה, וביום השני של ראש …

טעמי תקיעת שופר לקריאה »