הלכה פסוקה ומבוררת היא ש"ספק פיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה חוץ מע"ז גלוי עריות ושפיכת דמים" (אלפסי סנהדרין פ"ח דף רפ"ז ע"ב), שנאמר

מורנו הגדול הרמב"ם, בספרו הייחודי "משנה תורה" בהלכות תשובה (1) מלמד אותנו את דרך התשובה. תשובה איננה בקשת סליחה גרידא אלא היא כוללת בתוכה פרטים

חודש שבט, הוא האחד-עשר במניין החודשים, זאת כאשר מתחילים למנות מחודש 1ניסן. במקרא הוא נקרא תמיד החודש האחד-עשר, כמו שכתוב: "2ויהי בארבעים שנה 3בעשתי-עשר חודש"

החודש כסלו נזכר במקרא פעמיים בשמו, פעם אחת בזכריה1 ובפעם השנייה בנחמיה2 . על פי היהדות מזל החודש הוא קשת, על שם הפסוק ביחזקאל3: "כמראה הקשת

בס"ד "משנכנס אדר מרבים בשמחה" חודש אדר הינו החודש בו חל חג הפורים. חג הפורים הוא חג של שמחה על רקע הניסים הגדולים אשר עשה

השם אייר מקורו בשפה הבבלית1. בשפת הקודש נקרא2 "ירח זיו" על שם זיוה של השמש, שבחודש זה בכל זוהרה ועדיין אינה לוהטת כבחודשי הקיץ המאוחרים

בגמרא קיימת מחלוקת ידועה בין רבי יהושוע לרבי אלעזר ביחס לשאלת זמן בריאת העולם2. לדעת רבי יהושע העולם נברא בחודש ניסן, בניסן נגאלו בניסן עתידין

המשנה באבות1 מביאה את רבי יוסי בן יועזר איש צרדה שאומר, "יהי ביתך בית ועד לחכמים, והוי מתאבק בעפר רגליהם, והוי שותה בצמא את דבריהם".

הגמרא (שבת קנב.) מספרת לנו על שיחתם של רבי ורבי שמעון בן חלפתא על תופעות הזיקנה בגוף האדם: "מפני מה לא הקבלנו פניך ברגל כדרך

ודבקת בו: תכלית מצווה מאמר זה עוסק בהבנת תכלית המצווה "ודבקת בו". לכאורה נראה כי מדובר בעוד מצוות עשה ממצוות התורה, אך לאחר עיון במקורות

במאמר זה העוסק בעניין הציווי להדבק בהשם, נביא מדברי רבותינו ונבאר כי הוא חלק ממצוות עשה הכתובות בתורה, ומצווה זו חלה על הגברים והנשים כאחד,

מאת: המשגיח הגה"צ רבי שלמה וולבה זצ"ל איתא בברכות דף סג ע"א דרש בר קפרא איזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויין בה בכל דרכיך